85 שנים ל"וועידת סן רמו"

בימים אלה כשטירוף מערכות חסר תכלית אופף את מדינת ישראל, מחובתו של כל פטריוט ציוני לזכור מה אירע לפני 85 שנים, בדיוק, בשמונה עשרה בחודש אפריל 1920 בעיר חוף איטלקית וציורית בשם סן רמו.

יוסי בלום-הלוי , י' בניסן תשס"ה

יוסי בלום הלוי
יוסי בלום הלוי
צילום: עצמי
בימים אלה כשטירוף מערכות חסר תכלית אופף את מדינת ישראל, מחובתו של כל פטריוט ציוני לזכור מה אירע לפני 85 שנים, בדיוק, בשמונה עשרה בחודש אפריל 1920 בעיר חוף איטלקית וציורית בשם סן רמו. אם בבאזל ייסד הרצל את מדינת היהודים, בסן רמו זכה העם היהודי לראשונה בהכרה של אומות העולם המנצחות בזכויות הלגיטימיות שלו על ארץ ישראל, שהוכרזה כבית הלאומי של העם היהודי.

ועידה זו התכנסה כדי לדון בחלוקת האימפריה העותומאנית בין המעצמות האירופאיות המנצחות ב"מלחמת העולם הראשונה". "ועידת סן רמו" כונסה בנפרד מוועידת הוורסאי, משום שחוזה ורסאי עסק באירופה, ואילו "ועידת סן רמו" עסקה בחלוקתם של המזרח התיכון וצפון אפריקה. "ועידת סן רמו" אומנם לא חילקה את המנדטים רשמית (זאת עשה חבר הלאומים שנתיים לאחר מכן) אולם היא קבעה למעשה את תחומי ההשפעה ועיצבה את גבולות המזרח התיכון למדינותיו עד עצם היום הזה.

בוועידה זו חולקו המנדטים הבאים:

• בריטניה קיבלה מנדט על ארץ ישראל הגדולה על שני גדות הירדן ועיראק.

• צרפת קיבלת מנדט על סוריה ולבנון.

המדינות בצפון אפריקה חולקו לפי הסדרים בין המעצמות עצמן, ורובן זכו בעצמאות החל משנות השישים של המאה העשרים.

הדיונים בוועידה התמקדו בעתידם של האזורים הלא-עות'מאניים שהיו בידי האימפריה התורכית המובסת, במגמה לחתום עימה על חוזה שלום.

סוגיית השלטון הבריטי על ארץ-ישראל הועלתה לדיון ב-24 באפריל ועוררה ויכוח בינה לבין צרפת. יש לזכור כי חודש קודם לכן לחמו טרומפלדור ואנשיו בתל חי "מלחמה אבודה", לכאורה נגד כנופיות ערביות שלחמו נגד צבא צרפת שחדר לאזור מסוריה והלבנון, ואין ספק כי המאבק העקשני של הלוחמים היהודיים, סייע בסופו של דבר לקבוע את גבולות ארץ ישראל שבועות אחדים אחר כך.

בסופו של דבר הוחלט כי המדינות בחצי האי-הערב תהיינה עצמאיות. לבריטניה נימסר מנדט על ארץ-ישראל ועיראק. ולצרפת נמסר המנדט על סוריה ולבנון.

בהחלטה על מסירת המנדט נאמר: בעלת המנדט תהיה אחראית להגשמת ההצהרה שממשלת
בריטניה פרסמה ביום 2 בנובמבר 1917, ושנתקבלה על-ידי ממשלות ההסכמה האחרות, לטובת ייסוד "הבית הלאומי" לעם היהודי בארץ-ישראל. כך הפך מכתבו של הלורד בלפור ללורד רוטשילד מסתם מכתב להתחייבות חוזית חתומה, והסכם סן רמו שאושר סופית על ידי חבר הלאומים ב- 1922 הפך את זכויות העם היהודי על ארץ ישראל מעוגנות בחוק הבינלאומי.

עם תום מלחמת העולם השנייה וייסוד האום נקבע בסעיף 80 של אמנת האומות המאוחדות כי כל המנדטים של חבר הלאומים יישארו על כנם ללא שינוי.

על כן, חובה על כל פטריוט ציוני ויהודי לגנות בכל לשון את נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, את מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, ראש הממשלה אריאל שרון, סגנו אולמרט ושרת המשפטים, ציפי לבני, על דבריהם המתארים את שטחי יש"ע "כשטחים כבושים" ועל פעולות ההתיישבות שלנו שם כמנוגדות, כביכול, לחוק הבינלאומי.

אנשים אלה פועלים במאוחד, כדי לפגוע בזכויות העם היהודי על ארץ ישראל, והורסים במו ידיהם ובזדון, את צדקת קיומנו בארץ ישראל על בסיס ההכרה הזו של אומות העולם.

הבה נאמר להם ביום השנה ה- 85 להסכמי סן רמו: הנטישה, הגירוש וההרס של יישובינו בכל שטח משטחי ארץ ישראל שנותרו בידינו לאחר גזילת עבר הירדן המזרחי ומסירתה לפלשתינאים, לא תקום ולא תהייה!

ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. נקודה. ולבוגדים בעם לא תהייה תקומה!