בימים האחרונים מתנוססות על האוטובוסים של "אגד" כרזות ענקיות ועליהן הסיסמה: "תנו לעם להחליט". ליבי נחמץ כשאני חושבת על מאות אלפי השקלים, אם לא יותר, שמועצת יש"ע מבזבזת עבור קמפיין זה, במקום להפנות את הכסף להכנה למאבק הקיץ. (שיפוץ בתים ריקים לקליטת אלפי תושבים חדשים, קניית גנראטורים, אוהלים, מחסני מזון ומים להתבצרות של עשרות אלפי איש וכדומה).
אך מה שמפריע יותר מבזבוז הכסף, הוא הקמפיין עצמו. חייבים אחת ולתמיד לקום ולהצהיר שמי שדוחף את סיסמת "תנו לעם להחליט", עושה נזק חמור ביותר למאבק שלנו על ארץ ישראל. לעניות דעתי הקמפיין למען משאל עם היא בעצם הוצאת דיבת הארץ וחזרה על חטא המרגלים .
כשחזרו המרגלים מלתור את הארץ, התבקש העם להחליט עם מי הם הולכים. האם הולכים עם עשרת המרגלים שסיפרו אמנם עד כמה יפה הארץ, אבל "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו", "ארץ אוכלת יושביה היא", או האם הולכים עם כלב בן יפונה ויהושע בן נון שאמרו "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה".
תנו לעם להחליט? העם אמנם החליט. לא רק שהם רצו לרגום באבנים את כלב ואת יהושע, אלא "ותשא כל העדה ויתנו את קולם, ויבכו העם בלילה ההוא", "וילונו על משה ועל אהרון, כל בני ישראל ואמרו אליהם כל העדה... למה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב, נשינו וטפינו יהיו לבז, הלא טוב לנו שוב מצרימה. ויאמרו איש אל אחיו, נתנה ראש ונשובה מצרימה".
היש משאל עם יותר ברור מזה? כל בני ישראל, כל העדה, רוב מוחלט נגד כלב בן יפונה ויהושע בן נון, ובעד חזרה למצרים. ומה אמר הקב"ה? האם הוא התחשב בהחלטה "הדמוקרטית" הזאת של העם? האם הוא מכבד את התוצאות ואומר שמכיוון שרוב העם רוצה לוותר על חזון ארץ ישראל, יש לחזור למצרים? לא ולא!
ויאמר ה' אל משה: "עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האותות אשר עשיתי בקרבו. אכנו בדבר ואורישנו, ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו". הקב"ה רוצה לחסל את כל הבכיינים וקטני האמונה האלו. רק בזכות התערבותו של משה, ה' מסכים לא להרוג את כולם. במקום זה , העונש יהיה שהם לא יזכו לראות את ארץ ישראל.
רק כלב בן יפונה ויהושע בן נון יזכו להיכנס לארץ יחד עם הדור החדש. והלילה ההוא בו בכה כל העם, אותו הלילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקב"ה "אתם בכיתם בכייה של חינם, ואני קובע לכם בכייה לדורות".
אם ככה מחמיר הקב"ה עם העם כשהוא עוד במדבר, בדרכו לארץ ישראל שהוא מעולם לא ראה. כמה חמור עוד יותר הדבר כשאנחנו כבר התיישבנו והתנחלנו על הארץ הזאת ומעיזים לדבר על האפשרות של מסירתה לאויב?
לכן, לעניות דעתי, אלו בתוך המחנה שלנו הקוראים למשאל עם , במהותם, אינם שונים מאריאל שרון ושמעון פרס. אלו ואלו שייכים לקבוצה של עשרת המרגלים התבוסתנים, המוציאים את דיבת הארץ. אלו ואלו בעצם אומרים שיש מיקרים בהם חייבים, בכאב לב כמובן, לוותר על ארץ ישראל או על חלקים ממנה. אלו ואלו אנשים חלשים, שאינם מאמינים בכוחנו להישאר בארץ ולשמור עליה. אלו ואלו אומרים "לא נוכל לעלות".
