מר זיידר, איפה הלב שלך?

בצהרי יום שישי האחרון זכו מגורשי גוש קטיף השוהים במלון "שירת הים" באשקלון לשי מיוחד לקראת שבת, הודעה שעליהם לעזוב באופן מיידי את המלון.

איציק וולף , ו' בתשרי תשס"ו

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
בצהרי יום שישי האחרון זכו מגורשי גוש קטיף השוהים במלון "שירת הים" באשקלון לשי מיוחד לקראת שבת, הודעה שעליהם לעזוב באופן מיידי את המלון. הנהלת המלון אף הגדילה לעשות וניתקה את החדרים, בהם שהו תושבי גוש קטיף לשעבר, מזרם החשמל ומן המים על מנת להבהיר להם את רצינות כוונותיהם ועל מנת להכריח אותם לעזוב.

בשיחה שערכתי עם מנכ"ל המלון, יהודי בשם דורון זיידר, הוא טרח והסביר לי שהאשמים במצב בו נמצאים התושבים אינם חברי הנהלת המלון, אלא אנשי משרד הביטחון ומנהלת סל"ע אשר לא טרחו לעדכן את ההסכם בינם לבין המלון. לדבריו, תוקפו של ההסכם הקיים בין המלון למשרד הביטחון פג עוד לפני ראש השנה, אבל ההנהלה נתנה לתושבים, לפנים משורת הדין, להישאר עד אחרי ראש השנה.

הייתי מאמין לטענותיו של אותו מנכ"ל מסכן שנקלע למצוקה כלכלית בשל אטימותם הידועה של אנשי מנהלת סל"ע ושל העומד בראשם, יונתן בשיא. עובדה אחת קטנה, שגם אותה הזכיר זיידר בשיחתנו מונעת ממני לעשות זאת. "הגשנו נגד הפולשים ששוהים במלון תלונה במשטרה", שח לפי תומו ואף הסביר לפרטי פרטים מדוע הוא מגדיר את מגורשי גוש קטיף שבמלונו כפולשים.

שאלה אחת לי למר זיידר ושאלתי אותה גם בשיחתנו, אבל הוא לא בדיוק טרח לענות עליה, אלא שלח אותי לחפש תשובות אצל אנשי משרד הביטחון. מה חטאו ומה פשעו התושבים המסכנים שהיה צורך כזה גדול להגיש נגדם תלונה במשטרה?

מר זיידר, איפה הלב שלך? האם אינך חושב שהתושבים ומשפחותיהם, שוודאי יצא לך לפגוש באופן תדיר ביותר בחודש וחצי האחרון, סבלו מספיק בחורבן הקהילות להם השתייכו, בהרס ביתם אותו בנו בעמל כפיהם, באמונה ובמסירות אין קץ? למה להוסיף על תלאותיהם גם תלונת שווא על פשעיהם של אנשי מנהלת סל"ע?

אני יכול לנסות להסביר את המעשה המכוער הזה תוך היתלות בשיבוש לשוני חינני שיצא מפיו של זיידר. תוך כדי ניסיונותיו לשכנע כמה הנהלת המלון אינה אשמה במצב הוא אמר: "אני כאן הקוזק הנגזל", כשהוא מתכוון לומר "מאשימים אותי כשאני בעצם המסכן כאן" אך כידוע, משמעותו של הביטוי הוא כינוי למי שמראה פנים מסכנות, אך בעצם הוא בעצמו הגזלן.

אם הנהלת "שירת הים" באשקלון הייתה מכריחה את התושבים לצאת מחדריהם תוך התראה של זמן סביר, היה הדבר כואב לכולם אך חוקי וכשר, אך ברגע שסילוק שכזה נעשה זמן קצר לפני השבת, תוך ידיעה שהמגורשים הם רובם ככולם דתיים, תוך הגשת תלונה נגדם במשטרה מעידה כאלף עדים על כך שיש כאן משהו מסריח.

אולי אותו דבר שמסריח כאן הוא השימוש הציני בחיי התושבים על ידי הנהלת המלון, ככלי באמצעותו הם ייצרו לחץ על משרד הביטחון, אינני יודע. דבר אחד אני כן יודע, לרשימה הארוכה של האנשים שחייבים לרצות את מגורשי גוש קטיף ולבקש את סליחתם לפני יום הכיפורים נוספה גם הנהלת "שירת הים" באשקלון.

נ.ב: אפרופו בקשת סליחה. יונתן בשיא ביקש את סליחת תושבי גוש קטיף ברדיו, אך כנראה שכח את דברי הרמב"ם בהלכות תשובה שאין התשובה ולא יום הכיפורים מכפרים, אלא על עבירות שבין אדם למקום אך בעבירות שבין אדם לחברו אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחברו מה שהוא חייב לו וירצהו.

מר בשיא, לא רק שהשתתפת בגזל הרכוש ההמוני שנקרא בפי העם ה"התנתקות", אלא גם לא סיפקת את מה שהיית חייב למגורשים האומללים מתוקף תפקידך כיו"ר מנהלת סל"ע. עובדה זו גם מעלה הרהורים בנוגע להצדקת השכר המרובה אותו נטלת על תפקידך זה, מהכסף שכולנו שילמנו במיסים. נראה לי שגם על זה אתה קצת צריך לבקש סליחה. לא שזה יעזור לך.