הגיע הזמן להחליף דיסקט

כבר דובר ונכתב הרבה על הצד המוסרי והאידיאולוגי של גירוש יהודים מביתם ואדמתם. אני אגביל את עצמי לדבר רק על היבט אחד של הבעיה, במישור שבו למדתי, פעלתי ולימדתי והוא: התכלית האסטרטגית של התכנית.

יוסף דוריאל , א' באדר ב תשס"ה

דעות יוסף דוריאל
יוסף דוריאל
ערוץ 7
כבר דובר ונכתב הרבה על הצד המוסרי והאידיאולוגי של גירוש יהודים מביתם ואדמתם. אני אגביל את עצמי לדבר רק על היבט אחד של הבעיה, במישור שבו למדתי, פעלתי ולימדתי והוא: התכלית האסטרטגית של התכנית.

בעבר הלא רחוק, לפני אסון יום הכיפורים, כבר נתפסנו לחלום מסוכן, כשהמנטרה הנפוצה הייתה, "מצבנו הביטחוני אף פעם לא היה טוב כמו היום", ועל זה בנו פרשנות פושעת שהתקפת-פתע עלינו היא בגדר "סבירות נמוכה". אז, מבדיקה פשוטה של המצב, ראיתי מחובתי להזהיר את כל מי שרק יכולתי - מפני מפולת ביטחונית מתקרבת אך לא יכולתי להעיר אותם מהחלום בו הם חיו. והמחיר ששילמנו היה נוראי.

בספטמבר 1993 הצליחה חבורת חכמי אוסלו לסמם מדינה שלמה בחלום של "מזרח תיכון חדש", מבלי לערוך ניתוח מקצועי של המצב. תזכיר אזהרה שנתתי ליצחק רבין, ז"ל, מפני הסתמכות על הסכם עם ערפאת, נשאר ללא טיפול, ואת התוצאות קיבלנו ברצח ובנכות של אלפי אנשים, כולל רצח רבין עצמו.

כיום, מוכרים לנו סם חדש ושמו "התנתקות". יש עוד מי שמאמין אצלנו במנטרה "שטחים תמורת שלום", ועוד לא הבין שזה רק היה מסווה לכוונה האמיתית: לבצע שלב ראשון של חיסול ישראל, ע"י דחיפתה לגבולות הקו הירוק, שאבא אבן קרה להם, בצדק, "גבולות אושוויץ". היום כבר זרקו את המסווה ומדברים בגלוי על "חיסול מדינת היהודים – למען שלום העולם". ובחזית זו, כבר השיגו מפיצי הסמים של אוסלו ניצחון חשוב: משיכת הוויכוח הציבורי למישור ההומניטארי, כביכול, של יחס המדינה לתושבי גוש קטיף. אוהבים או לא אוהבים אותם?

ואני רוצה לשאול דווקא את השאלה התכליתית: עם כל הכבוד לתושבי גוש קטיף, מה יקרה לעם ישראל למחרת סילוקם מבתיהם? ולמה האנטישמים של אירופה אוהבים כל כך את "תכנית ההתנתקות"? כי נכון שהם ציניים וצבועים, אבל לא מטומטמים: הם מבינים יפה מאוד שזהו צעד ראשון לחיסול מדינת היהודים. הם עוד לא השלימו עם העובדה שליהודים, אותם השפילו, רדפו ורצחו במשך דורות, תהיה מדינה ריבונית משלהם.

כי מה יבוא אחרי "ההתנתקות", שבה היהודים מודים באשמה של התיישבות לא חוקית על "שטחים פלשתיניים כבושים"? ברור, שתבוא הדרישה הצודקת – להסתלק מכל שטח אותו רואים הערבים כ"אדמה פלשתינית כבושה". וכדאי להקשיב איך הם קוראים כך – לא רק ליהודה ושומרון, אלא גם לירושלים, יפו וחיפה. וכדאי לקרוא את "הסכם ג'נבה" בו הסכימו ערבים ויהודים המובילים כיום את תכנית ההתנתקות – לדרוש שישראל לא רק תשלם פיצויים לפליטים הפלסטינים, אלא גם תשלם פיצויים למדינות ערב ש"אירחו" במשך עשרות שנים את הפליטים האלה.

