חסד עשה לנו אליעזר חיסדאי…

חודשים ארוכים אני טוען בריש גלי, שמועצת יש"ע איננה צריכה, איננה יכולה וגם איננה ראויה לנהל את המאבק נגד ההתנתקות.

יוסי בלום-הלוי , כ"ט באדר ב תשס"ה

יוסי בלום הלוי
יוסי בלום הלוי
צילום: עצמי
חודשים ארוכים אני טוען בריש גלי, שמועצת יש"ע איננה צריכה, איננה יכולה וגם איננה ראויה לנהל את המאבק נגד ההתנתקות.

ההתנתקות איננה רק גירוש, הרס וחורבן של יישובי חבל עזה וצפון השומרון, אלא היא קו פרשת המים במלחמה על דמותה של מדינת ישראל. זו הנקודה בה יוכרעו שאלות היסוד של הזהות היהודית, דמותה של המדינה היהודית וגורל הבית השלישי, לחסד או לשבט. הבעיה בפניה אנו עומדים איננה, בעיית ביטחון או של יכולת צבאית, משום שלישראל יש על הנייר כוח צבאי רב עוצמה העשוי להבטיח את קיומה, אם ירצו בכך בניה ולוחמיה ואף לא רגע אחד ואם לא.

ישראל הרשמית של 2005 איננה רוצה לקיים את ייעודה ההיסטורי לשמו הוקמה לפני 57 שנים. ומשבר הזהות המתמשך שלה הוביל אותה להסכמתה מתוך בחירה, להקמתה של מדינת אויב, המצהירה בגלוי, שכל כוונתה להורסה ולרשת את מקומה.

מעשיה הנוכחיים של המדינה הם בבחינת מצעד איוולת חסר תכלית, ונעיצת סכין בגבם של אחרוני הלוחמים המתנגדים למהלכים של ההרס העצמי, המאיימים לרסק אותנו בימים הקרובים.

המאבק המתנהל בימים אלה איננו רק מאבקם של המיועדים לטיהור האתני בגוש קטיף והשומרון, אלא המאבק על הקיום הציוני, ואולי הקיום היהודי כולו בארץ המובטחת.

דרך אוסלו מציעה לנו קיום נוח יחסי לעוד 10 או 20 שנה, בריחה מתמדת מכל מאבק, הימנעות מכוונת מהכרעה צבאית ומדינית, והסתגרות בגטו ישראלי צר בתוך גדרות ביטחון.

תפיסת העולם של ההנהגה הנוכחית היא, "אחרינו המבול! נברח, נוותר, נעקור, ולאחריו יהיה אשר יהיה, כי את בנינו נבריח מהארץ בדרכונים זרים של מדינות הגלות, מהם עלינו לארץ".

דרך ירושלים של הימין הציוני ושומרי אמוני ישראל, היא דרך המאבק על שמירת הזהות היהודית על גווניה השונים, תוך הבנה שללא שני התנאים הבאים, במאוחד ובמיוחד, לא יהיה קיום למדינת ישראל: ארץ ישראל ועם ישראל הנכונים וערוכים להיאבק על המשך קיומה של אומה יהודית ריבונית בצו האל בארץ השסועה הזו.

לכן המאבק על דרך ירושלים איננו יכול להיעשות על ידי מועצת יש"ע משום שאין לה יכולת נפשית, עוצמה מוסרית וכלים להתמודד עם משטר של מדינה שהולך בדרך אוסלו, ובדרך זו הוא רומס כמכבש, ערכים, עקרונות ויסודות שעליהן מושתת הרעיון הציוני של מדינה יהודית בארץ ישראל.

אליעזר חיסדאי מוכר לי היטב מהישוב אלפי מנשה, בו אני מתגורר מיום היווסדו. חיסדאי הוא מועצת יש"ע ומועצת יש"ע היא חיסדאי. מנהלים שנבחרו לעסוק בניהול חיי החולין של ההתיישבות ביש"ע, אך לא למעלה מהמשימות החשובות של פינוי האשפה במועדה, ניהול בתי הספר והגנים, הגינון ונוי, אספקת המים, התאורה וביוב. עד כאן!

התאורה שהם מחויבים לאספקתה, איננו הופכת אותם אור ליהודים או מאור למאבק הציוני. אשר על כן, מה לנו כי נלין על כשריאל ממעלה אדומים, רון נחמן מאריאל או חיסדאי מאלפי מנשה, שהם משרתיו של השלטון?! הם לא מנהיגינו במאבק על ארץ ישראל, ואל לנו לפתח ציפיות-יתר מעבר לתזמון נכון של משאיות הזבל הנחוצות לשמירת בריאותנו.

