מכתב גלוי לאלוף פיקוד הדרום

מכתב שנשלח לאלוף פיקוד הדרום, לאחר שהתפרסם המכתב שנשלח לתושבי גוש קטיף וקורא לה לעזוב את ביתם עד סיום יום ט' באב.

הרב ד"ר אליהו זיני , י' באב תשס"ה

הרב זייני
הרב זייני
מוסדות 'אור וישועה'
מכתב שנשלח לאלוף פיקוד הדרום, לאחר שהתפרסם המכתב שנשלח לתושבי גוש קטיף וקורא לה לעזוב את ביתם עד סיום יום ט' באב.

לכבוד אלוף פיקוד הדרום, מר דן הראל הי"ו.

מזועזע עד עומק נשמתי מהאיגרת החתומה על ידך, מכתב המאיים וקורא לתושבי רצועת עזה לעזוב את בתיהם מרצון עד מוצאי תשעה באב. החלטתי, כבן לפליטת שואה לומר לך את מה שעם ישראל לדורותיו חושב ממעשה נבזי שפל וגויי זה.

על הגירוש עצמו אינני מדבר איתך ברגע זה, משום שעל אף שמדובר בפשע שאין לו כל תקדים בתולדות האנושות המתיימרת להיות מתורבתת, מעשה של גירוש אזרחים ואחים המשרתים בצבא העם, כדי למסור את אדמתם, את בתיהם, את כל אשר בנו, ואת כל אשר להם לארכי-טרוריסטים, אויבים אכזריים של עמנו, כי החלטה זו אינה שלך בעיקרה, אבל הנני בא למחות נגדך בכל תוקף האפשרי על חוסר הרגישות הנורא שצעדך זה מבטא.

איך מפקד בצבא יהודי מעיז להזמין יהודים לעזוב את ארצם ואת מולדתם ומקומות מושבותיהם באותו יום תשעה באב המבטא, המזכיר והמנציח את חורבנות עמנו לדורותיו? איך מפקד בכיר כמוך מבטא בורות היסטורית משוועת כזו, ואינו זוכר שבדיוק אותו מכתב קיבלו אבותינו לפני בדיוק 513 שנה בגירוש ספרד באותו יום ממש?!

איך יהודי מבטא חוסר רגישות אנושית אלמנטרית מינימאלית כלפי אנשים שיום זה מבטא הכל בשבילם בכל הנוגע לחורבנות עמנו?! איך אתה מעיז לשלוח מכתב כזה ליהודים דתיים, ברובם, שביום זה ישבו על הארץ, על חורבן העולם היהודי כולו לפני קרוב לאלפיים שנה?! בכל מדינה בעולם, וזה על אף הגלים הנוראים של אנטישמיות באחרונה, היה מתקבל כאנטישמיות לשמה.

ולא העזתי להזכיר לך היבטים אישיים, כגון שהנך עומד לפנות כפר-דרום שעל הגנתו נהרג דודך הי"ד, כי זה לא יהיה הגון לערב עניינים אישיים כאן, על אף שיש איזשהו מקום להזכרתם, ובפרט כשהנך מבטא כלפיו אותו חוסר רגישות משווע.

לכן, הנני מרגיש חובה לומר לך שצעד זה של משלוח מכתב ופנייה ביום תשעה באב דווקא יישאר חרוט בתודעה הקולקטיבית של אומתנו לדיראון עולם, ושמך יצורף לו כי לא תוכל לומר "לא הייתי יכול לבחור יום אחר".

מלא בושה וכלימה על מעשה הנבזה והנורא הזה, מלא כאב וצער אינסופי.



כותב המאמר הוא ראש ישיבת ההסדר בחיפה. דברים אלו הם על דעת המחבר בלבד, ולא על דעת המוסד האחר בו הרב עובד.