הנחישות והאחווה ינצחו

הסכמי אוסלו אשר השלו את העם לאמר "שלום שלום" התקבלו בניגוד גמור לרב דעתו של העם ובגניבת קולות הימין בכנסת על ידי שוחד.

מיכאל פואה , א' בשבט תשס"ה

דעות מיכאל פואה
מיכאל פואה
עצמי
הסכמי אוסלו אשר השלו את העם לאמר "שלום שלום" התקבלו בניגוד גמור לרב דעתו של העם ובגניבת קולות הימין בכנסת על ידי שוחד. מהסכמים אלו ומחלומותיהם נשאר רק הרס וחורבן אשר הגיע לפתחו של כל בית בישראל. העם לא שינה את דעתו מאז אלא, להיפך, התפכח. אף אחד כבר לא מבטיח שלום, וברור שויתור כזה או אחר לא יבטיח הפסקת מלחמת החורמה נגדנו. זאת האמת הפשוטה שאמצעי התקשורת ודורסנתו של שרון מנסים להסתיר.

ידיעה ברורה זו היא שנתנה לנו את הכח לתמוך במשאל מתפקדי הליכוד, כאשר סקרי – שקרי דעת הקהל הראו כשלון ברור. ידיעה זו היא שמחזקת אותי עתה במאבק על גוש קטיף. במבול שטיפת המוח כאילו רוב העם רוצה בהליך גירוש זה, צריך לשנן יום יום ושעה שעה שהאמת היא שרוב העם מוקיר את גיבורי גוש קטיף וצפון השומרון, ובוודאי אינו רוצה בהחרבת ביתם.

לידיעה זו מצטרפת ההכרה בניסים הגלויים המתרחשים בגוש קטיף יום יום. המציאות בה על גוש קטיף נפלו מעל 5000 פצמרי"ם היא שערורייתית מבחינת מדינת ישראל. יכולתה של פצצת מרגמה לפצוע ולהרוג הוכחה. המצב בו גשם הפצמרי"ם לא מפסיק היא שדר של הפקרות מוחלטת מצד מנהיגי המדינה, ראש הממשלה ושר הביטחון. אך מצד שני על אף הכאב הנורא על כל פגיעה ועל כל הרוג אין ספק שאין שום הסבר סטטיסטי הגיוני לתופעה זו של מיעוט נפגעים.

התחושה שהשכינה סוככת על תושבי גוש קטיף מחייבת לא רק להודות "על ניסך שבכל יום עימנו", אלא נוסכת הרבה כוח ועצמה. מייבשי הביצות בקום המדינה התמידו בישוב הארץ גם כאשר נאלצו לקבור רבים מבניהם. תושבי הגוש זוכים לסוכך תחת כנפי השכינה ולראות ניסים גלויים כמעט יום יום.

הקושי הגדול במאבק זה הוא להבין שישנו ציבור לא גדול - שק"ץ (שמאל קיצוני), המעוניין במלחמת אזרחים כפי שהוא קורא לה. ציבור זה אינו רואה במתיישבי גוש קטיף אחים, אלא אויב. האמת היא שלא רק בהם הוא רואה אויב אלא בכל הציבור האמוני, אך הוא מעדיף לבודד ולתקוף כל פעם קבוצה קטנה כדי להצליח.

לשק"ץ אין כמעט חיילים ואין לו עתיד, אבל יש לו הרבה כוח במערכות השולטות במדינת ישראל. יתירה מזו יש לו תודעת שלטון השק"ץ. בטוח שהוא המדינה ואין זולתו. השק"ץ לא מסוגל כמו בימי הקמת המדינה לצאת למלחמה בעצמו. אין לו את הגייסות שהיו לו בזמן הסזון, ואפילו הכרטיס האדום שהיה סם חיים לכל דורש עבודה כבר חסר ערך.

הוא מצפה שאנשים תמימים אשר התעמולה תשטוף את מוחם יעשו זאת עבורו. השק"ץ מכין את הפרובוקציות שבהם הוא יאשים את הימין ביריה הראשונה, ותקוותו שלאחר מכן תהיה יד איש ברעהו. הפרובוקציה הראשית היא גירוש אזרחים מביתם ללא שום הצדקה הגיונית, ואליה יתלוו פרובוקציות קטנות של כדורי צבע או כל מיני המצאות מעין אלו העולות במוחו הקודח של ראש השב"כ כפי שהוא עצמו העיד.

צריך לזכור מלחמת אחים לא תתרחש אם האחים לא ילחמו. אם לא יקום איש על אחיו בצו מנהיגים חסרי אחריות וחסרי מעצורים, אם תגבר האחווה על הצייתנות העיוורת לא תתרחש מלחמת אחים. ככל שתובנה פשוטה זו תחלחל עמוק יותר בתודעת המנהיגים הם יבינו שלא כדאי להם להתבזות במתן הוראות שאף יהודי נאמן לא מסוגל ולא רוצה לבצעם.

הנחישות שתושבי גוש קטיף וצפון השומרון מגלים, יחד עם ציבור הולך וגדל של חיילים ואזרחים המודיעים כבר עתה "על גופתנו - פקודת הגירוש לא תעבור", היא זאת שתעצור בעזרת ה' את התהליך הנורא הזה. ממשלות יעלו ויפלו, חוקים יתקבלו וישתכחו, ועם הנצח ינצח את הקמים עליו מבית ומחוץ.