לאנשי גוש קטיף, באהבה

א. בן שושן , ב' באייר תשס"ה

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
צעקה,
אל מול הנוף
שאין לו סוף
מול ים אדיר
וחוף כביר
ואהבה
כל כך עזה
אלייך ארץ אהובה
שלא תהיי עוד עזובה
ועצובה.

הן אלוקים שבמרום
ישא פניו לעם יתום
שמנהיגיו
מפנים חיציו
אלי טובים שבבניו
מוסרים נפשם על רגביו.

ריבון עולם!
ראה, הבט
דמעות כאב דוקר מחץ
של אדמה,
חולות שממה,
בניה שבו לגבולה
על נס הרימו יבולה
באמונה.

זרעו, נטעו
במסירות אותה עיבדו,
בנו בתים
תפילות נשאו למרומים
שרק יגדל זה הבניין
יותקן היכל נאה מושלם
מנחת הגוש
בחג לבוש
יגיש למלך המוביל
צבאות ה' ברון וגיל.

ירימו יד
בהצדעה
לאמונה האיתנה
לחיילים האהובים
שכבוד שמיים מרימים.