באחד האתרים הופיע המניפסט הבא, הקורא לציבור הגולשים, להזדהות עם 3 "כללי משחק".
להלן המניפסט:

"אנו, בני הציונות הדתית, מחוייבים לתורה ונאמנים למדינה, איננו יכולים לסרב להוראות כנסת ישראל ומוסדותיה הנבחרים, ואיננו יכולים להעלים עין מאחינו העומדים בצרה. אנו פונים אל הציבור כולו, דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, להטות שכם לשיח אחים, ולמנוע מלחמת אחים. בין אם אנו מתנגדים להתנתקות או בעדה, עלינו להסכים על כללי המשחק:

א. לא לסרבנות במסגרת הצבא וכוחות הביטחון.

ב. לא לאלימות ולהרמת יד על חיילים.

ג. כן לאפשרותו החוקית של אזרח להפגין בעד עמדתו. אם הינכם מסכימים לקריאה זו – הוסיפו את שמכם לעצומה זו. אם הינכם מוכנים להצטרף למאבק על עתיד הצבא ואחדות החברה הישראלית, כיתבו אלינו. כי אין לנו מדינה אחרת! "

תגובתי שנשלחה למערכת האתר הנ"ל:

אני סבור שעושים לציבור המתנחלים ובעלי הדעות הימניות לינץ' תעמולתי בלתי נסבל, בכל אמצעי התקשורת, ושוללים מהמתנחלים גם את זכות המחאה והזעקה.

מאשימים את המתנחלים באלימות ובשימוש בנשק, ומזהירים מפניהם, כמי שהולכים להרים יד על חיילי צה"ל וחס וחלילה, אולי גם לירות עליהם.

זו פשוט עלילת דם. ממש כך.

בעבר היו הגויים מעלילים על היהודים שהם שוחטים ילדים נוצרים כדי לשתות את דמם בפסח. כהני הדת הנוצריים, האנטישמיים ידעו שמדובר בשקר, אבל הם לא עשו דבר כדי להזים זאת, ובמקרים מסויימים אפילו יזמו את עלילת הדם, וזאת על מנת שתהא להם עילה להכות ביהודים ולשפוך את דמם.

דבר כמעט דומה, בודאי שלא זהה לחלוטין, קורה היום.

גורמים רבים במוסדות של המדינה, יישרו קו עם מדיניותו הכוחנית המוטעית של אריאל שרון, יחד עם גורמי השמאל, שתמיד אהבו לשנוא דתיים ובמיוחד מתנחלים, וכולם ביחד, עם התקשורת השמאלנית המגוייסת חברו כאחד להכות במתנחלים ולהסית נגדם.

בכל אמצעי התקשורת מסיתים נגדם בצורה מבחילה. כאילו היו אוייבי ישראל משוקצים. הללו מתייחסים לערפאת, לדחלאן, לאבו-מאזן שהם אוייבים ממש ומשלחי מרצחים נגדנו, ביתר כבוד מאשר כלפי המתנחלים. שלהזכירכם כוללים גם המון רב של נשים ילדים ותינוקות.

בפועל, בכל הפינויים של המאחזים, מי שנהג באלימות יתירה, שלא לומר אכזרית, היו כוחות הביטחון. די להביט בתמונות שהטלויזיה השמאלנית משדרת כדי לראות במו עינינו מי האלים.

מי שאיים לאחרונה בנשק ואפילו ירה באוויר, זה חייל כלפי מתנחלים, ולא להיפך. אז כדי להצדיק זאת המציאו סיפור, שכביכול ניסו לחטוף לו את נשקו. במקום לטפל בחייל שעצביו מעורערים, נטפלים אל כלל המתנחלים.

הבה ונזכור שהרוב המוחלט של המתנחלים הם אזרחים שומרי חוק, שמשרתים בצה"ל, שאחוז ניכר מהם - מעל הממוצע הארצי משרת בצה"ל בתפקידי קצונה קרביים וביחידות לוחמות מהשורה הראשונה. בל נשכח שרבים מהם נפלו בלחימה (באחוזים גבוהים ממשקלם באוכלוסיה) למען הגנת מדינת ישראל בכל מקום שאליו נשלחו. בל נשכח שמרבית המתנחלים מאכלסים ישובים שממשלות ישראל שלחו אותם להתיישב בם.

