המאבק רק החל

לאחר שחוק יסוד משאל עם טורפד ע"י שרון ושותפיו ולאחר שתקציב המדינה אושר בכנסת, יש באוויר תחושה שהפור נפל וכי המאבק הסתיים. ובכן, אין הדבר כך.

עו"ד יוסי פוקס , י"ט באדר ב תשס"ה

דווקא ביו"ש. עו"ד פוקס
דווקא ביו"ש. עו"ד פוקס
צילום: יח"צ
לאחר שחוק יסוד משאל עם טורפד ע"י שרון ושותפיו ולאחר שתקציב המדינה אושר בכנסת, יש באוויר תחושה שהפור נפל וכי המאבק הסתיים. ובכן, אין הדבר כך.

המאבק הפוליטי, אשר היה בעל סיכויי הצלחה נמוכים, אכן הסתיים, בעיקר בשל חולשתם של חלק ניכר מחברי הכנסת והשרים בליכוד, אשר מעדיפים לראות בחורבנה של גוש קטיף מאשר לסכן את כיסאם בכנסת.

חששו של שרון ממשאל עם, הוא חשש מהפסד, שכן העם אינו מבין על מה ולמה עוקרים עשרות ישובים פורחים ללא כל תמורה ועם הבטחות אמריקניות על הקרח. אם היה מדובר במנהיג שהוא דמוקרט, הוא היה מקיים משאל עם, ומקבל עליו את דין העם, שהוא הריבון.

היות ושרון אינו יודע דמוקרטיה מהי, והוא מצפצף על כל החלטה או הכרעה בקלפי, ניתן לעצור את שרון רק בכלי הדמוקרטי היעיל ביותר והוא מחאת המונים. המשוואה היא מאוד פשוטה, ומשקלו של משאל עם ברגליים חזק מזה של משאל עם בקלפיות, שכן לא ניתן לצפצף על זה.

אם יבואו מאות אלפי ישראלים וימנעו בגופם את עקירת אחיהם מגוש קטיף ומצפון השומרון, הרי שהעם הכריע נגד העקירה. אם לא יבואו ההמונים והעקירה תתממש, חלילה, הרי שהעם הכריע ברגליו. המסקנה היא פשוטה, כל מי שהתכוון להצביע נגד התוכנית בקלפי במשאל עם, ושרון מנע זאת ממנו, עליו להגיע פיזית לגוש קטיף או לצפון השומרון, ולהצביע ברגליו נגד העקירה, אחרת, הרי זה כאילו הכניס פתק לבן לקלפי.

ולכל מי שהוטעה לחשוב כי יש צווים האוסרים עתה כניסה ליישובי גוש קטיף וצפון השומרון, הנה מדריך קצר. אלוף פיקוד המרכז ואלוף פיקוד הדרום חתמו על צווים ולפיהם אסור לישראלים להעתיק את מקום מגוריהם לישוב שנידון לעקירה. העתקת מקום מגורים משמעותה, מעבר קבע, ואת זאת לא ניתן לעשות כרגע.

לעומת זאת, אין כל צו האוסר על ישראלים להגיע בהמוניהם לגוש קטיף ולצפון השומרון לביקור הזדהות ולהבאת מחאה נגד העקירה ואין כל הגבלה על זמן השהיה במקום, יום, שבוע, חודש או ארבעה חודשים. הזמן הנכון להגיע לשטח, זה היום, שמא יוצאו בעתיד הקרוב גם צווי איסור כניסה לשטח.

יצוין, כי החוק ליישום "תוכנית ההתנתקות", הידוע בכינויו "פינוי-פיצוי", בגרסה שהובאה למליאת הכנסת ע"י ועדת החוקה של הכנסת, הגביל את האפשרות למנוע כניסת ישראלים לשטח, עד ל- 30 יום קודם העקירה. שרון, שוב מחשש שהדמוקרטיה הישראלית תכריע אותו, הגיש הסתייגות לסעיף זה, ודרש כי לא תהיה הגבלה וכי יוכל למנוע כניסת ישראלים לשטח מתי שבא לו, גם חמשה חודשים מראש.

ההסתייגות של שרון עברה, אולם ניסיון של שרון ליישם אותה שלא בסמוך מאוד ליום העקירה, תיתקל בקשיים משפטיים מרובים, ואף תנועת השמאל הקיצונית "בצלם" הודיע כי היא מתנגדת לכוונה זו של שרון שיש בה כדי רמיסת חופש התנועה וזכות המחאה של ה"מתנחלים".