אינני מאמינה לגרסת פקד אסף רביד

קראתי את הכתבה במעריב של יום רביעי, ט' בשבט תשס"ה, על קצין מג"ב, פקד אסף רביד הטוען בעמוד השער, באותיות קידוש לבנה, ש"מתנחל הפך אותי לנכה".

נדיה מטר , י"ב בשבט תשס"ה

נדיה מטר ויהודית קצובר
נדיה מטר ויהודית קצובר
חזקי ברוך
קראתי את הכתבה במעריב של יום רביעי, ט' בשבט תשס"ה, על קצין מג"ב, פקד אסף רביד הטוען בעמוד השער, באותיות קידוש לבנה, ש"מתנחל הפך אותי לנכה". קראתי את הפרטים והבנתי מיד שמדובר בפרק נוסף במסע הרדיפה נגד ציבור מתיישבי יש"ע. כן, אינני מאמינה לגרסת פקד אסף רביד.

אינני מאמינה שבעת פינוי קרוואנים ביצהר, "מתנחל דחף אותו והפך אותו לנכה". כפי שהוא בעצמו מודה בכתבה "התחלתי להרים אנשים כדי לאפשר לדחפור להתקדם". כלומר, על הקרקע ישבו יהודים שניסו בגופם למנוע את הגעת הדחפור, והוא "הרים" אותם בכח על מנת לתת לדחפור לעבור. שאלה ש"מעריב" לא טרח לשאול את רביד: לאחר ש"הרים" את האנשים, לאן זרק אותם? איפה הפיל אותם? לכמה אנשים נשבר הגב מהפעלת הכח של פקד אסף רביד ושל חבריו? את זה לא מעניין אף אחד. הרי מדובר במתנחלים, ועוד מתנחלים מיצהר. מי שם עליהם בכלל?

והכתבה ממשיכה: "נעמדנו על טרסה בגובה מטר וחצי. אני הייתי על הקצה, וניסיתי בכל כוחי למנוע נפילה למטה, גם של לוחמים וגם של מתנחלים". בנקודה הזאת נקטע הזיכרון של אסף. גם היום, 8 חודשים אחרי, הוא לא מצליח לשחזר את אותם רגעים. "אני יודע רק שהתעוררתי משותק בבית חולים בילינסון. המתנחל שדחף את אסף והפך אותו לנכה לא אותר עד היום".

נו באמת, על מי מנסים לעבוד כאן?! השוטרים הרי עוצרים מפגינים על ימין ועל שמאל, בדרך כלל על לא עוול בכפם. והנה, מתנחל שלכאורה "דחף שוטר ופצע אותו עד נכות" הם לא עצרו במקום ומיד? מי מאמין לקשקושים האלו? ברור לכל מי שקורא את הסיפור, שרביד, שעמד על קצה הטרסה והיה עסוק ב"הרמת אנשים" בכח ובברוטליות מעד ונפל. לרוע מזלו הוא נפל על הגב והפך לנכה.

סיפור עצוב, אנו מאחלים לו החלמה מהירה, אבל למה להאשים את המתנחלים? הסיבה ברורה: לקראת תוכנית הגירוש, החליט מישהו שכדאי לשנות במעט את הגרסה לצורך מסע הרדיפה נגד ציבור המתיישבים והצורך להפיץ עלילות דם אודותיהם, כאילו שהם "אלימים ומסוכנים". הרי רק כך יוכל השר אהוד אולמרט להצדיק שבירת רגליים וקציצת ידיים של המתנחלים שיעזו להתנגד לתוכנית הגירוש.

שינוי ועיוות האמת על ידי שוטרים, במטרה להרשיע מפגינים, אינו דבר חדש. אך כשמדובר במפגינים מהמחנה הלאומי הגרסה השקרית של השוטרים תמיד על העליונה. כמי שמפגינה ללא לאות במסגרת "נשים בירוק", מאז הסכמי אוסלו, כלומר 12 שנה. וכמי שסבלה אישית מרדיפת השוטרים, מאלימות שוטרים ומשקרי השוטרים בבית משפט, אני יכולה להעיד על כך מקרוב.

