חופשי לשאול

בשערי המכינה אתה קולט את הפנים. צעירים עד ילדים, בשנות הבירור של החיים.
הרבה רצונות. תחושה של יכולת. הכל פתוח, הכל אפשרי

א. בן שושן , כ"ז באדר תשס"ה

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
בשערי המכינה אתה קולט את הפנים. צעירים עד ילדים, בשנות הבירור של החיים. הרבה רצונות. תחושה של יכולת. הכל פתוח, הכל אפשרי, תרגיש, אחי, חופשי, חופשי....

אז אני נכנס וכעיתונאי שואל את הראשון שמוכן שיחה לנהל.

- מה אתה עושה כאן, מכיניסט יקר? מדוע הגעת דווקא לכאן?

והוא נזכר בהתלבטות שהייתה לו ב- י"ב, ומספר על מה עוד חשב, ומדוע בסוף זהו מקומו בהחלט. אז אני מתקן ואומר:

- לא הבנת! התכוונתי מה עושה כאן בכלל מכינה? תלך לישיבה, או שתלך לצבא

- נו, באמת, הוא מסתכל עלי כעל בחור מוזר: הרי המכינות הן שם דבר.

אבל אני בכל זאת ממשיך להתעקש. המכיניסט שלי נזכר ש- "עם תמים-תיתמם", ומתחיל להסביר לי ישר ולעניין:

להיות מכיניסט

- תראה, אני דתי, אבל אתה יודע... זה לא כל כך קל בעולם כל כך מתירני ופרוע. אני רוצה לשרת, כמו כל בחור, להיות חייל מצטיין- זה ברור. אז הלכתי לשנה כדי להתחזק, אתה יודע, זו גם שנה של כיף. לומדים-אבל באיזי, בראש טוב. מתאמנים ועושים כושר - רצוא ושוב. אתה נבנה כאן כבן-אדם שלם בגוף ובנפש, כך נוכל לשרת את האומה לתפארת.

אני ממש מתלהב למשמע התשובה, אבל עדיין שואל שאלה מוזרה:
- בשביל מה, בחור, ללכת לצבא?

העיניים נפערות, הוא לא מאמין.
- הגזמת! - הוא עונה לי ישר בפנים. מה זאת אומרת- "למה ללכת לצבא"? החובה של כל בחור לשרת את האומה.

ואני עוד לא סיימתי, רק הנהנתי בראשי, ואת השאלה הבאה הוצאתי מפי: בשביל מה צריך צבא?

- לכל מדינה יש צבא. על האזרחים להגן... באויב להילחם... ובמיוחד במדינת ישראל.

- ובשביל מה המדינה?

- המדינה? המדינה בשביל העם! תגיד לי, השתגעת? שאלה של תם!

אבל אני גם עיקש וגם תם, שלפתי שאלה של חכם: מה קורה אם השלטון במדינה הוא לא בשביל העם? מה קורה אם השלטון במדינה עובד נגד טובתו של העם? אם השלטון במדינה עוזר לאויב, ועושה את רצונו, ממש כאוהב, אם הצבא, שתפקידו להגן על האזרחים- לומד איך לפנות תושבים, האם גם אז אתה רוצה להיות חייל מצטיין??

- והוא משיב לי: כן, כן... -הפעם הוא התם:
- הרבנים שלי אמרו- יישובים עולים, יישובים יורדים- אבל הצבא- הוא קדש קודשים.

לך תעקור נטוע

הצבא הוא קודש, כשהוא לעם קדוש. צדקת, אחי, כל יהודי הוא קדוש. קח את הידיים שהקב"ה ברא לך כדי לבנות ולנטוע. תתאמן, שיהיה לך כוח בזרוע, ובמקום לבנות- תלך לפנות, ובמקום לנטוע- תעקור נטוע. תשבור, תאטום, תפנה ותסחב . תתאמץ להתעמת עם אחיך- אויבך לעכשיו. תרוץ הרבה. תסחב אלונקות. שיהיה לך כוח להרים מתנחלים ו... גם מתנחלות. תשרת את האומה לתפארת, אחי. לא משנה איזה אומה בדיוק, זה פרט שולי.

ומה יגידו שם- למעלה

אחרי 120 תגיע למעלה וישאלו שאלות. אולי לא כמוני. קצת פחות מציקות. אבל שם, אחי, קצת קשה לזייף. שם זה עובד עם מכונת אמת: חיים, שניתנו לך, כדי לבנות ולהרחיב, השתמשת בהם כדי להחריב.

על זאת, מה תוכל להשיב??

תצטדק ותאמר: לרבנים שמעתי. את הוראות המפקדים ביצעתי. שם למעלה מאוד יאהבו את התשובה. לשמוע לרבנים זו מצווה חשובה. אבל מי לימד אותך לרבנים לשמוע? האם רבך בעצמו מקיים את הצו, לשמוע לרבו בכל מצב?

אתה בודאי תגיב: אין זה ענייני. לחקור אחרי רבי- זה אינו תפקידי. אכן, תמים אתה.

יגידו שם ומעלה:
- מבצע הוראות, לא שואל שאלות, ובכל זאת משהו עוד ניתן היה ממך לצפות. וכי את הבחירה, למי לשמוע, לא יכולת לשנות?? גם אוכל טרף, היית אוכל, בלי לשאול שאלות? בלב כל יהודי פשוט וטבעי, הבחירה בטוב, היא מושג בסיסי. במכונת אמת, אין כיסוי המאפשר בחירה ברע.

כאן למעלה התמונה היא מאוד בהירה.