שמעתי קולות בתקשורת שתקפו וגידפו ושמו ללעג אנשים אמיצים שהתנגדו בדם ליבם לפינויים. אותם קולות טענו כי אלה המתנגדים בכח לפינויים, אינם מקבלים הכרעות הרוב ופוגעים בדמוקרטיה ושלטון החוק.

אימרו לי, בבקשה יפי הנפש, מגיני שרון, אתם תלמדו אותנו מהי דמוקרטיה? אתם שהגנתם על המעשים הכי אנטי דמוקרטיים שהיו במדינת ישראל, שגיביתם ראש ממשלה ששיקר לעם שלו, ששינה את דעותיו ולא חזר לקבל את אמון בוחריו, שסירב ללכת למשאל עם כי ידע שאין לו סיכוי, שהתעלם מהחלטת מפלגתו למרות שהתחייב לקיים אותה. אתם תלמדו אותנו דמוקרטיה מהי? מוטב לכם לשתוק כעת. קולה של הצביעות נשמע מגרונכם.

אני יודע שהתרגלתם בתקופה האחרונה, מאז הפך שרון את עורו, להתעלם ממעשי השלטון האנטי דמוקרטיים. כמו למשל- לקנות שרים בשוחד ושלמונים, לאסור על אנשים להפגין, למנוע מאוטובוסים להגיע לעצרות הזדהות ולשלול את רישיונות הנהגים, לעצור אנשים באופן סיטונאי בטענה שהם מסכנים את הציבור ואח"כ לשחרר אותם מחוסר ראיות, ועוד המון תופעות לא מקובלות בחברה דמוקרטית.

אבל למרות מה שהורגלתם בו, בואו תתעשתו רגע, אני רוצה לשאול אתכם משהו חשוב באמת. תגידו, מה ציפתם מאותם מתיישבים שנעקרו מבתיהם? שיתנו לאנס לאנוס בשקט, ללא התנגדות. שיפתחו את הדלת לרווחה ויגידו לחיילים: "חיכינו לכם כל היום מתי כבר תבואו?".

בניגוד אליכם, כל בר דעת מבין שאדם יעשה הכל כדי למנוע את עקירתו מביתו ואת הרס משפחתו. אינני מדבר על אלימות חלילה, לא פיזית ולא מילולית ואני גם מגנה אותה. אני מדבר על התנגדות פסיבית וניסיון להסביר לשליחים המסכנים שעברו שטיפת מוח על ידי הפסיכולוגים של הצבא, מדוע בשבילנו זו טרגדיה אנושית.

זו היתה חובתנו המוסרית להתנגד למעשה הנורא הזה של העקירה. אוי לנו אם כל תושבי הגוש היו קמים והולכים ללא כל התנגדות.

מי שהיה במקום יודע שעקורים רבים כלל לא ידעו לאן זורקים אותם, והם טענו כלפי החיילים כי אינם מוכנים לצאת עד שיגידו להם לאן הם הולכים. לחיילים המסכנים לא היה מושג.

אינני בז למי שקם והלך. אני מכבד אותו באותה מידה שאני מכבד את אלה שהתנגדו. כל אדם יבחר את הדרך שלו להתמודד ולהגיב למציאות המרה.

אני חושב, שההתנגדות היא שיא הדמוקרטיה, ביטוי של הכאב האיום של האנשים, אמירה שאינם מוכנים להשלים עם הפשע.

כן זהו פשע ואסור להתבלבל בעניין הזה.

אל תטיפו לנו שאנחנו פגענו בצבא. התנהגות המתיישבים כלפי הצבא בסיטואציה שבה החיילים באים לעקור אנשים מבתיהם היתה מופתית. גם התנהגות החיילים היתה כזו. היו מקרים בודדים ושוליים שרק אתם, אנשי התקשורת, העצמתם אותם, כמו אותה עלילת דם על שפיכת חומצה כביכול, שהוכחה כשקר מוחלט.

העובדה שכמות הפצועים, חיילים ואזרחים, שנזקקו לאשפוז יותר מיום אחד, אינה ממלאת אצבעות כף יד אחת. מעידה שהתנהגות העקורים היתה מופתית, והם הגיבורים האמיתיים של הסיפור העצוב הזה.

הקשיבו היטב מגיני שרון, הוא היחיד שפגע בחיילים, ואתם בעיוורון פטאלי מגינים עליו. הוא ששלח אותם למשימה השפלה והבזויה הזאת. משימה שצה"ל כלל לא אמור לבצע. כך גם טענו חיילים רבים בפני משפחות שבאו לפנותם.

כל ניסיונותינו ותחינותינו בחודשים האחרונים להוציא את צה"ל מהעניין עלו בתוהו. על פגיעתו זו בצה"ל, צבא העם, ייזכר שרון לדיראון עולם.

לא אנחנו אלה שלא ידענו לכבד את החלטות הרוב, לא אנחנו אלה שבזנו לרצון העם, אלא אריאל שרון. שאף אחד לא יטיף לנו על דמוקרטיה.

בואו נאמר את האמת -- מהלך העקירה והגירוש בצורה שבה הוא נוצר ובה הוא התקבל, הוא אנטי דמוקרטי. התנגדות העקורים היא הדמוקרטיה בהתגלמותה.







*הכותב הוא חבר כנסת במפלגת האיחוד הלאומי, מעקורי כפר דרום.