"כנס הרצליה" כמצע לגידול חיידק טורף

זה שנים מספר שמתחוללת אצלנו תופעה ייחודית, שאין לה אח ורע בשום אומה ולשון. זה שנים שכל ה"מי ומי" מקרב אנשי האקדמיה, המשפט, הממשל והכלכלה מתכנסים לימי דיונים במה שקרוי "כנס הרצליה".

שמעון רחמים , ד' בטבת תשס"ה

שמעון רחמים
שמעון רחמים
עצמי
זה שנים מספר שמתחוללת אצלנו תופעה ייחודית, שאין לה אח ורע בשום אומה ולשון. זה שנים שכל ה"מי ומי" מקרב אנשי האקדמיה, המשפט, הממשל והכלכלה מתכנסים לימי דיונים במה שקרוי "כנס הרצליה".

ובכל כינוס כזה אנו זוכים לשמוע עוד רעיון עוועים שכל כולו, אינו אלא, רעיון נוסף, כיצד ניתן לכרסם עוד ועוד בחוסנה הלאומי של המדינה.

כל מי שרואה עצמו "אין" (בחיריק) בלשון הברנז'ה התקשורתית עושה כל מאמץ להשמיע עוד רעיון
"כיצד לקדם את מצבה של ישראל", והתוצאה כמסתבר היא העלאת רעיון נוסף שכל כולו נועד רק
לזכות באהדת אנשי התשקורת והאליטה של אנשי הכלכלה והעסקים, מחד, ואנשי האקדמיה מהזרם הדפטיסטי, מאידך, המייצגים את עמדות השמאל הקיצוני.

לא רק שהרעיון אין בו כדי לקדם את מצבה הביטחוני ואת חוסנה הלאומי של המדינה, אלא, בדיוק להיפך.

איש מתחרה ברעהו. כיצד ניתן לוותר יותר, להיכנע לטרור יותר , לעשות "שלום" עם גדולי המרצחים, מהר יותר וכיצד לאבד סממן נוסף הן מן הריבונות היהודית והן מן הזהות היהודית.

רעיון "ההתנתקות" המחריד אינו רעיון העוועים היחיד שצץ לראשונה ב"כנס הרצליה". רעיון שעל פי מביני עניין נולד כדי להסיר משרון את אימת החקירות, על ידי כך שיירצה את אנשי הפרקליטות
בקידום עוד חזון נטישה, משאת ליבם של רבים מקרב אנשי הפרקליטות הנשלטת על ידי השמאל הקיצוני.

קריאתו של השר סילבן שלום לכינוס ועידה בן לאומית, בשיתוף האירופים שתלחץ עוד יותר על מדינת ישראל לא סוגרת גם היא "את רשימת המלאי" של רעיונות ההבל. רעיונות להקמת "המדינה הפלסטינאית", רעיונות ל"שיתוף פעולה אזורי" שכל תכליתם לסייע עוד יותר למדינות אויב על חשבונה של המדינה היהודית הקטנה. רעיון "גאוני" לתת יתר מעורבות למובארק על מנת "שימתן" את הפלסטינאים ובו זמנית יחזק את כוחו הצבאי בסמוך לגבול מצרים עם ישראל תוך הכנסת כוחות מצריים לסיני ולציר פילדלפי.

כמו מצע לגידול "חיידקים טורפים" אנו זוכים לשמוע עוד רעיון ועוד רעיון. קריאה לאסאד למהר ולפתוח במשא ומתן "בו נהייה נדיבים", דהיינו, נמסור לגדול אויבינו את רמת הגולן.

רעיונות הרוצים ל"התמודד עם הבעיה הדמוגרפית" שכל כולם יגרמו כמובן את העמקת הבעיה ולא את הקטנתה ולו במעט מזער. "פתרונות" המדברים על יותר "אוטונומיה" למיעוט הערבי, יותר "אפליה מתקנת", דהיינו, נתינת פרס (אולי יש לנקד זאת בסגול) על שיתוף הפעולה ההולך וגובר בין הרשעות הפלסטינאית וגורמי החבלה, לבין רבים מקרב האוכלוסייה הערבית בתחומי מדינת ישראל.

איש כמובן לא מעז להעלות רעיון של תמיכה בילודה היהודית, מחד, ועידוד הגירה ערבית, מאידך.

בכל כנס כזה ניתנת כמובן זכות הדיבור לעוד "עלה תאנה" על מנת ליצור את הרושם שנשמעים גם עמדות מהצד השני, וגם "עלה תאנה" זה אינו מעז להשמיע בגלוי את הרעיונות בהם הוא מאמין.

למעשה מגויס הכינוס כולו כדי לתת שמן למדורת חיסולה של המדינה כמדינה יהודית, והפיכתה למדינת "כל אזרחיה". מחיקת השרידים שנותרו לאפיון המדינה כמדינה יהודית, חיזוק עוד יותר של מעמדו של בג"ץ שהפך להיות זה שנים חוד החנית של ההתייוונות בארץ.

כאמור, הרעיונות המושמעים בכינוס באים הן לצמצם את שטחה של המדינה היהודית, תוך מסירה לאויב של שטחים מארץ ישראל, שטחים שהם ערס קיומו של עם ישראל, ומהווים את לב ליבה של הארץ,

גירוש מאסיבי של יהודים מאדמתם, וכל המרבה הרי זה משובח. כמו נאומו של אהוד ברק הקורא לגרש את היהודים גם מלב השומרון ולא להסתפק בגירושם מחבל קטיף וצפון השומרון.

והן רעיונות כיצד למחוק יותר את אופייה וזהותה היהודית של המדינה, דוגמת הצעות "שינוי" בכנס דאשתקד, ודוגמת ההצעה לשנות את ההמנון כך שלא "יפגע ברגשות המגזר הערבי".

כמו חיידק טורף המכלה את הגוף כולו, הופך הכינוס להיות החיידק הפוגע בכל מה שהיה יקר וקדוש לעם היהודי.

אנשים מן השמאל הרשמי כמו אנשים מן השמאל "הא-פוליטי", שלא למדו דבר ולא שכחו דבר וממשיכים בלהט לצדד ביותר כניעה ויותר התרפסות בפני האויב, ובה בעת אינם נרתעים מלעולל יותר שנאה ויותר משטמה כלפי החלקים הבריאים של העם הזה.

כמו אנשים ממפלגות שנבחרו על ידי בוחרי המחנה הלאומי, ובמצח נחושה מכרו את נשמתם לשמאל כדי לזכות באהדת התקשורת, ולו לדקות שידור מועטות בלבד. אלו גם אלו מזינים בחדווה וגיל את אותו יצר התאבדות קולקטיבי המוצא לו במה בכינוס הרצליה.

אך אנו בטוחים כי הגנים הבריאים הקיימים בתוך תוכו של עם ישראל, יגברו בעזרת הבוחר בעמו ישראל על אותם "מנהיגים" המנסים להוביל את עם ישראל היישר אל התהום.