דברים שנשא יוסי בלום הלוי בכינוס לוחמי המילואים, בנייני האומה 21 ביוני 2005.

רעיי הלוחמים!

התכנסנו הערב בירושלים כדי לדון בפני האומה בסוגיית ההתגייסות למילואים בעת מבצע ההתנתקות. הדילמה העומדת בפנינו היא קשה וקורעת לב, משום שאנו צבא העם נתבקשנו להשתתף נגד העם, במלחמת אזרחים יזומה על ידי שלטונות המדינה. כשאני מדבר על מלחמה יזומה, אני מדבר על מלחמת ברירה ומלחמת חורבן-לאומי שהן לא רק חורבנם של ישובי חבל קטיף והשומרון. זו מלחמה על החזון הציוני כולו, ומשמעותה: להיות או לחדול.

ועל כן השאלה העומדת בפנינו היום, היא שאלת קיום ברורה וחדה מאין כמוה, כזו שהמשטר של מדינת ישראל העמיד לפנינו בכל שלוש הרשויות שלו רק לפני כעשרה ימים: הממשלה אמרה, הכנסת חוקקה, והבג"ץ פסק ברוב קולות מכריע:

1. עם ישראל הוא עם כובש המחזיק בארץ ישראל בתפיסה לוחמתית.

2. עם ישראל יושב בכל שטח משטחי ארץ ישראל ישיבה זמנית בלבד.

3. ליהודים בארץ ישראל אין זכויות אדם המוקנות להם על ידי מדינתם על גופם, רכושם, קניינם ונחלתם, ואלה ניתנים להפקעה, גירוש והגלייה בכל עת שהמשטר יחפוץ.

4. מגילת העצמאות כמסמך מכונן של הבית הלאומי היהודי בא"י בטלה ומבוטלת.

5. חקיקה של חוקי גירוש וטרנספר קודמת, מחליפה, ועדיפה על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

משמעותן החמורה של הדברים הללו היא שמדינת ישראל בגדה וכפרה בנאמנות שהוטלה עליה להקים, לקיים ולבסס בארץ ישראל בית לאומי לעם היהודי, בהתאם לחוקי התורה ולהסכמים הבינלאומיים שהמדינה אישרה אותם במגילת העצמאות.

שאלת הסירוב להשתתף בפשע הזה, באיוולת הזו ובחוסר התכלית של הבריחה והגירוש של החיים והמתים כאחד, היא על כן סוגיה נוראה העומדת בפנינו:

אמר כבוד שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, בפסיקת המיעוט שלו נגד חוק ההתנתקות, שעלינו למלא את החוק עם כל הכאב ובחריקת שיניים.

ועוד אומר לנו הרמטכ"ל, דן חלוץ, שאם הצבא לא יקיים את חוק ההתנתקות זו תהיה סופה של מדינת ישראל וסופו של הצבא.

הייתי רוצה להביע את דעתי ולומר, שעלינו לעשות הבחנה בין שתי ישויות בבואנו למאבק הנחרץ העומד לפנינו: בין המשטר לבין המדינה. המשטר הקיים הן שלושת הישויות המסואבות המושחתות שקמו עלינו בעת האחרונה, והביאו עלינו את המלחמה המיותרת והאכזרית הזו, שאנו עומדים בפניה במוצאי תשעה באב התשס"ה, 15 באוגוסט 2005.

משטר על שלוש רשויותיו איננו מטרה, הוא אך אמצעי וכלי שרת למטרות העם והמולדת, ואם רשויות אלה כשלו במשימתם, יש לפרקם ולהקים טובים מהם כדי להנהיג אותנו. יתר על כן, אם סבור הצבא שסירובנו להשתתף בפשע הגירוש יגרום להתפרקותו ולקריסת המשטר, אדרבא, על חורבות המשטר הישן נקים משטר חדש, צבא חדש והסכמה לאומית חדשה, בדמות הרפובליקה השנייה של העם היהודי בארץ ישראל.

חשוב שנפנים: המדינה זה אנחנו, אלה משפחותינו, חברינו ליחידה, הדור הצעיר, והעם היהודי כולו בתפוצות הגולה שאנו הנאמנים לו, ושמתפקידנו לשמור עבורו את הבית הלאומי ולקיימו, לא רק בימינו אנו, אלא עבור הדורות הבאים, בלא לוותר על שום זכות לאומית השייכת לנו. דברים אלה, חבריי, אמר דוד בן גוריון בשנת 1937 בתשובה "להצעה" של ועדת פיל לוותר על הזכויות שהוכרו לעם היהודי בהסכמי סן רמו 1920.

אני יודע שדברים בלתי ראויים על סף ההשחתה מתרחשים היום בצה"ל כדי להניע חיילים ומפקדים לבצע "בדבקות" את פקודת העקירה והגירוש. בין אלה מוצאים אנו, לסלידתנו העמוקה, הענקת מתנות, "שוחד", פיתויים, והטבות כלכליות שונות למי שיתגייס למשטרה או לצבא בתקופת הטרנספר המתוכננת. זה לא הצבא שאני וחבריי הכרנו, זה צבא אותו השחיתו שרון ומופז, וצבא זה אנו נשקם בבוא העת, להקימו מחדש.

זאת ועוד, לחרפת ממשלת אריאל שרון, שרת המשפטים ציפי לבני, ושר הביטחון מופז: בימים אלה מכריז עו"ד מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, כי בכוונת המדינה לתת גיבוי משפטי גורף וחד משמעי שיינתן לחיילים ושוטרים, בין אם יועמדו לדין בגין הפעלת כוח אלים נגד המתנחלים, ובין אם ייתבעו בתביעה אזרחית על נזק שגרמו לגופם של המתנגדים, רכושם או כבודם.

לנוכח הפקרתם המשפטית של לוחמי צה"ל ושוטרים בעת המלחמה נגד המחבלים מתן הגיבוי הגורף של היועץ המשפטי לממשלה והיד החופשית לנהוג באלימות נגד מתנגדי ההתנתקות, מעידה על השחתה, סיאוב ואפלייה גזענית, שאין בזויים מהם, של המערכת הממשלתית בכלל, והפרקליטות בפרט.

בני דורי לחמו ב"מלחמת ששת הימים", "מלחמת ההתשה", "מלחמת יום הכיפורים", "מלחמת לבנון", ובכל המלחמות נגד הטרור הערבי. בימים הקשים ביותר, ימי פרעות ודמים, יצאנו אל שדות הקרב להלחם את מלחמות המגן להצלת העם והמולדת, ואנו מעולם לא סירבנו לקרב ולמוות.

אומר לכם בקול צלול וברור שהפקודה לעקירה וגירוש היא פקודה בלתי חוקית בעליל, שדגל שחור של פשעי מלחמה מונף מעליה, פקודה זו, לו אני קיבלתי אותה לא הייתי מבצע אותה בכל מחיר אישי, שהיה מתחייב ממנה.

בכאב לב, אני אומר לכל חייל בצה"ל: היה אתה המחליט על בסיס אישי, במחשבה ובמצפון אנושי, לקבל את ההכרעה שאין מנוס ממנה:

יהודי, בן אנוש, איננו מגרש יהודי, וחייל צה"ל לא ינהג כקלגס!