הפקת לקחים

נכשלנו, נכשלנו במאבקנו לבטל את גזרת הגרוש. עתה מסתובבים העקורים במחנות פליטים ברחבי הארץ. היום, אין זה מוקדם מדי להתחיל להפיק לקחים מהכשלון.

ד"ר אריה בכרך , י"ח באב תשס"ה

ד"ר אריה בכרך
ד"ר אריה בכרך
באדיבות המשפחה
נכשלנו, נכשלנו במאבקנו לבטל את גזירת הגירוש. עתה מסתובבים העקורים במחנות פליטים ברחבי הארץ. היום, אין זה מוקדם מדי להתחיל להפיק לקחים מהכשלון.

גוש קטיף וצפון השומרון אינם כנראה היעד הסופי. אומנם, אולי לא היינו יכולים לנצח במאבק אבל אין זה פוטר אותנו מלדון ולהפיק לקחים מצורת ניהולו.

אחת הסיבות, ואולי העיקרית הייתה התנהלותה של מועצת יש"ע. השאלה המקדימה העולה היא האם בכלל מועצת יש"ע בהרכבה זה הן האישי והן הפונקציונלי ראויה שתנהל מאבקים אלו.

כשמועצת יש"ע מעמידה עצמה בחזית המאבק ולמעשה כמעט לבד בחזית, מקבל המאבק אופי של מאבק בין המתנחלים וממשלת ישראל. אכן כך הוצג הדבר בכל דיווחי התקשורת. הפעם נעשה הדבר לא מתוך רשעות או לפחות לא רק מתוך רשעות. זה באמת היה נראה כך.

חישוב פשוט מראה שעשרות אלפי אוהדים שפניהם אינם עטורי זקן ולראשם אין כיפה סרוגה היו אמורים להיות שותפים פעילים, ולא היו.

במשאל מתפקדי הליכוד כ-60% הביעו התנגדות לגירוש, שהם כ-180,000 איש. תורידו מהם כ-80,000 אנשי מנהיגות יהודית ודתיים אחרים, נשארנו עם כ-100,000 איש. ניתן היה לצפות שכחצי מהם, לפחות, יהיו שותפים פעילים למאבק, תוסיפו אליהם תומכים "חילוניים" שאינם מתפקדי ליכוד, כך, היו חסרים בשטח כמה עשרות אלפי מפגינים המכונים חילוניים.

מידיעה אישית אני יכול לקבוע שאנשים מרכזיים שאינם "מתנחלים" נמנעו מלהשתתף בפעילות נגד העקירה מתוך הרגשת "לא הרגשנו שייכים". ואין זה בגלל שלא התנחלנו בלבבות.

אסור היה בשום פנים שפנחס ולרשטיין ובנצי ליברמן יהיו תמיד הדוברים. בחזית הדוברים היה מקום להציב גם אנשים מעבר לקו הירוק ושאינם חובשי כיפות וכך לתת ביטוי רחב יותר לרצון העם. היכן היה למשל בני בגין?

אני אמנע, בשלב זה, מלנתח את השאלה האם ראשי מועצת יש"ע, היינו פנחס ולרשטיין ובנצי ליברמן, אכן חשבו להוביל מאבק אמיתי או להסתפק רק במחאות קולניות ככל שיהיו.

גורם נוסף הפוסל את מועצת יש"ע מלנהל מאבק אמיתי נגד הממסד נקרא "ניגוד אינטרסים". תפקידם העיקרי של חברי מועצת יש"ע הוא להיות ראשי מועצות איזוריות ומקומיות. בין שאר המשימות המוטלות על ראשי מועצות היא המשימה להשיג תקציבים ממשלתיים למועצותיהם. בקיצור להתעסק ב"שתדלנות".

כיצד יכול ראש מועצה יום אחד לתקוף בחריפות רבה שר בממשלת הזדון, ולמחרת לבוא ולבקש ממנו תקציב נוסף? ההרכב הפונקציונלי של ראשי מועצת יש"ע אינו בנוי לנהל מאבק נמרץ ואמיתי ואסור שיהיה.

על כן, יש להקים לאלתר "ועד תושבי יש"ע" שיבחר ע"י התושבים למטרה זו. ועם זה יבוא בדברים עם גופים אחרים מכל המגזרים. יחד תוקם מועצה רחבה יותר של "אוהבי ארץ ישראל" או "הציונים האמיתיים" וזו תנהל את המאבקים שכנראה עוד נכונה לנו, הלוואי ולא.

יש לקרוא לראשי מועצת יש"ע: "חיזרו למשרדיכם, נהלו את המועצות, לכך נבחרתם. הניחו למתאימים יותר לנהל את המאבקים בממשלה". תפקידכם יהיה רק מאחורי הקלעים.