משפטוקרטיה

לא אהבתי את העובדה שהרב יונה מצגר נבחר לתפקיד הרב הראשי לישראל, ובוודאי לא את הדרך שבה נבחר לתפקיד הרם. אני לא היית בוחר בו, אבל אין לי מושג מה אתם רוצים ממנו עכשיו.

אורי אליצור , כ' באייר תשס"ה

לא אהבתי את העובדה שהרב יונה מצגר נבחר לתפקיד הרב הראשי לישראל, ובוודאי לא את הדרך שבה נבחר לתפקיד הרם. אני לא היית בוחר בו, אבל אין לי מושג מה אתם רוצים ממנו עכשיו. שאלתי חברים מה הבעיה, מה רע בזה שהרב היה במלון בחינם, ואנשים גיחכו אליי כאילו אני עושה צחוק. אל תגיד שאתה לא מבין. מה, בחינם? כל השבוע? אתה לא רואה את הבעיה? הרב הראשי לישראל. מה, הוא דוגמנית צמרת? הוא זמר?

לא, מה לעשות. אני לא רואה את הבעיה. מילא, אם היו מדברים על בעיה אתית, אם היה מישהו מעיר לו ואפילו בפומבי, אפילו במאמר מערכת, שזה לא נאה לרב ראשי, שיש בזה מראית עין של רבב. שהיום זה אירוח במלון, ומחר מתנה קטנה, ואחר כך זה מגיע לשוחד. את זה אני יכול להבין, אם כי לא להסכים כי לדעתי אירוח הוא לא ממש מתנה. אבל עבירה פלילית, משטרה, כתב אישום? תגידו אתם השתגעתם?

הפכנו להיות משפטוקרטיה. לא השכל הישר מנהל את העניינים ולא רצון הציבור. שלטון החוק, הוד מעלתו החוק. חס ושלום שנתווכח עם החוק. אפשר להתווכח עד שהפרקליטות מופיעה, אבל כשהיא באה צריך להפסיק לחשוב. סליחה מר מזוז, אבל בטעות חשבתי על הסיפור של הרב מצגר, ונראה לי שאם זה נגד החוק, מדובר בחוק מטומטם. סליחה שחשבתי. ברח לי.

רב וסלבריטי

הרב ומשפחתו הוזמנו על ידי המלון להתארח בחג הפסח, משום שנוכחותו של הרב תורמת למוניטין של המלון ומושכת לשם לקוחות. תן וקח. המלון הרוויח והרב הרוויח, ואף אחד מן הצדדים לא הוציא הוצאה של ממש. עסקה מהסוג הזה, בין בתי מלון ובין סלבריטיז, היא מעשים בכל יום. בתי המלון שומרים חדרים לצורך זה, למרצה או לזמר, לבדרן ידוע או לשחקנית, וגם, ובמיוחד בחגים, לחזן ידוע או לרב ידוע.

בחג הפסח מאות רבנים נוסעים למאות בתי מלון בארץ ובעולם. זה לא איזה מידע חסוי. רבים מבתי המלון מפרסמים בעיתונים שבועות מראש מי יהיה הרב שיתארח אצלם בפסח. פסח הוא שבוע משמעותי מאוד במאזן השנתי של כל מלון, ונוכחות של רב ידוע היא כמעט פריט חובה כדי לעמוד בתחרות מול מלונות אחרים. הרב לא ממש עובד קשה בימים האלה. הוא אורח, לא איש צוות, וכמו כל יתר אורחי המלון הוא בעיקר נח. אבל הוא עורך את הסדר במלון, עונה פה ושם על שאלות בהלכה, נותן דרשה בבית הכנסת של המלון. אין לי מושג לכמה מהרבנים האלה המלון משלם שכר, וכמה מהם מסתפקים באירוח, אבל ברור לכל שזה סוג של עסקה.

עסקה מהסוג שנעשה לא רק עם רבנים ולא רק בבתי מלון, אלא במסעדות, בחברות תעופה, במגרשי ספורט ואיפה לא. יש המון אירועים, שבהם אתה קונה כרטיס ומוצא באולם שורות שמורות למוזמנים. מי הם האנשים האלה, ולמה אתה משלם והם לא משלמים? בדרך כלל אלה אנשים שנוכחותם מכבדת את האירוע ומושכת קהל. הם מביאים כבוד, רייטינג או מוניטין, ובתמורה מקבלים כרטיס. יש בזה משהו פלילי?

גם עיתונאים

העיתונים כותבים בתערובת של זעזוע וכיף, שהרב מצגר הרוויח כאן ארבעים אלף שקל. זו שטות. אילו לא היה הרב מצגר מוזמן למלון, הוא היה עושה את החג בבית, וזה היה עולה לו אלפיים שקל. זה מה שהוא הרוויח, מלבד כמובן מנוחה ושקט לרבנית, ופינוקים. המלון מצידו לא הוציא עליו אפילו אלף שקל, וגם לא הפסיד את הארבעים אלף כהעדר הכנסה, כי אילו לא היה שם הרב מצגר, היה מתארח שם רב אחר. או מרצה מתחלף, או סלבריטי כלשהו, אולי עיתונאי.

רבים מאלה שכותבים עכשיו כתבות מזועזעות על שחיתותו של הרב מצגר, הוזמנו בעצמם לא פעם ולא פעמיים לבתי מלון בארץ ובעולם, שם הם נתנו הרצאה או שתיים ובתמורה התפנקו סופשבוע שלם. כולם כמעט ללא יוצא מן הכלל מקבלים כרטיסי הזמנה לעשרות אירועים שאנשים אחרים משלמים בהם הרבה כסף לכרטיס. איך אני יודע? במקרים שבהם גם אותי הזמינו, פגשתי אותם. אם זה נגד החוק, שיבואו לאסור אותי.

אני יודע שיש הבדל בין סתם אדם לבין עובד מדינה, ובין סתם עובד מדינה לבין רב ראשי, שהוא כמו שופט וכולי. זה לא לגמרי נכון, ורב הוא דבר אחר, אבל זה לא הוויכוח. בעיקר אני יודע שכשנותנים למישהו שבעה ימי פינוקים במלון בלי לשלם, זה יותר מעצבן מלראות מישהו שזכה במיליונים בלוטו, במיוחד אם יש לו זקן וכובע שחור. אבל הקנאה הקטנה לא אמורה להיות השיקול הקובע את סדר הקדימויות של מערכת המשפט והפרקליטות. ואתם יודעים מה? אפילו לא של העיתונות.