"ידינו לא שפכו את הדם הזה"- האומנם?

בימים אלו מתרקמת עסקה מפוקפקת במהלכה ישוחררו רוצחי יהודים.

ד"ר אריה בכרך , י' באדר תשס"ה

ד"ר אריה בכרך
ד"ר אריה בכרך
באדיבות המשפחה
בימים אלו מתרקמת עסקה מפוקפקת במהלכה ישוחררו רוצחי יהודים.

וכך מתייחסים חכמינו ז"ל למהלך זה:

אומרת המשנה (סוטה פ"ט, מ"ו) "זקני אותה עיר רוחצים את ידיהם במים במקום עריפתה של עגלה ואומרים 'ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו' וכי על דעתנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הם? אלא שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזון ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לויה". וכך אומר הירושלמי במקום:

"רבנן תמן פתרין קרייא בנהרג", כלומר חכמי בבל פירשו שהקטע "ידינו לא שפכו את הדם הזה" שמדובר בנהרג. ואילו "רבנן דהכא פתרין קרייא בהורג" כלומר חכמי א"י פירשו את הפסוק שמדובר ברוצח "שלא בא על ידינו ופטרנוהו ולא הרגנוהו ולא ראינוהו והנחנוהו ועימעמנו על דינו". כלומר מעידים הזקנים, לפי פירוש קרבן העידה: "ופטרינוהו ולא הרגנוהו" שלא הרגו את הרוצח כשנתחייב מיתה על רציחה אחרת שע"י כן הרג זה. כלומר עוות הדין ושחרור הרוצח כמוהו כרצח.

על פי עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, כ-80% מהמחבלים, למרות ההצהרות שנגבו מהם בעת שחרורם שלא יחזרו לדרך הטרור, ממשיכים בפעילות חבלנית. עדותו של מר רובינשטיין נתמכת בימים אלו בחוות דעתו של אבי דיכטר, ראש השב"כ.

כך אפשר לקבוע ששחרור מחבלים בכל עסקה שהיא הינה בגידה של הממשלה בחובתה היסודית לשמור על חיי אזרחיה. עפ"י המשתמע מדברי חז"ל זו "ממשלת דמים". למאזן דמים זה אפשר לזקוף גם את דמיהם של החיילים שנשפך בעת לכידת חלק מהרוצחים.

האבחנה בין מחבלים שידיהם מגואלות בדם יהודי לבין אלו שאין ידיהם מלאות בדם היא טכנית בלבד. אותם מחבלים שלא נתפסו על רצח ממש אינם חסידי אומות העולם, רובם פשוט נכשלו בנסיונם הראשון ועתה ממשלת ישראל נותנת בידם הזדמנות נוספת לבצע את זממם. לכן הנסיון לזרות חול בעיני הציבור ולהרגיעו שכביכול שאין משחררים אסירים מסוכנים, יש בו יותר מקורטוב של ציניות.

יחד עם הסיכון הבטחוני שיש בשחרור רוצחי יהודים ישנו העברת מסר שדם יהודי אין לו תובעים ושאפשר לרצוח יהודים מבלי לתת בהכרח את הדין על כך.

אילו בחו"ל היו משחררים רוצח יהודים היינו צועקים מיד, ובצדק, שזו אנטישמיות!!! עפ"י הבטחת שר הביטחון יהיו המחוות שניתנו לפלסטינים "הפיכות", היינו, במידה והפלסטינים ייפרו את התחייבויותיהם נוכל להחזיר את הגלגל לאחור. דברים אלו נכונים ביחס להעברת ערים לשליטה פלסטינית אולם ודאי שאינם נכונים לגבי שחרור מחבלים, מהלך זה בלתי הפיך לחלוטין.

ממשלת ישראל משלמת במטבע קשה ובמהלכים שיש בהם ממש תמורת הצהרות בלבד. הצהרות כמוהן בדיוק שבענו גם מערפאת. היום, כפי שבזמנו, הפנטזיונרים המשחיים לא רצו להאזין להצהרתו של ערפאת ביוהנסבורג, כך הם אינם מאזינים להצהרותיו האמיתיות של אבו מאזן. אבו מאזן הצהיר במפורש: "לא יהיה איסוף נשק", "לא יהיה פירוק התשתיות של המחבלים", ומעל לכל "לא תהיה מלחמת אחים פלסטינים" או במילים אחרות אומר אבו מאזן "אני לא מפא"יניק, אצלנו אלטלנה לא תהיה".

מהפאן האישי ברצוני להוסיף טיעון. עדיין מהדהדות באוזני קריאתם של הפוליטיקאים בטרם הטמנו את גופתו של בננו, אוהד הי"ד: "ידו הארוכה של צה"ל תשיג את המחבלים ותעשה עימם צדק" – האם לצדק הזה התכוונו?!



ד"ר אריה בכרך – ארגון "אלמגור" מטה מותקפי הטרור.