איך אוכל לשכוח את מיקי לוי, שהיה בשנת 94' עוד סגן מפקד מחוז ירושלים, הדוחף אותי על הקרקע בברוטליות, למרות היותי במשמרת מחאה חוקית ושקטה על המדרכה ליד בג"ץ, ויחד עם עוד שוטרים, מרים בכח את הרגליים ואת הידיים שלי, מפיל אותי על גבי וגורר אותי לניידת משטרה.

כשהתלוננתי על מעצר בלתי חוקי ואלימות שוטרים, פתחו נגדי תיק והאשימו אותי בתקיפת שוטר! מיקי לוי ושוטרים אחרים עמדו בבית משפט ובלי בושה העידו על כך שאני תקפתי את מיקי לוי!! כשסוף סוף, למזלנו, השגנו קלטת של ערוץ 2 שהוכיחה ללא ספק שדווקא מיקי לוי הוא זה שתקף אותי, חזרה בה המשטרה מההאשמות וביטלה את התיק. העובדה שמיקי לוי שיקר בבית משפט לא הפריעה לקידומו.

ואיך אוכל לשכוח את השוטר עובדיה קלימי ששבר לי את הצלעות בעת שאני וחברותיי מ"נשים בירוק" ניסינו לקיים משמרת מחאה על המדרכה מול בנייני האומה בעת ביקורו של קלינטון? הוא שובר לי את הצלעות ושוב פותחים תיק נגדי כאילו שאני תקפתי אותו!

שלא לדבר על עבודות השירות שאני עדיין עושה יום בשבוע זה יותר משנה וההרשעה הפלילית וה"על תנאי". כל זה כי השופטת החליטה להאמין לגרסה השקרית של השוטרים כאילו שזרקתי עוגיות לעבר רכב ערבי. למרות שאף ערבי לא התלונן נגדי, ולמרות שדווקא השוטרים שדחפו את המפגינים, הם אלו שגרמו לכך, שהעוגיות שהיו בידי יעופו באוויר ומקצתן כנראה נחתו על שמשת מכונית ערבית. אבל מה חשובה האמת? חשוב יותר למשטרה להודיע בתקשורת ש"יו"ר נשים בירוק נדיה מטר נעצרה בעת שזרקה חפצים לעבר כלי רכב ערביים" ובכך להמשיך ולהפיץ עלילות דם נגד ציבור מתיישבי יש"ע.

כך גם עשתה המשטרה לאחר הירצחם של הזוג כהנא הי"ד ע"י רוצחים ערבים. קבוצת "נשים בירוק" נכנסה לחניון משרד ראש הממשלה, התיישבה על הקרקע וחסמה את הכניסה למשרד, במחאה על אוזלת היד של הממשלה. בתקשורת הודיעו שנשים בירוק מתפרעות בכניסה למשרד רוה"מ ואף פצעו שני שוטרים! ביקשנו לקבל מידע אודות אותם שוטרים מסכנים שלכאורה נפגעו בגללנו, ורק לאחר שעות רבות נודע לנו שהדבר לא היה ולא נברא. אך הנזק כבר נעשה, עם ישראל שמע ברדיו ש"נשים בירוק" פצעו 2 שוטרים. הודעת תיקון או התנצלות לעולם לא הגיעה.

אלו רק דוגמאות מעטות של שקרים המופצים על ידי המשטרה בעזרת התשקורת, במטרה ברורה לקדם את האינטרס המשותף שלהם: הכפשת הציבור הכי לא אלים במדינה, ציבור מתיישבי יש"ע ותומכיהם והפיכתם למפלצות לא אנושיות. בטוחני שכל פעיל למען ארץ ישראל יוכל להוסיף עשרות סיפורים דומים.