אם אנחנו רוצים שלא תהיה כאן עוד פעם בכייה לדורות, אם אנחנו באמת רוצים לנצח, שזה אומר: לסכל את תוכנית שרון, למנוע את הגירוש ואת העקירה ובכך להציל את מדינת ישראל ואת ארץ ישראל, דבר שהוא באפשרותנו אם רק נתארגן כראוי, אז עלינו ללכת אך ורק אחר מנהיגים המדברים ברוח של כלב בן יפונה ויהושע בן נון. מנהיגים האומרים בבירור, ללא גמגום וללא היסוס: תוכנית שרון הוא פשע. פשע נגד הקב"ה, פשע נגד התורה, פשע נגד העם ופשע נגד הארץ.
הארץ הזאת שייכת לנו כי הקב"ה נתנה לנו ואין לאף יהודי זכות למוסרה. כנ"ל אין לאף ממשלה או כנסת זכות למוסרה, אפילו אם רוב מוחלט מצביע בעד. ולכן, אסור לאף יהודי חייל, שוטר, לוחם מג"ב, פרקליט, פקיד ממשלתי וכו' לתת יד לתוכנית נפשעת זו, לא במישרין ולא בעקיפין. ביום פקודה, על כל העם לצאת מהבית ולהתייצב כדי למנוע בגופו את מימוש הפשע. אם המנהיגות שלנו תדבר בצורה ברורה כזאת ותפעל ותתארגן בהתאם, אז בע"ה נצליח למנוע את מימוש הגזירה.
לכל אלו במחנה שלנו הדוגלים, עדיין, אך ורק במדיניות של "באהבה ננצח" האין הם מבינים ששרון וחבורת פושעי אוסלו הסובבת אותו מוכנים לאהוב אותנו עד מוות?!
לכל אלו במחנה שלנו, שאמנם יש להם כוונות טובות, אך הם מגמגמים ומחלישים את המאבק עם דיבורים על משאל עם ודיבורים על חובה לציית לפקודה הבלתי חוקית ובלתי מוסרית של הגירוש להם נאמר: "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר".
אך מה שמפריע יותר מבזבוז הכסף, הוא הקמפיין עצמו. חייבים אחת ולתמיד לקום ולהצהיר שמי שדוחף את סיסמת "תנו לעם להחליט", עושה נזק חמור ביותר למאבק שלנו על ארץ ישראל. לעניות דעתי הקמפיין למען משאל עם היא בעצם הוצאת דיבת הארץ וחזרה על חטא המרגלים .
כשחזרו המרגלים מלתור את הארץ, התבקש העם להחליט עם מי הם הולכים. האם הולכים עם עשרת המרגלים שסיפרו אמנם עד כמה יפה הארץ, אבל "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו", "ארץ אוכלת יושביה היא", או האם הולכים עם כלב בן יפונה ויהושע בן נון שאמרו "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה".
תנו לעם להחליט? העם אמנם החליט. לא רק שהם רצו לרגום באבנים את כלב ואת יהושע, אלא "ותשא כל העדה ויתנו את קולם, ויבכו העם בלילה ההוא", "וילונו על משה ועל אהרון, כל בני ישראל ואמרו אליהם כל העדה... למה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב, נשינו וטפינו יהיו לבז, הלא טוב לנו שוב מצרימה. ויאמרו איש אל אחיו, נתנה ראש ונשובה מצרימה".
היש משאל עם יותר ברור מזה? כל בני ישראל, כל העדה, רוב מוחלט נגד כלב בן יפונה ויהושע בן נון, ובעד חזרה למצרים. ומה אמר הקב"ה? האם הוא התחשב בהחלטה "הדמוקרטית" הזאת של העם? האם הוא מכבד את התוצאות ואומר שמכיוון שרוב העם רוצה לוותר על חזון ארץ ישראל, יש לחזור למצרים? לא ולא!
