הנוכל ותומכיו

בואי נעבור את זה יחד, אמר האנס לנאנסת, בסופו של דבר הרי אנחנו אחים. אני לא רוצה לעבור את זה יחד. לא עכשיו ולא אחר כך.

אורי אליצור , ב' באב תשס"ה

אורי אליצור
אורי אליצור
באדיבות המשפחה
בואי נעבור את זה יחד, אמר האנס לנאנסת, בסופו של דבר הרי אנחנו אחים. אני לא רוצה לעבור את זה יחד. לא עכשיו ולא אחר כך. אל תתפייסו איתי ואל תזמינו אותי לאוהל הידברות, ואל תבקשו אותי להצטלם איתכם אצל הנשיא, ואל תספרו לי כמה אחריות ואיפוק גיליתי בזמן שאנסתם אותי. אני לא גאה בזה.

אתם בגדתם בכל מה שעושה אותנו למשפחה אחת. עטפתם עבריינות בפשתן אתרוגים, שתקתם לרמאות ונוכלות, נתתם יד להוצאת הנשמה מהדמוקרטיה. וזה עדיין נמשך גם היום, גם ברגע האחרון. הנוכל הפוליטי שרון הצליח להשיג רוב להתנתקות רק בזכות "פשרת ליבני". שם הוא התחייב על פינוי מדורג בארבעה שלבים, שכל אחד מהם יובא לדיון נפרד בממשלה.

זו לא הייתה סתם החלטת ממשלה. זה היה הסכם, פשרה, בלי זה לא היה רוב להתנתקות. עכשיו כשהגיע הרגע לקיים את ההסכם, לא בא לו. לא משהו מאוד עקרוני. סתם, יותר נוח לצה"ל לעשות הפוך ממה שהממשלה החליטה, ושרון אומר לצה"ל בסדר. למה לא. למה מי זו הממשלה שתתערב בינינו. אז מה אם פעם התחייבתי? עכשיו שיניתי את דעתי. דברים שרואים מעכשיו לא רואים מאז.

ואתם, אחים רשעים שלי, שותקים. יכולתם לצעוק, יכולתם ללחוש, יכולתם לפחות לצחוק. ושום דבר. מדווחים על זה בכל העיתונים ובכל הערוצים באופן לאקוני, בלי להעיר אפילו הערה. זאת לא באמת שאלה חשובה, אם מחריבים בשלב אחד או בארבעה, ומה הסדר של החורבן. החשוב הוא ההתכחשות והצפצוף על כל התחייבות, על כל הסכם, על כל נוהל.

הוא לא המפקד

והנה שאלה חשובה יותר: הממשלה החליטה שחיילי צה"ל לא יעסקו ישירות בפינוי. שכחנו כבר, אבל רק לפני כמה חודשים זו הייתה הכותרת הראשית של כל העיתונים. אחרי דיונים וויכוחים ודעות לכאן ולכאן בכל המערכות, הוחלט שצה"ל יהיה רק במעגלים החיצוניים והמלאכה הבזויה עצמה תוטל על המשטרה. שרון לא אהב את ההחלטה ההיא, אבל בלחץ הוויכוח הדמוקרטי הוא נאלץ לקבל אותה, כי היה מקום לחשש שבלעדיה לא יהיה לו רוב בכנסת. עכשיו כשבא הרגע לקיים אותה, הוא פשוט מצפצף. כאילו לא היו דברים מעולם.

ואני לא צריך ללמד אתכם דמוקרטיה, כבשים שלי. במדינת ישראל הצבא לא כפוף לראש הממשלה, אלא לממשלה. וגם ראש הממשלה עצמו כפוף לממשלה. אם ראש הממשלה פועל שלא על דעת הממשלה, הוא עבריין. אם הוא מוריד פקודות לצבא בניגוד להחלטות הממשלה, הוא עבריין מסוכן. בכלל ראש ממשלה לא מוסמך לתת פקודות לצבא. זה מסוכן מאוד.

ואתם? שותקים. בעצם לא שותקים, מדברים בלי סוף על קדושת הפקודה ועל חובת הצייתנות העיוורת. מכסים את עצמכם בביטוי העמום "הדרג המדיני", שזה שם כיסוי לאריק שרון, ונותנים לחיילים הצעירים ולמפקדיהם להבין כאילו שרון הוא המפקד שלהם. מי אם לא אתם יאמר להם שזה לא נכון?

מי אם לא אתם יצעק, לעזאזל, שמדינה דמוקרטית לא מפעילה צבא נגד מפגינים בשום מקרה. בהתחלה אמרתם שאם לא תהיה ברירה, ויתברר שאין למשטרה מספיק כוחות, יהיה הכרחי לתגבר אותה במעגל השני בחיילי צה"ל. זה אמנם לא כל כך תקין, אבל הרי מדובר בשטחים שבה צה"ל הוא הריבון, כך ששם במידה מסוימת הצבא הוא גם משטרה. עכשיו המדינה הדמוקרטית שלכם מפעילה אלפי חיילים בעימות עם מפגינים באופקים, בשדרות ובנתיבות. ואתם שותקים. החיילים האלה היו צריכים לשמוע ממישהו שמנצלים אותם לרעה, אבל אתם בוגדים בייעודכם, ומשמיעים להם רק את ההיפך.

הגנב המגניב

הרי כל העניין הזה התחיל בעבריינות. יותר מחצי שנה פעל העבריין שרון לקדם את "תוכנית ההתנתקות" בשעה שלא היה לזה רוב בממשלה. הוא נסע בעולם, מכר את זה לממשל האמריקאי, הקים מטות ומינה אנשים, הנחה את צה"ל להתחיל לעשות עבודת מטה, וכל הזמן הזה ללא דיון בממשלה ובידיעה שאם הדבר יובא לדיון, הוא לא יעבור. האם מותר לשר בממשלה לפעול בניגוד לעמדת הממשלה, להפעיל את צה"ל בניגוד לעמדת הממשלה? אסור. גם אם השר הזה הוא ראש הממשלה, הוא כפוף לממשלה ולא להיפך. כאשר לא נתנו לו להמשיך בעבריינות, ואילצו אותו להביא את זה לדיון בממשלה, הוא פיטר שני שרים כדי להשיג רוב.

ודן מרגלית כותב שעכשיו הכי חשוב שההתנתקות תעבור בשלום. אחרי ההתנתקות נצטרך לבוא חשבון עם שרון על ההתנהלות הבלתי דמוקרטית שלו לכל אורך התהליך. ממש ככה, בלי בושה. עכשיו הכי חשוב שהגנב יביא לנו את הכסף, כי רק הוא יכול לפרוץ כספות ולא נפריע לו. אחרי שהכסף הגנוב יהיה עמוק בכיס שלנו, נוכל להתפנות לעשות חשבון מוסרי נוקב עם הגנב על הגניבות שלו.