חזרה לאפריקה

אנו נמצאים היום על פרשת דרכים, בדרך של התנתקות השלטון במדינת ישראל מכל זיק ממורשת ישראל.

דוד העברי , ח' בתשרי תשס"ו

דוד העברי
דוד העברי
ערוץ 7
אנו נמצאים היום על פרשת דרכים, בדרך של התנתקות השלטון במדינת ישראל מכל זיק ממורשת ישראל. שלטון זה בחר לפעול באופן אקטיבי באמצעות הכנסת, הבג"צ וכוחות הביטחון בתמיכה מלאה של התקשורת העויינת על מנת להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה.

אין ספק שמדינת ישראל סובלת מתסביך קשה. האמירה הידועה "יותר קשה להוציא את הגלות מהיהודי מאשר להוציא את היהודי מהגלות", מקבלת כיום צורה ממשי. מצד אחד ברוך ה' זכינו לקיבוץ גלויות על אדמת אבותינו, אך מצד שני השלטון עושה כל מאמץ להפוך את המציאות לגרוע מכל גלות. בטיפול פסיכולוגי, רווחת השיטה שמחפשים באירועי הילדות איזה אירוע קשה שלמעשה מהווה מפתח לבעיה. לאחר שמצליחים לעזור למטופל להתגבר על הקשיים שלו עם אותו אירוע, אז הוא יכול להשתחרר מהשלכותיו על התנהגותו.

גם בתסביך הלאומי שממנו אנו סובלים היום ניתן למצוא מקור בראשיתה של התנועה הציונית המתחדשת. חברים רבים בקונגרס הציוני בראשות הרצל תמכו בהצעה להקים מדינה ליהודים באוגנדה ובכך לפתור את בעיית היהודים.

הטעות ההיסטורית של חובבי ציון הנאמנים

יהודים יראי ה', בעלי נאמנות שחזון הלאומי של השבת בני ישראל לארצנו, התנגדו לתוכנית אוגנדה. אלו לא הסכימו להחליף את ציון באפריקה ופעלו אצל כל הגורמים ה"ציוניים" עד שהצליחו להוריד את אוגנדה מהתוכנית המאורגנת של יעד לקיבוץ בני ישראל והקמת מדינה עצמאית.

חובבי ציון דאז ניצחו במערכה להעמיד את ציון – ארץ ישראל, כמקום לקיבוץ גלויות. חיבור זה עם אלו שביקשו בסך הכל להקים מקלט בטוח ליהודים ולא יותר - היא שאפשרה להם לנהל לנו את המדינה עד היום. אין להכחיש שה"ציונים" החילונים הובילו מהלכים גדולים, סללו כבישים ובנו מוסדות, אבל מנגד גם לא ניתן להתעלם מכך שהם הובילו את המדינה לפשיטת רגל ופירוק הן מבחינה מוסרית והן מבחינה חומרית כאשר ראשי המושחתים מנתחים את חבלי הארץ לנתחים ומוכרים אותה תמורת בצע כסף, כבוד וכקרש הצלה בסבוכיהם הפלילים.

המחלוקת על מיקום מדינה יהודית, בארץ ישראל או באפריקה, היא המחלוקת על אופי המדינה הזו. מי שהיה מוכן להקים מדינה ליהודים באפריקה, לא היה חפץ בהשבת ימינו כקדם, חזרה למלכות בית דוד והמקדש. מי שרצה במדינה יהודית באפריקה, חיפש פתרון לבעיית היהודים הנרדפים – מקלט בטוח, כלשון הקונגרס ולא יותר.

כעת אנו חוזרים לנקודת התחלה, המדינה שקמה התנתקה מיעדיה הלאומיים ומי שחפץ במדינה יהודית צריך להתחיל בהקמה מנקודת אפס. כמו בפסיכולגיה ניתן לעזור למטפל להתגבר על תסביכו על ידי זיהוי מקוריו, נראה שניתן גם לתקן את התסביך הלאומי. עדיף מאוחר מאשר מעולם לא.

יש לחדש את תוכנית אוגנדה לכל אותם יהודים, החפצים בהקמת מדינה ליהודים המנותקת ממורשת ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. שיילכו להתקבץ שם, באפריקה או באי יווני. שיקימו מדינה "יהודית-חדשה" דמוקרטית על פי חוקי האומות. שם יוכלו לחוקק חוקי חזיר ולחיות בדו-קיום עם ערבים ועובדים זרים. במדינה זו לא יהיו המייסדים טרודים בכל מיני נקודות טעוני רגישות היסטורים-דתיים כהר הבית, קברי אבות וכו'.

ואנו חובבי ציון, מוכי המשיחיות נשאר כאן ונקים פה מדינה לתפארת.