ויאמר ה' אל משה: "עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האותות אשר עשיתי בקרבו. אכנו בדבר ואורישנו, ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו". הקב"ה רוצה לחסל את כל הבכיינים וקטני האמונה האלו. רק בזכות התערבותו של משה, ה' מסכים לא להרוג את כולם. במקום זה , העונש יהיה שהם לא יזכו לראות את ארץ ישראל.
רק כלב בן יפונה ויהושע בן נון יזכו להיכנס לארץ יחד עם הדור החדש. והלילה ההוא בו בכה כל העם, אותו הלילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקב"ה "אתם בכיתם בכייה של חינם, ואני קובע לכם בכייה לדורות".
אם ככה מחמיר הקב"ה עם העם כשהוא עוד במדבר, בדרכו לארץ ישראל שהוא מעולם לא ראה. כמה חמור עוד יותר הדבר כשאנחנו כבר התיישבנו והתנחלנו על הארץ הזאת ומעיזים לדבר על האפשרות של מסירתה לאויב?
לכן, לעניות דעתי, אלו בתוך המחנה שלנו הקוראים למשאל עם , במהותם, אינם שונים מאריאל שרון ושמעון פרס. אלו ואלו שייכים לקבוצה של עשרת המרגלים התבוסתנים, המוציאים את דיבת הארץ. אלו ואלו בעצם אומרים שיש מיקרים בהם חייבים, בכאב לב כמובן, לוותר על ארץ ישראל או על חלקים ממנה. אלו ואלו אנשים חלשים, שאינם מאמינים בכוחנו להישאר בארץ ולשמור עליה. אלו ואלו אומרים "לא נוכל לעלות".
אם אנחנו רוצים שלא תהיה כאן עוד פעם בכייה לדורות, אם אנחנו באמת רוצים לנצח, שזה אומר: לסכל את תוכנית שרון, למנוע את הגירוש ואת העקירה ובכך להציל את מדינת ישראל ואת ארץ ישראל, דבר שהוא באפשרותנו אם רק נתארגן כראוי, אז עלינו ללכת אך ורק אחר מנהיגים המדברים ברוח של כלב בן יפונה ויהושע בן נון. מנהיגים האומרים בבירור, ללא גמגום וללא היסוס: תוכנית שרון הוא פשע. פשע נגד הקב"ה, פשע נגד התורה, פשע נגד העם ופשע נגד הארץ.
הארץ הזאת שייכת לנו כי הקב"ה נתנה לנו ואין לאף יהודי זכות למוסרה. כנ"ל אין לאף ממשלה או כנסת זכות למוסרה, אפילו אם רוב מוחלט מצביע בעד. ולכן, אסור לאף יהודי חייל, שוטר, לוחם מג"ב, פרקליט, פקיד ממשלתי וכו' לתת יד לתוכנית נפשעת זו, לא במישרין ולא בעקיפין. ביום פקודה, על כל העם לצאת מהבית ולהתייצב כדי למנוע בגופו את מימוש הפשע. אם המנהיגות שלנו תדבר בצורה ברורה כזאת ותפעל ותתארגן בהתאם, אז בע"ה נצליח למנוע את מימוש הגזירה.
לכל אלו במחנה שלנו הדוגלים, עדיין, אך ורק במדיניות של "באהבה ננצח" האין הם מבינים ששרון וחבורת פושעי אוסלו הסובבת אותו מוכנים לאהוב אותנו עד מוות?!
לכל אלו במחנה שלנו, שאמנם יש להם כוונות טובות, אך הם מגמגמים ומחלישים את המאבק עם דיבורים על משאל עם ודיבורים על חובה לציית לפקודה הבלתי חוקית ובלתי מוסרית של הגירוש להם נאמר: "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר".