פגע וברח

הבולדוזר של שרון עוד לא עלה על יישובי גוש קטיף, אבל גלגליו כבר עלו על הכנסת ודרסו את רוב המפלגות. שרון ניצח בהצבעות על משאל העם ועל התקציב, אבל הכנסת הפסידה.

אמונה אלון , כ' באדר ב תשס"ה

אמונה אלון
אמונה אלון
צילום: Hadas Parush/Flash90
הבולדוזר של שרון עוד לא עלה על יישובי גוש קטיף, אבל גלגליו כבר עלו על הכנסת ודרסו את רוב המפלגות. שרון ניצח בהצבעות על משאל העם ועל התקציב, אבל הכנסת הפסידה. הניתוח אולי הצליח, אבל החולה מת. יש מפלגות שספק אם יהיה אפשר אי-פעם להקים אותן לתחייה.

ראשון הגופים הפוליטיים שנהרס תחת גלגלי הבולדוזר הוא כמובן הליכוד. שרון אמנם קיבל מפלגה "על הקרשים" והביא אותה – כפי שהוא וחביביו דואגים להזכיר כל שתי דקות – עד 40 מנדטים, אבל הוא קיבל אותה עם אידיאולוגיה, עם היסטוריה, עם כיוון, והביא אותה עד ריסוק רעיוני ועד פילוג קולוסאלי.

מפלגת העבודה הייתה השנייה להידרס. בניגוד לליכוד, שניסה להינצל והבולדוזר השיג אותו בסיבוב ועלה עליו בחמת זעם, "העבודה" נשכבה לפני הגלגלים מרצונה החופשי ונמעכה בשקט, כמעט ללא אנחה.

במקום לנצל את 19 המנדטים שלה כדי לתפקד כאופוזיציה לוחמת ולהעצים את כוחה לקראת הבחירות הבאות, היא בחרה להיטמע בשלטון שרון ולא נודע כי באה אל קרבו. מי זוכר היום כי "העבודה" בעצם דוגלת בשלום דו-צדדי, שכרוך במשא ומתן מדיני עם הפלשתינים? מי יזכור, אחרי הצבעתה בעד התקציב של שנוא-נפשה נתניהו, כי "העבודה" היא בעצם מפלגה חברתית עם שורשים סוציאליסטיים מפוארים?

יוסי שריד עוד תקף אתמול את הגזירות הכלכליות והתפייט על "הלב היהודי שהתכסה שומן חזיר", אבל גם את מר"צ שלו הבולדוזר כבר פורר לפירורים. רק אריאל שרון היה מסוגל, בתוך ארבע שנים, לצמק ולנטרל את השמאל הישראלי עד כדי גלגולו הנוכחי כ"יחד" האנמי: עצם פוליטי בלתי מזוהה, חסר ייחוד, בראשות יוסי ביילין שבעבר כינה את שרון "הישראלי המכוער" והיום הוא תומכו האדוק באש ובמים ולמרות השחיתויות.

גם במפד"ל עשה הבולדוזר שמות, וכעת הוא שוקד על דריסת המפלגות החרדיות: ציבור מצביעיהן לא יסלח להן, בבחירות הבאות, על שנתנו יד לעקירת גוש קטיף ועוד קיבלו, תמורת זאת, פחות ממחצית הסכום שקיבל טומי לפיד.

שלא לדבר על דריסתה המושלמת, הווירטואוזית ממש, של "שינוי" עצמה. היה הייתה מפלגה נאורה ומבטיחה, שזכתה ב-15 מנדטים כדי ללמד את מדינת ישראל הנהגה נקייה ללא סחטנות ושלמונים, עד שבא הבולדוזר המתוחכם של שרון והשאיר גם אותה חבולה ומדממת בצד הדרך. לא בבת אחת בוצע החיסול הממוקד הזה, ולא באותה קלות שבה חוסל כוחה של "העבודה". לאיטו קרב הבולדוזר אל לפיד הגאה, ושלב אחרי שלב נגס בעקרונותיו ובכבודו העצמי עד שהאיש יצא מכליו הנאורים וה"שינוי" גז.

בין עיי החורבות הדוממים, שהיו פעם פוליטיקה ישראלית חיה ובועטת, יכול עכשיו ראש הממשלה לשבת בטח ולהשקיף סביבו בקורת רוח. טעה מי שחשב שהעיקר הוא להעביר את "תוכנית ההתנתקות", טעה מי שלא ראה כי בדרכו לגוש קטיף הורס הבולדוזר כל מה שהיה לנו כאן.