החופש לסתום את הפה

לפני שבוע הצעתי לתלמידי כיתות י"ב לפנות במכתב לראש הממשלה, ולומר לו , כמי שעומדים להתגייס לצה"ל ורוצים מאד לשרת, כי ייעודו של צה"ל הוא להגן על מדינת ישראל ולהילחם באויביה.

פרופ' אריה אלדד , ט' בשבט תשס"ה

אריה אלדד
אריה אלדד
פלאש 90
לפני שבוע הצעתי לתלמידי כיתות י"ב לפנות במכתב לראש הממשלה, ולומר לו , כמי שעומדים להתגייס לצה"ל ורוצים מאד לשרת, כי ייעודו של צה"ל הוא להגן על מדינת ישראל ולהילחם באויביה. להזכיר לו כי משימות אכיפת חוק וסדר מוטלות במדינת ישראל על המשטרה, ולבקש ממנו כי לא יוטלו עליהם משימות של עקירת מתיישבים מבתיהם, משימות החורגות מייעודו של צה"ל. ותו לא.

לא איום בסרבנות פקודה. לא התניית גיוס בקבלת בקשתם זו, אפילו לא מקצת ממה שדרשו אלו שהודיעו שאינם מוכנים להתגייס "לצבא הכיבוש". אפילו לא הצעתי, כדרישת מקצת מסרבני השמאל, שיסרבו לשרת ביהודה שומרון וחבל עזה. הצעתי להם לבקש.

אבל התגובה הנזעמת לא איחרה לבוא. כמה חברי כנסת מן השמאל הישראלי המוכן תמיד להגן על חופש הביטוי, כשמדובר באויבי המדינה, נזעקו ודרשו לפתוח נגדי בחקירה בעוון המרדה והסתה לסרבנות, וגם ביקשו שאסיר את חסינותי הפרלמנטארית כדי שהחקירה תהיה יעילה, ובעקבותיה אולי יבוא גם כתב אישום.

ובכן, להווי ידוע בזאת שאני מוכן כמובן להסיר את חסינותי לעניין זה, ואם מישהו סבור שבמדינת ישראל לא יכול אזרח לפנות לראש הממשלה שלו בבקשה שהצבא לא יישלח למשימות משטרתיות, ודאי ראוי לחקור חשד זה לעבירה. ואם אחר טוען שאסור להחתים אזרחים על עצומה מעין זו, יש מקום להורות למשטרת ישראל לאכוף את החוק, ויפה שעה אחת קודם, לפני שרבבות אזרחים צעירים יעמיסו את תיבת המכתבים של לשכת ראש הממשלה בבקשתם זו.

צעד ראשון בכיוון זה כבר ננקט כנראה בשבוע שעבר, כי שמענו שהצוער י' הודח מבית הספר לקצינים. בקורס הקצינים שלו הוקרן הסרט "מחסומים" והתקיים דיון על צבא ודמוקרטיה. הסרן שניהל את הדיון הסביר שהצבא לא יסבול סרבנות, מימין ומשמאל, ואמר שגם אם חיילי הקורס לא יישלחו לפינוי גוש קטיף הוא יבקש שישלחו אותם בהתנדבות.

בשבוע שעבר קראנו כי אנשי "שלום עכשיו" קוראים למתנדבים למלא את השורות החסרות כאשר חיילים רבים יסרבו לבצע את פקודת הגירוש. אפשר והסרן, שנפעם מנכונותם הפתאומית של אנשי "שלום עכשיו" לשרת ביש"ע פשוט נענה להצעתם זו. אבל לא הוא הועמד לדין. הצבא מחנך את חייליו וקציניו לפתיחות והבעת דעה, וגם לצייתנות מרגע שניתנה הפקודה. והצוער י' הבין את הדברים כפשוטם. ולא ידע שדי בהבעת דעה בדיון על "צבא ודמוקרטיה" כדי להיות מודח מקורס קצינים.

לא שמעתי מילת מחאה אחת משורות השמאל או המרכז על ההדחה הזו. לא שמעתי גם צליל ביקורת על גילוי הדעת של "ועדת המעקב העליונה של הערבים בישראל" התובעת "התנגדות מוחלטת לשירות, בחובה ובהתנדבות, בצבא הישראלי". הקריאה לדרוזים שלא לשרת שירות חובה ולבדואים – שלא להתנדב לשירות, כנראה, איננה "המרדה" או "הסתה" לטעמם של אבירי הדמוקרטיה וחופש הביטוי. אבל, לבקש מראש הממשלה שלא יוטל על צה"ל לעקור מתיישבים, להרוס את בתיהם ולגרור את עצמות בני משפחותיהם מקברותיהם – אסור.

רוסיה הסובייטית הייתה כזכור "דמוקרטיה עממית", וסטאלין רוצח ההמונים היה "שמש העמים" לשמאל הישראלי. בחוקה הסובייטית היו זכויות רבות לאזרחים, ובהם – חופש הביטוי. אחד מראשי הדמוקרטיה ההיא צוטט כמי שאמר : "מה אתם רוצים? יש לכם חופש דיבור... אז תשתקו!" אלו שהיו מוכנים לפני חמישים שנה לשבח כל זוועה של דיכוי ועריצות בשם האידיאולוגיה המרקסיסטית גם כשהיא שולחת רבבות יהודים לסיביר - הם אבותיהם הרוחניים של אלו המוכנים היום לסתום פיות במדינת ישראל כדי להגלות יהודים מבתיהם.