די לאיפוק, די להבלגה

שורות אלה אני כותבת ביום שמועצת יש"ע הודיעה על "מבצע שדרות", כהמשך ל"מבצע כפר מימון". אני כותבת שורות אלה ממרפסת הקראוון שלנו בכפר ים, גוש קטיף.

נדיה מטר , כ"א בתמוז תשס"ה

נדיה מטר ויהודית קצובר
נדיה מטר ויהודית קצובר
חזקי ברוך
שורות אלה אני כותבת ביום שמועצת יש"ע הודיעה על "מבצע שדרות", כהמשך ל"מבצע כפר מימון". אני כותבת שורות אלה ממרפסת הקראוון שלנו בכפר ים, גוש קטיף. משפחתנו עברה מאפרת לכפר ים בערב יום העצמאות. בקראוון גרה משפחה נוספת, משפחת פינקלשטיין, ידידים יקרים מתקוע, שותפים להנהלת "נשים בירוק".

בנוסף חיים איתנו בני נוער רבים, כולם מאפרת וגוש עציון. כך הפך הקראוון שלנו לחמ"ל עבור נוער גוש עציון-אפרת. בני נוער נפלא שכל אחד מצא דרך מקורית ונועזת איך להגיע לגוש למרות הסגר הנפשע. הסיפורים שאנו שומעים על הסתננות יהודים לגוש קטיף, מזכירים את ימי המנדט הבריטי, כשיהודים מצאו כל מיני דרכים להיכנס לארץ ישראל למרות גזירות הספר הלבן.

ההודעה על "מבצע שדרות" של מועצת יש"ע התקבלה על ידי כולנו בסקפטיות רבה. כולנו חוששים שמדובר בעוד הפקה גרנדיוזית ללא כוונה אמיתית לפרוץ לגוש קטיף.

רבים שואלים את עצמם האם אלו העומדים בראש מועצת יש"ע באמת מאמינים שבכוחנו לנצח, או שמא הם כבר התייאשו והחליטו להסתפק במחאה סמלית, פאסיבית לגמרי, בתיאום מלא עם כוחות הביטחון, כשהעיקר בשבילם הוא לא שמירה על גוש קטיף והשומרון, אלא שיכתבו עליהם תשבחות ומחמאות בתשקורת הממלכתית אודות "האיפוק" הנפלא שלהם.

כאן המקום להזכיר לכולנו את דברי יאיר שטרן: "דבר אחד ברור לחלוטין: דרך כשרה, שסופה כישלון, פסולה היא. דרך "פסולה", שסופה ניצחון- כשרה למהדרין מן המהדרין".

אין לי ספק שבכוחנו לבטל את גזירת הגירוש של שרון. הדרך להשיג כזה ניצחון היא על ידי הבאת עשרות אלפי איש לגוש קטיף, בכל מחיר, בשבועיים הקרובים. מבצע "כפר מימון" הוכיח לכולם שלמחנה נאמני ארץ ישראל יש צבא אדיר. עשרות אלפי מבוגרים ובני נוער, חדורי אמונה, נחישות ומסירות נפש. אך לכל צבא העם האדיר הזה לא יהיה השפעה או משמעות, אם בראשו יעמדו "מנהיגים" הזועקים כל חמש שניות "אין להתעמת עם כוחות הביטחון". יש להודיע אחת ולתמיד: מטרתנו היא להציל את גוש קטיף וצפון השומרון על מנת להציל את מדינת ישראל כולה מחורבן. ואם הדבר מחייב עימות עם כוחות הביטחון, אז שיהיה.

אנחנו לא מחפשים את העימות. אך אם הצבא והמשטרה שוב יתנהגו כבמשטר פשיסטי אפל ,וימנעו –בכח ובברוטליות- מלהגיע לגוש קטיף, יש לוודא שהפעם אנשינו לא יישמעו לקריאות האיפוק , וכן ידחפו ויחתכו את הגדרות עד שיפרצו את קירות המצור. שום כוח לא יוכל לעצור ציבור נחוש של עשרות אלפי יהודים הנוהרים לעזרת אחיהם הנצורים. ואם כוחות הביטחון ישתמשו שוב בברוטליות ובאלימות- יש לשים לדבר קץ על ידי התגוננות אקטיבית.

לא יתכן שיכו בנו ללא רחמים, ואנחנו נשתוק ונבליג כמו בימי הגלות. לא יתכן שהממשלה תהפוך חבל ארץ שלנו לגטו ותמנע, בצורה הכי משפילה וגזענית, כניסת יהודים לגוש קטיף- ואנחנו לא נתארגן כדי לפרוץ ולהיכנס. לא יתכן ששוטר יורשה לגעת ב- ולתקוף את בנותינו כמו בימי הקוזאקים, והגברים שלנו יעמדו מסביב חסרי יש"ע בלי לבוא להגנת הנערות. לא יתכן שהממשלה מאמנת כוחות גירוש ומלמדת אותם איך לשבור לנו את הצלעות, איך לחסום לנו עורקים בצוואר כדי שנתעלף, איך לדחוף את אצבעותיהם לנחיריים שלנו עד איבוד ההכרה, איך לחטוף את התינוקות מהאימהות ולהעביר אותם לזרים ואיך לתת לנו מכות עם אלות, ואנחנו לא נאמן את עצמנו ואת ילדינו בקורסים של הגנה עצמית וקרב מגע.

הגיע הזמן לשים קץ לרדיפת השמאל נגד המחנה הלאומי- רדיפה שנמשכת כבר מאז ימי הסיזון, דרך פרשת אלטלנה והפוגרומים שארגנה רוזה האדומה, אמו של יצחק רבין, נגד אנשי ביתר. בכל המקרים הללו הגבנו תגובה נוצרית מבישה של הצגת הלחי השנייה.

די. נמאס.

אוריאנה פלאצי, עיתונאית איטלקית , מוכרת כאחת העיתונאיות היחידות בעולם המעיזה לתקוף את האיסלם ואת העובדה שבאירופה נכנעים לטרור- כתבה בספרה "אפוקליפס" משפט המתאים גם לנו בימינו- אם זה במאבק שלנו נגד האויב הערבי או במאבק שלנו נגד אריאל שרון וחבורת פושעי אוסלו הסובבת אותו:

"השלמה עם המצב גורם לאפטיה. אפטיה גורמת לאינרציה. אינרציה גורמת לאדישות. אדישות משתיקה את אינסטינקט ההגנה עצמית, קרי האינסטינקט להלחם בחזרה".

אנו קוראים לכל מנהיגי המחנה הלאומי: הפסיקו להשלים עם גזירות אריאל שרון. די לאיפוק! די להבלגה! די למחאות המאופקות והממלכתיות! יש לנו ציבור של עשרות אלפים. איספו את כל עדת בני ישראל ופירצו את המצור על גוש קטיף.

רק כך ננצח, בע"ה.