בחירות עכשיו

בחירות לפני ההתנתקות יכולות למנוע את ההתנתקות. זאת הסיבה העיקרית שמתנגדי ההתנתקות דורשים לקיים בחירות, אבל זאת גם הסיבה העיקרית שחסידי ההתנתקות מתנגדים לבחירות בכל תוקף.

אמונה אלון , ט' בסיון תשס"ה

אמונה אלון
אמונה אלון
צילום: Hadas Parush/Flash90
בחירות לפני ההתנתקות יכולות למנוע את ההתנתקות. זאת הסיבה העיקרית שמתנגדי ההתנתקות דורשים לקיים בחירות, אבל זאת גם הסיבה העיקרית שחסידי ההתנתקות מתנגדים לבחירות בכל תוקף. חסידי ההתנתקות מפחדים מאוד מבחירות, והם יודעים למה.

גם בלי בחירות הם מפחדים מן הזמן הרב מדי, לטעמם, המפריד עתה בינם ובין ה-15 באוגוסט: כל יום שעובר מצמצם, לפי הסקרים, את מספר התומכים היהודים בתוכניתו הנמהרת של שרון. כל יום שעובר מעלה עוד ספקות, לא רק לגבי כדאיות התוכנית אלא גם לגבי הסיכויים שאפשר יהיה לבצע אותה בשטח.

מה כל-כך קדוש בתאריך הזה, שואלים אנשי שמאל בעצבנות גוברת, למה לחכות עד ה-15 באוגוסט ולסכן את הסיכוי האחד שלנו להגשים את חלום עקירת ההתנחלויות? עד כדי כך הם לחוצים, עד כדי כך הם מפחדים שהעם ימצא דרך לטרפד את חלומם הגדול, שעיתונאי בכיר ב"הארץ" אף הציע (10.06.05) לנצל את "גורם ההפתעה המפורסם" של צה"ל ו"להפתיע את גוש קטיף במוצאי שבועות... בדיוק כמו שעשו בלבנון, יציאה בן לילה". אולי זה לא דמוקרטי, אבל לדבריו "הזמן לא פועל לטובת התמיכה הציבורית בפינוי". אולי זה לא הוגן, אבל לדעתו "צריך לחתוך ומהר".

מה, באמת, כל-כך קדוש ב-15 באוגוסט? אם תוכנית הנסיגה החד-צדדית והעקירה האכזרית היא תוכנית טובה ונכונה, מדוע אי-אפשר לבצע אותה בתאריך אחר? התשובה המקובלת לשאלה הזאת היא כי "ראש הממשלה נחוש לבצע את תוכניתו בתאריך שנקבע", וכי "כך החליטו הממשלה והכנסת". אבל איפה כתוב שאחרי 38 שנים חייבת ישראל לברוח מרצועת עזה בבהילות, במהלך חפוז שאפילו בין תומכיו יש המגדירים אותו "מלא חורים"?

האם לא כדאי לממשלה ולכנסת להחליט לדחות את ההתנתקות עד שתושלם ההיערכות לקראתה, כדי למנוע את ה"ברדק" הנורא שממנו מזהיר ראש המועצה לביטחון לאומי, גיורא איילנד? האם לא כדאי להן להחליט להשתהות עד לאחר הבחירות לרש"פ, כדי למנוע את השתלטות חמאס בחלל שיותיר אחריו צה"ל? והאם לא נכון יותר, עם היד על הלב, לדחות את ההתנתקות כדי להספיק לערוך לפניה בחירות כלליות שיעניקו לה לכאורה את ההסכמה הלאומית החסרה לה כעת?

נכון, שמתנגדי ההתנתקות חפצים בבחירות מוקדמות מפני שהם מקווים ששרון ותוכניתו ינחלו בהן מפלה. אבל איך, מלבד בטיעון ה"נחישות של שרון", יכולים חסידי ההתנתקות להסביר את התנגדותם לבחירות? כיוון שלפי ההערכות 2005 היא שנת בחירות בכל מקרה, האם לא יותר דמוקרטי, יותר הוגן ויותר הגיוני להביא את ההתנתקות להכרעת העם לפני ביצועה, ולא כפי שדורשת מפלגת העבודה, מייד לאחריו?

את הדרישה למשאל-עם דחו הדוחים בטענה כי המשאל מנוגד לשיטת הבחירות הייצוגית הנהוגה בישראל, ובטענה כי די בסקרים המעידים על רוב ציבורי גדול בעד ההתנתקות.

מה יטענו עכשיו?



המאמר פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".