מכתב לבני בכלא

אינני יודע אם בשולחן השבת של הכלא, שאליו תסבו בשבת זו, אתה ושמונת חבריך, סרבני גדוד החי"ר "לביא", ייאמרו דברי תורה בסגנון שאתה רגיל אליו מן הבית. אני מקדים אפוא רפואה למכה, ואל דאגה ממש בקיצור.

אורח באתר , י"ז בתמוז תשס"ה

אבישי היקר שלי,

אינני יודע אם בשולחן השבת של הכלא, שאליו תסבו בשבת זו, אתה ושמונת חבריך, סרבני גדוד החי"ר "לביא", ייאמרו דברי תורה בסגנון שאתה רגיל אליו מן הבית. אני מקדים אפוא רפואה למכה, ואל דאגה ממש בקיצור.

בראש הפרשה זוכה כידוע פינחס בכהונה בשכר קנאותו. אך השכר איננו על מעשהו הפרטי, אלא על הכפרה שכיפר בו על הכלל. כי העדה כולה ראתה את הנעשה, אך הסתפקה בבכייה. שופטי העם ושוטריו, זקניו וחכמיו – הכול עמדו מן הצד, משום כך יצא הקצף על העם, והמגפה נעצרה רק משנמצא "מתוך העדה" מי שקם ועשה מעשה, ובכך "ויכפר על בני ישראל". מכאן אפוא הכהונה: אין זה פרס של קידום בדרגה, אלא הצטרפות טבעית למעמד שזה תפקידו, כפרה על בני ישראל.

לפני עשרים שנה נולדת ככהן, אך זו הייתה כהונה שבאה אליך בירושה, בלא מאמץ. עתה, בהיותך בגיל הראוי לעבודת המקדש, זכית מחדש בכהונתך והפעם בזכותך שלך, כפינחס. לא הצטרפת, כפי שכל כך נוח ומפתה, לרוב המציית, שלבישת המדים היא עבורו פשיטת המצפון והאחריות המוסרית שכל בן אנוש מחויב בה. לבשת את המדים כבגדי כהונה. אלה אינם מפחיתים אחריות, אלא היפוכו של דבר.

ידעת שאין כל טעם להיות חייל בצבא ישראל, כשם שאין כל טעם לעצם קיומה של ישראל, אלא בהיותם אנושיים. וגם זאת ידעת, כי גירוש אלפי אנשים חפים מפשע, גזילת כל עולמם, החרבת ארצם הפורחת והפקרתה לידי מבקשי נפשנו, כל זאת בלא כל תמורה ובלא תכלית, אינם אלא מעשים בלתי אנושיים בעליל, מעשים שיכתימו את צה"ל בכתם שלא יוכל להתנקות הימנו.

אם עוד יצטרפו אליך כל חבריך, אותם תינוקות שנשבו בתמימותם הדתית-לאומית, אלה הסבורים שרשאי אדם להפקיד את היקר לו מכל, את מצפונו, בידי "הגורמים המוסמכים", מפקדים, רבנים ולהבדיל הבג"ץ, אם יתעשתו אף הם ויזכו כולם להצטרף, המגיפה תיעצר. אבל אתה את שלך עשית. לא סוף דבר שזכית בכהונתך ביושר, אלא שכיפרת על בני ישראל ועל "צבא הגנה לישראל". כי הדבר נרשם בתולדות המדינה, בתולדות צה"ל ובתולדותנו כולנו. לא הכול רק עמדו ובכו למראה הפשע, היו גם בעלי חוט שדרה מוסרי. אשריך ואשרי חלקך.

אבישי שלנו, זכור: עוד לא נברא הכלא שיכול לעצור את מהלך הזמן, והזמן פועל לטובתך. אתה תצא מן הכלא, ותצא מחוזק ומאושש במידה שמעטים זוכים בה. כי אתה לא רק למדת שאין להפוך אדם לבורג של מכונה, אתה הוכחת זאת. נכס זה שתיטול עמך מן הכלא יעמוד לך לכל חייך, חיים של נאמנות לצלם אלוקים.

הילדים כבר מגחכים עליי ועל רגשנותי. נשיקות מאימא, וגעגועי געגועים מכולנו הגאים בך.

אוהבך, אבא.