שרון ומועצת יש"ע משתפים פעולה זה עם זה, וזאב חבר, "זמביש" היקר, הוא ורעייתו, הם חברים קרובים של שרון גם בימים אלה. שרון שהשיג את מבוקשו: מחילת עוונותיו מצד המדינה וביצור מעמדו ההיסטורי "כמנהיג החזק והיחיד היכול לפרק את המתנחלים המשיחיים מההתנחלויות" – משחק עם זמביש ועם מועצת יש"ע משחק של חתול ועכבר.

אומר להם שרון: "תנו פינוי שקט יחסית, וקבלו הבטחה מעורפלת באשר לעתיד יישובי יהודה ושומרון". זה הקו שלהם ובו הם מוליכים אותנו.

אם מועצת יש"ע לא הייתה קיימת, שרון ומחנה השמאל היו צריכים להקים אותם בעצמם לצרכיהם. נוח לשלטון שיש לו מעין "הנהגה" המסוגלת לשלוט על גובה הלהבות בעת ההתנתקות, לכוון את המאבק לנוחיות הצבא והמשטרה, בלא להסלים את המאבק מעבר לרצוי לשלטון.

זו הסיבה שמועצת יש"ע, אף שיש בה אישים המתנגדים לקו התבוסתני הזה, הולכת בדרכו של שרון: הם נגד הקריאות לסירוב פקודת הטרנספר, נגד מאבק נחוש, נגד מרי אזרחי ולו כמוצהר, בלתי אלים. קו ההסברה שלהם חובבני, בלתי ממוקד, בלתי יעיל. הם בדיוק מה שהשלטון מצפה מהם בימים אלה. חבורה של יפי-נפש, שנכשלה בניהול המאבק הפנים-פרלמנטרי, ועתה הוא עומדת לפני שוקת שבורה.

אז אל תבואו בטענות לחיסדאי. חיסדאי הוא ראש מועצה טוב, בהשוואה לקודמו בתפקיד, אבל לא יותר מזה. זכותו של חיסדאי להתריס במר ליבו ולאיים על עוקרי קבר ביתו המנוחה, כמו על זכותו להתנדב ולהשתתף בפועל בתהליך העקירה והגירוש, כפי שייחסה לו התקשורת בימים האחרונים. (את "הצהרתו" הראשונה הוא הכחיש, מעניין מה יהא גורל הצהרתו שנייה).

אל לנו לבוא בטענות לאיש במועצת יש"ע ואל לנו לשים בהם את מבטחינו. הם חלק מהמשחק הציני ששרון ואנשיו משחקים בתהליך ההתנתקות. כל שנותר לנו הוא למצוא מתוכנו את המנהיגים הראויים למאבק הנורא העומד לפנינו. כל מה שידענו בעבר יהיה כאין וכאפס לעומת הסיכונים העומדים לפני מדינת ישראל כולה, לא רק למתיישבים.

חסד עשה לנו חיסדאי שחשף את מהותה של מועצת יש"ע, ולו ברגעים הקשים לפני ההכרעה הגורלית.

"מלחמת יום הכיפורים" צריכה לשמש לנו אות ומופת להכרעה גורלית שבה הטוראים נטלו מידי ההנהגה המדינית והצבאית הכושלת של ישראל, את שרביט המצביאים, הכריעו את המערכה והצילו את מדינת ישראל מתבוסה. יהא כל אחד מאיתנו ביום הפקודה הקרב והולך, הטוראי שייטול את מקלו ותרמילו ויצא להצלתה של מדינת ישראל מידי שוביה, בני עמה.

אל תשימו מבטחכם במועצת יש"ע!

• הם לא יכריזו על מרי אזרחי – ולו כמוצהר ומוסכם, שיהא בלתי אלים בעליל!

• הם לא יכריזו על שביתה כללית והשבתת מערכות החיים ביישוביהם, לקראת תהליך ההתנתקות!

• הם ימשיכו לנהל את מדיניותו של אריאל שרון כדי לזכות בפירורים משולחן ההתנתקות ההרסני שלו על פי הנחיות הנשיא בוש ומזכירת המדינה שלו.

איש לאוהליו ישראל! לא למשא ומתן, לא לוויתורים, לא לחורבן!