הברירה של נתניהו

"אם לא תהיה ברירה", מאיים נתניהו על "שינוי", "אכנע לתביעות של ש"ס". אבל "שינוי" רק מתחזקת בסירובה לתמוך בתקציב, והתביעות של ש"ס רק מחמירות. מצידן, שיוקדמו הבחירות.

אמונה אלון , כ"ט באדר תשס"ה

אמונה אלון
אמונה אלון
צילום: Hadas Parush/Flash90
"אם לא תהיה ברירה", מאיים נתניהו על "שינוי", "אכנע לתביעות של ש"ס". אבל "שינוי" רק מתחזקת בסירובה לתמוך בתקציב, והתביעות של ש"ס רק מחמירות. מצידן, שיוקדמו הבחירות.

אלי ישי יודע בדיוק מה הוא רוצה. מעטים הסיכויים שעמידתו האיתנה על זכויותיהן של האוכלוסיות החלשות תעניק להן מחדש את קצבאות הילדים, הקשישים והאמהות החד-הוריות, אבל רבים הסיכויים שהיא תעניק לו את קולותיהן של האוכלוסיות החלשות בבחירות הבאות. יש עוד מפלגות שהן חרדיות כמו ש"ס ויש עוד מפלגות שמתנגדות להתנתקות כמו ש"ס, אבל אין – לדעת ישי – מפלגה הלוחמת בעוני כמו ש"ס. מי שהמצוקה הכלכלית היא בראש דאגותיו יצביע, כך מקווה יו"ר ש"ס, בעד מי שנאבק למען עניי כל המגזרים וכל המפלגות.

גם יוסף לפיד יודע בדיוק מה הוא רוצה. תחת הנהגתו מתפקדת "שינוי" כמעין תאומה סיאמית של ש"ס, ומגדירה את עצמה בעיקר כתשליל של אחותה הספרדית החרדית המחוברת אליה. בשבועות האחרונים אמנם הופעל עליו מכבש של לחצים, כדי לשכנעו כי מצביעי "שינוי" לא יסלחו לו אם בגללו ייפול התקציב ועמו תיפול גם "תוכנית ההתנתקות".

אלא שיש עוד מפלגות התומכות בנסיגה ובעקירה כמו "שינוי", ואין – זאת יודעים כעת כולם – מפלגה הלוחמת בחרדים כמו "שינוי". אנשים ששאיפת חייהם היא לראות התנחלויות נעקרות יצביעו כנראה ממילא, בבחירות הבאות, לעבודה או ל"יחד". אבל מי שהכפייה הדתית היא בראש דאגותיו יזכור בוודאי איך עמד לפיד בפרץ כשהעבודה נכנעה לחרדים, ואיך נשא בגאון את חזון ממשלת האחדות החילונית.

האם בנימין נתניהו יודע מה הוא רוצה, ולו בערך? אם הוא רוצה שהציבור יראה בו מנהיג שמתנגד ל"תוכנית ההתנתקות", מדוע הוא קורא להצביע בעד התקציב ולאפשר בכך את ביצוע ההתנתקות לאלתר? אם הוא רוצה שהציבור יראה בו מנהיג שהגה תוכנית כלכלית קשה אך חיונית, מדוע הוא מוכן פתאום לוותר על העקרונות הבסיסיים ביותר של תוכניתו רק כדי למנוע את נפילת הממשלה המתנתקת?

האם הוא בכלל רוצה שהציבור יראה בו מנהיג או שהוא מעדיף להצטייר כגזבר החצר של המלך שרון, לא שר אוצר, אלא פקיד המתעניין בכלכלת המדינה רק כל עוד אין זה מפריע להשלמת התוכנית שנגדה הצביע בממשלה בשבוע שעבר? האם אינו רואה כיצד כל דיבוריו הלא-מעשיים על משאל עם מציגים אותו לא כחרד לביטחון המדינה ולאחדות האומה, אלא בעיקר כדואג שעקירת היישובים תתבצע מבלי שהוא עצמו ילכלך בה את ידיו ואת שמו הטוב?

ישי ולפיד בוחרים להפגין מנהיגות, עמידה על עקרונות, ומאגר נחישות שאינו נופל מזה של אריאל שרון אשר מולו הם מתייצבים. גם לנתניהו יש ברירה: לוותר על תוכניתו הכלכלית ועל עקרונותיו – או להיות מנהיג.



המאמר פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".