לעצור את המדינה

כבר הכיתי על חטא על כך שהוטעיתי והטעיתי בכפר מימון. כפר מימון היה קו פרשת המים של מועצת יש"ע במאבק הזה. ומשהחמיצו אותו כל שאר המפגנים וההפגנות לא היו אלא בבחינת בזבוז זמן ואנרגיה נפשית של נאמני ארץ ישראל, וכסף.

פרופ' אריה אלדד , ה' באב תשס"ה

אריה אלדד
אריה אלדד
פלאש 90
שוב נקראים רבבות בית ישראל לעוד הפגנה ביום חמישי, והפעם בתל אביב.

כבר הכיתי על חטא על כך שהוטעיתי והטעיתי בכפר מימון. כפר מימון היה קו פרשת המים של מועצת יש"ע במאבק הזה. ומשהחמיצו אותו כל שאר המפגנים וההפגנות לא היו אלא בבחינת בזבוז זמן ואנרגיה נפשית של נאמני ארץ ישראל, וכסף. הרבה כסף.

אני יודע מאה דברים חשובים יותר לעשות בכסף הרב הזה המוצא על ההפגנות העקרות. כסף שחסר היום למים, דלק ומזון ליישובים המתכוונים להסתגר ולהיאבק. גם אלו שכבר התייאשו מלנצח, ואין חלקי עימהם, אומרים שהמאבק צריך להיות כזה שיצרוב בתודעת הציבור את פשע הגרוש את הטראומה הלאומית ואת האסון. כדי למנוע את השלב הבא של עקירת כל יישובי השומרון, בנימין ויהודה שמעבר לחומה, אבל ככה לא הורסים חומה.

גם הפגנת רבע מיליון בתל אביב לא תמנע אפילו גירושו של ילד אחד מכפר דרום. אלפים שיסתננו לגוש ולצפון השומרון יכולים למנוע. ולצפון השומרון לא צריך אפילו להסתנן. מתחנת האוטובוסים המרכזית בנתניה יוצאים קווי אגד לחומש ושא נור. במקום כל הקריאות הדרמטיות לחתור ולהיאבק ולהתכנס כדי לשאוף ולהשתדל ולהתאמץ כדי לעמוד בסופו של דבר במרחק שלושים קילומטר מכיסופים ועשרים סנטימטר משורת שוטרים מיוזעים לא פחות מהמפגינים, ולהשתבח בשליטה העצמית המופלגת של הרבבות. למה לא להיכנס לאוטובוס כל עוד הדרכים פתוחות? למה לא לעשות במקום להפגין?

ומי שכבר מאד רוצה להפגין ולזעוק, חומות הר הבית מערב תשעה באב בצעדת "נשים בירוק" שאני מתכוון להוביל השנה ודרך התהלוכות סובבות השערים ותקיעת השופרות, טובות לא פחות מכיכר רבין ואולי יותר. אם כבר עצרת תפילה ותחנונים, הר הבית עדיף.

ועוד דבר אחד מעשי.

קשה היום להיכנס לגוש קטיף. ובשבוע הבא יהיה קשה עוד יותר. אבל כוונת הצבא והמשטרה לגרש את המתיישבים בגוש דרך מספר צירים. את תושבי נצרים רוצים לגרש דרך מעבר קרני. ואם יגיעו אלפים לשם, הם יכולים לחסום את המעבר ולמנוע יציאה ממנו. וכך בכיסופים, כך בסופה וכך בארז. אם אנחנו לא יכולים להיכנס אי אפשר גם לצאת. את זה יכולים לעשות שוב, לא בהצגות רבות עם ובמצעדים הנבלמים על הכביש הרחק משם כי אם בחוליות, בזוגות ובבודדים.

אם יעצרו שם אלפים אולי לא יהיה מקום בתאי המעצר למתיישבים הגיבורים שיחליטו לעבור על החוק ולהישאר בבתיהם גם אחרי יום החורבן, יום ט' באב. והניסיון של השבוע שעבר מוכיח כי גם מאות הנעצרים רבים מכפי יכולתה של מערכת להתמודד עימם.

מתעללים בהם קצת. משהים אותם שעות ארוכות באוטובוסים, ושולחים אותם הביתה. ומי שאינו יכול ללכת בשדות ולהגיע למעברים החסומים, יתכבד וירד אל הצומת הקרובה לביתו.

אי אפשר בשבוע הבא לקיים במדינת ישראל חיי שגרה בעת שהזוועה מתבצעת. צריך לעצור את המדינה.