במחלקה לחקירת שוטרים ישנם מאות, אם לא אלפי תלונות של פעילי המחנה הלאומי נגד שוטרים שהיכו אותם בכל חלקי גופם, דחפו אותם, הפילו אותם, ומי יודע איזה עבירות עוד ביצעו, בהסכמת ממשלות אוסלו על מנת לעצור הפגנות חוקיות לגמרי. אף אחד מהסיפורים האלו לא זכו ולא יזכו לעמוד ראשי ב"מעריב" או בכל עיתון ממלכתי אחר.

והיום, ערב תוכנית "ההתנתקות", יותר מתמיד, שם המשחק הוא "האשם והכפש את המתנחלים". מפיצים שקרים וחצי אמיתות לעם ישראל כדי שאלו יפסיקו כבר לאהוד את המתיישבים. הסיפור המצוץ מהאצבע על "נסיון גניבת הנשק" ביצהר, סיפור דריסת קצין הרפואה, סיפור אסף רביד הנכה "בגלל המתנחלים", הסיפור ההזוי על נכונותם של מתנחלים לירות על חיילי צה"ל, הם כולם חלק ממסע הרדיפה וניסיון הדילגיטימציה נגד מתיישבי יש"ע.

הדבר מאד מכעיס, אך דווקא חייב לעודד אותנו. מסע "הסזון" המחודש של החונטה השמאלנית השולטת נגד המחנה הלאומי, מוכיח עד כמה ראש הממשלה וחבורת פושעי אוסלו הסובבת אותו, בפאניקה. הם איבדו את העשתונות. הם רואים שהם פשוט לא יוכלו לממש את זדונם. רוב עם ישראל מתנגד לעקירת ישובים ומסירת חבלי מולדת לאויב הערבי הרצחני. אלפי חיילים ממשיכים לחתום על העצומה האומרת שאין הם מוכנים לתת יד לפקודה הבלתי חוקית ובלתי מוסרית של גירוש יהודים ומסירת חבלי מולדת לאויב. עשרות אלפים חותמים שהם יגיעו ביום פקודה ויגנו בגופם על גוש קטיף וצפון השומרון. רוב מוחץ של המתיישבים עצמם מסרבים לקבל פיצויים ואומרים שהם "לא יזוזו מיש"ע בחיים".

כל מה שנותר לאריאל שרון הוא לנסות ולהכפיש את ציבור מתיישבי יש"ע ותומכיהם במטרה להפחיד את הציבור בישראל ולשכנעו ש"חייבים לנקוט ביד קשה נגד המתנחלים, לשבור להם את העצמות ולקצץ להם את הידיים". כך עשו כותבי "הפרוטוקולים של זקני ציון" כשהפיצו שקרים ועלילות דם אודות היהודים על מנת להצדיק מסע רדיפות ופוגרומים נגדם.

אך רוב עם ישראל אינו טיפש. רוב עם ישראל לא יקנה את הלוקשים האלו. רוב עם ישראל יודע שלא המתנחלים אלימים, אלא דווקא אלו במשרדי ראש הממשלה המתכננים לשלוח את החיילים והשוטרים לעקור, לגרש, להרוס, להחריב, לחסל, לקצץ ידיים, לשבור עצמות, ומי יודע, אולי אפילו לירות "תותח קדוש" שני, חלילה.

"לא חשוב הדבר אם אנו נירה את הכדור הראשון במלחמת אחים. מנגנון התעמולה הוא בידינו. ואנו נכוון את כותב ההיסטוריה. תמיד תהיו אתם המתחילים במלחמת האחים". כך אמר אליהו גולומב, איש תנועת העבודה וראש ה"הגנה" בשיחה פנים-אל-פנים עם מנחם בגין, 1944, תל-אביב (כפי שצוטטה על ידי יעקב מרידור ב"ארוכה הדרך לחירות", אחיאסף, ירושלים 1950- ובספר "שנות זעם, ימי תהילה" של יצחק בן-צבי, פרק ח' ע' 254).

לידיעת כל הגורמים המשתתפים בציד המכשפות נגד המחנה הלאומי : לא יעזור לכם. לא תצליחו להפחיד אותנו. לא תצליחו לייאש אותנו. לא תצליחו להשתיק אותנו. להיפך. "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ"!

כן, אנחנו, בע"ה, ננצח.