מכתב גלוי לקצינת הקישור שלי

ברצוני לאשר את קבלת המכתב במעטפה הירוקה. אני מניח שאת מצפה לבואי לשירות המילואים הקרוב, בתאריך 05/04/2005 אם לדייק. אז זהו, שאני לא מתכוון להגיע.

קובי סלע , י"ד באדר תשס"ה

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
לכבוד
סג"מ גל מזרחי
חטיבת בנימין.

ברצוני לאשר את קבלת המכתב במעטפה הירוקה. אני מניח שאת מצפה לבואי לשירות המילואים הקרוב, בתאריך 05/04/2005 אם לדייק. אז זהו, שאני לא מתכוון להגיע.

יש לי כמה סיבות, על הבולטת שבהן אשמח לספר לך בדרך של התפייטות-ציטוטית.

כשראש ממשלה, וכששר הביטחון מחליטים באורח לא מוסרי לגרש 8000 יהודים מביתם בהליך טרנספר חסר תקדים, הוא מצפה משום מה, שאשתף פעולה עם החלטה כזאת. אז זהו, שלא. אני לא מתכוון לסייע להם, ובמקרה שלך לצערי, גם לא לך.

יתר על כן, כמו שאומר אביו של המסובך בפלילים, שזכה להכשר מצד היועץ המשפטי ("כעומק החקירה כך עומק הנסיגה"...) זה יהיה "קשה".

"בכל שנות שירותי קיבלתי מאות ואף אלפי החלטות. לא מעט היו החלטות של חיים ומוות, אבל ההחלטה על הסרבנות הייתה הקשה מכולן.

אני גאה באריאל שרון על הישגיו, גבורתו ועל אהבת הארץ הגדולה שלו, בעיקר כפי שבאה כעת לידי ביטוי, אבל יש רגעים שבהם נדרשים נחישות, גם אם ההחלטה לא קלה. כמילואימניק מוטלת עליי החובה לראות את התמונה הכוללת. ההחלטה שקיבלתי הערב הייתה החלטה קשה. קשה מאוד, אבל היא החלטה של תקווה לעתיד טוב יותר לכולנו".

אלה הדברים, לפיכך גברתי הקצינה, את מוזמנת למחוק את שמי מרשימת החיילים שלך. אני עם הצבא הזה, גמרתי. אל תנסי להתקשר לנייד, החלפתי את מספרו.

תארי לעצמך, אפילו זה התברר כהחלטה קשה, קשה מאוד.

בברכה,

סמ"ר סלע קובי.