מי מרסק את הליכוד?

נאמני הליכוד, המכונים "המורדים", ויתרו על הזדמנות פז למנוע את "תוכנית ההתנתקות".

אמונה אלון , י"ב באדר ב תשס"ה

אמונה אלון
אמונה אלון
צילום: Hadas Parush/Flash90
נאמני הליכוד, המכונים "המורדים", ויתרו על הזדמנות פז למנוע את "תוכנית ההתנתקות". אין לכאורה מטרה שהם חתרו אליה יותר במעשיהם ובדבריהם בחודשים המפותלים האחרונים, והנה התרחש סוף-סוף הנס שאיפשר להם להציל את גוש קטיף ואת מדינת ישראל מן התוכנית הרעה הזאת – והם העדיפו לומר לשרון "תמשיך". במקום להצביע בוועדת הכספים נגד התקציב, ולהביא כנראה לבחירות מוקדמות, הסכימו הנאמנים "להתפשר" ולהצביע בעד התקציב, כלומר בעד ההתנתקות.

ב"תמורה" להעברת התקציב בוועדת הכספים הם קיבלו את תמיכת הליכוד בחוק משאל העם בוועדת החוקה, אבל מי צריך משאל-עם כשאפשר לברר את רצון העם בבחירות מוקדמות?

גם אם יעבור חוק משאל העם בוועדת החוקה, ספק אם הוא יעבור במליאת הכנסת. וגם אם הוא יעבור במליאת הכנסת, יש אומרים ששרון יעדיף ללכת לבחירות מוקדמות. מתנגדי "המורדים" ויתרו אפוא אתמול על סיכוי גדול מאוד לבחירות מוקדמות תמורת סיכוי קטן מאוד לקיום משאל-עם. אם יצליחו במאבקם למען משאל-עם, הם ישיגו אולי בחירות מוקדמות: בדיוק מה שהיו משיגים ביתר קלות בהצבעה נגד התקציב בוועדת הכספים.

לא שאין לגדעון סער הסבר ל"פשרה" התמוהה. לדבריו ויתרו הוא וחבריו על הפלת הממשלה ועל מניעת העקירה למען הנעלה שבערכים כולם, קרי: "אחדות הליכוד". אילולא הסכימו ל"פשרה" עמד הליכוד לפני קרע, אפילו לימור לבנת אמרה שהליכוד עומד להתרסק ואפילו מאיר שטרית הזהיר שזאת התאבדות, ושרון איבחן שהמפלגה מפולגת לשתי סיעות ותהה כיצד תרוץ בבחירות הקרובות.

האומנם מותנית נאמנותם של "מורדי הליכוד" לעקרונות תנועתם בכך שהנאמנות הזאת לא תפגע, חלילה, ב"אחדותה" של התנועה הפועלת בניגוד לעקרונותיה? האומנם צריכים עוזי לנדאו וגלעד ארדן להתקפל בפני אולמרט ושטרית? והרי אם הליכוד מפולג לשתי סיעות, זה מפני ששרון שינה את דעתו וגרם לנאמני המפלגה לפעול כסיעה נפרדת.

אם הליכוד נמצא על סף התרסקות, זה מפני שלבנת ושרי הליכוד האחרים אימצו למעשה את מדיניות "העבודה" וריסקו את הליכוד אידיאולוגית. גם עכשיו יכול ראש הממשלה להציל את הליכוד מהתרסקות, להביא לאיחודו המושלם ולהניע את "המורדים" להצביע בעד התקציב כאיש אחד. אם תחת זאת הוא בוחר להמשיך בדהירתו אל עבר ההתרסקות, לא על "המורדים" לבדם מוטלת האחריות לכך.

הצבעה בעד התקציב היא הצבעה בעד מכלול מדיניותו של אריאל שרון. כך מנמק עזמי בשארה את כוונתו להצביע נגד התקציב למרות רצונו לראות בעקירת התנחלויות, וגם הח"כים המתנגדים להתנתקות מסוגלים להבין זאת, אלא אם הם בעצם נמנעו מלהפיל את הממשלה בוועדת הכספים משום שהם מפחדים מבחירות מוקדמות וטועים בהערכותיהם.

גדעון סער צוטט אתמול כאומר: "אם הממשלה תיפול, יהיה לנו קשה להסביר לבוחרים מה קרה". אבל אם כוונתו לבוחרים של הליכוד, יכול להיות שדווקא אם הממשלה לא תיפול יהיה לו ולחבריו הרבה יותר קשה להסביר לבוחרים מה קרה.



המאמר פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".