ואף אחד לא שואל מי, בעצם, יצר את בעיית הפליטים ומי ניפח בשיטתיות את מספרם? לוחמי מלחמת העצמאות עדיין נמצאים כאן ויכולים לספר את האמת. אדון אבו-מאזן טוען שהוא פליט שברח מצפת? אז אני יכול לספר לו איך הוא נעשה פליט. כי בשני לינואר 1948 הייתי באוטובוס שנשלח מהטכניון בחיפה לפרוץ את המצור שהחמולה שלו הטילה על היישוב היהודי בצפת, ורק הודות לערפל הסמיך שהיה באותו יום על הכביש הם לא הבחינו מי נמצא באוטובוס ולא קצרו אותנו כפי שקצרו את שיירת יחיעם – משם אף אחד לא יצא חי.

כשהמחסום שלהם פתח עלינו באש, כבר הגענו לבית הראשון שם יכולנו לתפוס מחסה. אז מי אשם שכשהשוטרים הבריטיים שמאחוריהם הם הסתתרו עזבו את העיר - נאלצה גם החמולה של אבו-מאזן לברוח? הם לא שכחו את ימי הזוהר כשהיו יכולים לירות בנו בחיפוי של הבריטים.

הרי רק בגלל זה איבדה בתש"ח החטיבה של יצחק רבין, ז"ל, את מחצית לוחמיה, וכיום מחפשים הערבים כל תירוץ כדי להביא לכאן צבא זר, שיחסל את עצמאות ישראל ויאפשר להם לקטול בנו, באותו ביטחון שהיה להם בזמן שלטון הבריטים בארץ.

אז אם האסטרטגיה בה נהגנו עד עכשיו הביאה אותנו לאוסלו ולאינתיפאדות ולהתחלת האובדן של לגיטימיות קיום מדינת היהודים, כנראה שצודק אהוד אולמרט בטענה - שהגיע הזמן להחליף דיסקט. אז מה? יש רק דיסקט אחד בעיר? וקוראים לו "התנתקות"? אסור לבדוק דיסקטים אחרים? ואני טוען שישנם דיסקטים ולא מהיום. כל ממשלות ישראל קיבלו תכניות לאסטרטגיה לאומית חלופית, אך לא היה עם מי לדון על כך.

ואתן רק דוגמה מנושא אחד: איך אנו עונים על הדרישה של "זכות השיבה"? למה לא לנסות תשובה - שקודם-כל יש לדון בחובת השיקום של הפליטים, וזאת בידי המדינות שגרמו להיווצרותם. האם לא ברור, שכל עוד לא תיפתר בעיה זו לא יוכל להיות שלום באזורנו, ואפילו אבו-מאזן עם כל האבואים האחרים יחתמו על "הסכם שלום"? מה יקרה אם נצא בדרישה זו? השמיים יפלו עלינו? נאטו ישלח מטוסים להפציץ אותנו? אני מבטיח לכם שלא.

ואם נחזור ונזכיר שאנו יושבים בארץ ישראל לפי החלטת הגוף הבינלאומי שקדם לאו"ם והאו"ם קיבל את החלטותיו, ובהן – הקמת בית לאומי לעם היהודי ולא לשום עם אחר? ושכתב המנדט שנמסר לבריטים גם פירט – שאדמות המדינה של פלסטינה, שהיו רשומות בטאבו כרכוש הסולטאן הטורקי, יוקדשו להתיישבות יהודים? ועל אדמות אלו יושבים תושבי יש"ע באופן הרבה יותר חוקי מאוניברסיטת ת"א היושבת על אדמות שיך-מוניס?

אז מה? זה לא ימצא חן בעיני האנטישמים הצרפתים? אז אני מודיע לכם: ישנם עשרות מיליוני נוצרים הגונים בארה"ב, ודווקא אלה שהעלו את הנשיא בוש לשלטון, שעמדה זו מאוד תמצא חן בעיניהם.

זה לא המקום ולא הזמן לפרט תכנית אסטרטגית שלמה שעם ישראל זקוק לה כיום. אבל, אם הולכים למשאל עם, עלינו לדרוש מחברי הכנסת שלנו - שבחוק משאל העם ייקבעו תקנות שיאפשרו לנו להציג תכנית אלטרנטיבית להיתנתקות ולא ישאירו בידי ממשיכי אסון אוסלו את המונופול על תקשורת ההמונים, שיביא אותם לבחור בדיסקט הראשון שנשלף, ללא ביסוס מקצועי וללא בדיקת האלטרנטיבות הקיימות.