נאמנות חד-צדדית

אנשי ראש הממשלה יצאו, כביכול, מנצחים מההצבעה על צירוף העבודה לממשלה, שהיה בליכוד לפני כשבועיים. רוב חברי הכנסת קראו לאנשיהם להצביע עם ראש הממשלה, בעיקר בגלל הדאגה למושב החמים שתחת ישבנם.

יוני גולדבלט-לבב , כ"א בטבת תשס"ה

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
אנשי ראש הממשלה יצאו, כביכול, מנצחים מההצבעה על צירוף העבודה לממשלה שהיה בליכוד לפני כשבועיים. רוב חברי הכנסת קראו לאנשיהם להצביע עם ראש הממשלה, בעיקר בגלל הדאגה למושב החמים שתחת ישבנם. הצבועים ביותר בין חברי הכנסת היו אלה שהתנגדו, בריש גלי, ל"תוכנית ההתנתקות", וכשנפלה לידם ההזדמנות להפיל את שרון עם תוכנית הטרנספר הרעה, הם התקפלו ובחרו במשכורת הטובה של המדינה, ולא בנאמנות לאידיאולוגיה שלהם.

אלא, שבסופו של יום גילו רוב אלה שתמכו בשרון, שראש הממשלה, בהנהגתו של בנו עומרי, שיקרו להם במצח נחושה, והיחידים שייהנו מפירות ההצטרפות לממשלה יהיו במפלגת העבודה, יריבתם המושבעת. הליכוד יצא מפסיד מההצבעה על צירוף העבודה, מי ששמר על הכיסא שלו בכנסת, הפסיד הן את המצפון שעתה ישא עליו את עול ההתנתקות, והפסידו כמובן במישור המעשי כאשר רוב התומכים בכניסת העבודה לא רק שלא שודרג מעמדם, אלא שרובם איבדו הרבה מכוחם.

גילה גמליאל, לדוגמא, הפסידה כי היא האמינה ברוב תמימותה שההבטחות שפוזרו לפני ההצבעה יתממשו והיא תקבל משרת סגן שר, למרות גילה הצעיר וחוסר הניסיון. עתה, לא רק שהיא לא קיבלה משרת סגן שר, אלא שהיא הפסידה את תמיכתם של מאות חברי האגף האידיאולוגי במרכז הליכוד, תמיכה שספק רב אם היא תצליח לשחזר אותה או להיכנס בלעדיה לכנסת הבאה.

ישראל כ"ץ הפסיד למרות מפגן הכח המרשים שהוא הראה בבחירתו ליו"ר המזכירות. בסופו של דבר שרון זרק אותו מכל המדרגות, והתפקיד היוקרתי והחשוב של שר הפנים הלך למפלגת העבודה.

אפילו אברהם הירשזון, נאמנו השמאלני של שרון, קיבל "קידום" במירכאות כפולות ומכופלות. בתפקידו הקודם כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת היה הירשזון אחד האנשים הכי חזקים במשק הישראלי, כשתחת ידו עברו כל ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר במדינה. כאמור, "קידום" מפוקפק ביותר, עתה, כשר זוטר בממשלה הוא חסר יכולת השפעה כלשהיא, והוא על תקן בובה בהצבעות הממשלה.

אך אולי, הבגידה המביכה ביותר של שרון הייתה באהוד אולמרט. הסמן השמאלני בתוך הליכוד, גילה שלמרות תמיכתו הגורפת בשרון בסופו של דבר לא רק שהוא לא מקבל קידום בתפקידו בממשלה, אלא, שסמכויותיו כממלא-מקום של שרון קוצצו, תחומי אחריות רבים הוצאו מידיו, והוא נאלץ לחלוק את התפקיד עם שמעון פרס.

לכן, אין לי כל צער על אלו שמרגישים נבגדים בגלל ששרון זנח אותם לטובת ה"לוזר" הוותיק, שמעון פרס. להיפך, יש אפילו תחושה של שמחה לאיד, ותיקווה שהם יפיקו לקחים מסדרת הביזיונות שהעביר אותם ראש הממשלה. ההפסד הפרטי של תומכי שרון הוא העונש שהם קיבלו על הבגידה בליכוד ובבוחרי התנועה.

אני מלא תיקווה שחלק מאלו שתמכו בשרון יבינו במהרה את הטעות שהם עשו, ולמען הקריירה הפרטית שלהם, ובעיקר למען תנועת הליכוד, יחזרו להיות חוד החנית בהתנגדות לשרון ולתוכנית ריסוק הליכוד שהוא מוביל.