אז למה שופכים את דמם?!

באשר לכללי המשחק שהנכם מציעים הריני מבקש להעיר:

א. על פי פקודות הצבא עצמו, חייל חייב לציית לכל פקודה שניתנת לו, אלא אם כן ברור לו שהפקודה היא "בלתי חוקית בעליל". אם אמנם הוא סבור כך, לא רק שמותר לו לסרב פקודה - הוא חייב לסרב פקודה !! עכשיו השאלה, מה היא פקודה בלתי חוקית בעליל??

מדוע שבית המשפט העליון, שקבע את ההלכה הזאת במשפט נאשמי כפר קאסם לא ישמיע את דברו. אדרבה, שבית המשפט העליון יאמר אם פקודה לגירוש אלפי משפחות מביתם, סתם כך, האם היא פקודה בלתי חוקית בעליל. כן או לא.

מדוע לא שומעים את קולו של בית המשפט העליון?! האם פקודה שכזאת אינה עומדת בסתירה לחוק יסוד "כבוד האדם וחירותו"?!

אם ממשלת ישראל הייתה מחליטה לפנות את כל תושבי "אום אל פאחם" מבתיהם, מטעמים בטחוניים, ומבקשת להעבירם מן הספר אל לב מדינת ישראל, האם העולם היה מרשה לנו לעשות זאת? האם בית המשפט העליון היה סוכר את פיו וממלאו מים?? האם אלפי אנשי שמאל לא היו נוהגים באלימות, כפי שהבטיחו שיעשו, כדי למנוע את הפינוי (טרנספר היו קוראים לזה)??

אם הפקודה לגירוש יהודים מביתם בניגוד לרצונם היא "פקודה בלתי חוקית בעליל", אז אולי יש מקום לחייב סרבנות לפקודה כזאת. אולי ראוי אפילו לעודד לסרבנות שכזאת??

ב. בעניין אלימות כלפי חיילים. מגוחך לבקש להסכים לכלל הזה. הוא מיותר, והוא מקומם. אלימות יזומה היא מעשה נבזה ונפסד, לא רק כלפי חיילים, אלא כלפי כל אדם. יש מקום לתבוע מהחיילים
או מהשוטרים שבאים לפנות נשים וילדים שהם לא ינהגו באלימות. אם מתנחל או מתנחלת מוכים מכות רצח לעיני מצלמות אזי המכה, בין אם הוא חייל ובין אם הוא איש שמאל שהתנדב להכות מתנחל צריך לדעת שהמוכה עלול להכות בחזרה, מתוך רצון להתגונן, והתגוננות שכזאת היא הכרח שלא יגונה.

גם המשפט הבינלאומי מכיר בזכות ההגנה העצמית, ויש לא מעט מקרים של אנשים שזוכו מאשמת הריגה, כשהרגו מתוך התגוננות את מבקש נפשם.

היה ראוי שממשלת ישראל תמנע מלהורות על ביצוע פקודות שהן "בלתי חוקיות בעליל". "ההתנתקות" או הבריחה מ'ס 2 (הראשונה היתה מלבנון) מביאה רק רע ועדיין לא ברורה החוכמה המדינית והבטחונית שיש בה.

ואם הממשלה מכבידה את ליבה ואינה חוזרת מההחלטה הנוראה על גירוש יהודים, לפחות שלא תשלול את זכות הזעקה וזכות המחאה של אנשים כואבים ומרי נפש, ותורה לשליחיה לפעול לפינוי המתנחלים, ללא שיסוי, ללא כוחניות מופרזת, ללא דורסנות ועם הרבה סבלנות וסובלנות.

בקיצור: אני קורא לשלטונות, שלא לנהוג בעריצות כלפי ציבור המתנחלים, שלומי אמוני ישראל, ולאפשר לנפגעים לבטא את עצמם: להפגין, למחות, לצעוק ולזעוק. אל תדכאו אותם. אל תסכרו פיות. אל תאיימו כל יום בפתיחת חקירות על כל התבטאות. אל תכפישו ציבור יקר בהאשמות חסרות שחר. אל תעשו לציבור הזה דה לגיטימציה . אפשרו לציבור הזה, לפחות, לשחרר קיטור . כי זה מה שנשאר להם.