הליכוד והאג'נדה היהודית

פרישתו של שרון מן הליכוד ממשיכה ואף מגבירה את רעידת האדמה הפוליטית המתרחשת בימים אלו בישראל. מה שהתחיל עם עמיר פרץ והמשיך עם שרון, כנראה עדיין לא תם.

משה פייגלין , כ"ב בחשון תשס"ו

ח"כ משה פייגלין
ח"כ משה פייגלין
צילום: פלאש 90
פרישתו של שרון מן הליכוד ממשיכה ואף מגבירה את רעידת האדמה הפוליטית המתרחשת בימים אלו בישראל. מה שהתחיל עם עמיר פרץ והמשיך עם שרון, כנראה עדיין לא תם. כל הערכות המצב, כל החישובים והחשבונות, כל הרגלי וסדרי החשיבה: כולם מתמוטטים. אחד הדברים החשובים שמסתמנים, ולציבור האמוני חשוב במיוחד להיות מודע לו, הוא גילוי קו פרשת המים החדש בחברה הישראלית.

הולך ונחשף מה שהיה תמיד מתחת לפני השטח: שהחברה הישראלית מתחלקת לשניים: ישראלים ויהודים. ישנם מי שרואים עצמם קודם כל יהודים ורק אחר כך ישראלים וישנם אחרים, הרואים עצמם קודם כל ישראלים ורק אחר כך יהודים. פרישתו של שרון הפכה את קו פרשת המים הזה לברור ובולט, באופן שאי אפשר עוד להתעלם ממנו. מן הליכוד וימינה: היהודים. ממפלגת שרון ושמאלה: הישראלים. עמדתו של הציבור בכל הסוגיות העומדות על הפרק -- השלום, הביטחון, הכלכלה, החינוך, החברה ויחסי החוץ -- נגזרת בעיקר מן השאלה הזו: מי אנחנו קודם כל ישראלים או יהודים?

היהודים הם הרוב. כל המחקרים מוכיחים זאת באופן חד משמעי. לכן היה לימין תמיד יתרון משמעותי בקרב המצביעים היהודים, ובדרך כלל הספיק יתרון זה לחפות על תמיכתו המובנת של הקול הערבי בישראלים.

עד היום היה הליכוד מקומו הטבעי של הרוב היהודי. כה טבעי, שכלל לא היה צריך לומר זאת במפורש ובמודע. למרות זאת, בבחירות 96', נחשף סלע יסוד זה של קיומנו. נתניהו והליכוד ניצחו בזכות הסיסמה: ביבי טוב ליהודים. לא במקרה הרגיזה סיסמה זו את הישראלים. מיד לאחר הבחירות אמר שמעון פרס המובס: "היהודים ניצחו את הישראלים". בעשרות השנים האחרונות גרף הליכוד את קולו של הרוב כדבר מובן מאליו. לא עוד.

בא שרון ויצר מלכודת לקול היהודי: מפלגה שאינה שמאל מובהק, בתדמיתה לפחות, כמו מפלגת העבודה; מפלגה שבראשה עומד האיש שעדיין נתפס בעיני רבים כמייצג הקו התקיף, מקים הליכוד וההתנחלויות – אריאל שרון. הקול היהודי הפך מטושטש ומבולבל משינוי זה, ומתקשה למצוא את מקומו הטבעי.

עתה יצטרך גם הליכוד לעבור מהפך ולהציב את האג'נדה היהודית במוקד ההסברה שלו. כדי להשיב אליו את הרוב היהודי, חייב הליכוד להרים במודע את דגל הזהות היהודית. עליו להציב אג'נדה יהודית. יהודית, אבל לא דתית, ולגרום לכל אותם תומכי שרון לשוב לביתם הטבעי, הלאומי-יהודי. עד כאן במישור האידיאולוגי.

ישראל יהודית

במישור הפוליטי, גרמה פרישתו של שרון, בשלב ראשון לפחות, לאובדן מנדטים רבים של הליכוד. חזרתם לליכוד תלויה במהלך פוליטי מהפכני שיחזיר לליכוד את התנופה והדינמיות להן הוא זקוק, ויציב אותו לפחות בגובה שווה לגובהם של פרץ ושרון, מולם הוא מתמודד. המפתח ליוזמה שכזו – שתשלים את רעידת האדמה הפוליטית היא קואליציה או מערך מפלגות הכולל את כל התנועות הלאומיות, הימניות והדתיות. האג'נדה המתבקשת של מערך שכזה גם היא ברורה – הזהות היהודית, החינוך, המסורת, ערכי המשפחה וכדומה. מערך כזה, בו הליכוד עומד בראש ואליו מצטרפות ישראל ביתנו, המפד"ל והאיחוד הלאומי – ישראל יהודית – הוא הוא הדבר המתבקש. הסכמים פוליטיים כאלו או אחרים יכולים להבטיח את תמיכתם הטבעית של המפלגות החרדיות במערך שכזה, אם נניח שלא יהיה ראלי לצפות שאפשר יהיה לצרף גם אותם, בלוח זמנים קצר שכזה. זהו מערך מנצח! העובדה שישנה סיבה טובה לכל המפלגות הללו להיות לחוצות ומודאגות, מי מסיבה פוליטית ומי מסיבה רעיונית, מגבירה את הסיכוי שמערך כזה יוכל לצאת אל הפועל. חזית אחידה של מפלגות הימין והמפד"ל, בתמיכת החרדים, תוכל לזכות ברוב עצום ולהקים בקלות ממשלה יציבה עם סדר יום לאומי יהודי חדש.

מהפך אמוני

אלא שכל המועמדים השואפים להנהיג את הליכוד, למעט זה האמוני, אינם מבינים זאת וסוברים בדיוק להיפך. לדעתם חייב הליכוד ליצור תדמית "מרכזית" ככל הניתן, כלומר שמאלני כמה שיותר, בכדי למשוך קולות מן המרכז. אבל לגישה זו יש היום בית הרבה יותר מוצלח וטבעי מזה שמציע לה הליכוד: מפלגת שרון. ישנו רק גורם אחד בליכוד שמבין את הנקודה הזו לעומקה, ומסוגל גם לקדם אותה. מדובר במועמד האמוני.

האם יהיה משה פייגלין העמיר פרץ של הליכוד? אם יעשה הציבור האמוני רק שמינית מאמץ ממה שעשה בקיץ האחרון ויתגייס למשימה – לא בשמיים היא! עמיר פרץ וועדי העובדים הוכיחו זאת.

התוכנית הפוליטית הזו אמנם מהפכנית מאד, אך לא בלתי אפשרית. על כל פנים, דבר אחד ברור – היא היא המפתח לאפשרות חזרת הרוב היהודי לשלטון, וכפועל יוצא מזה – לעצירת מכבש ובולדוזר ההתנתקות!

גם אם לא פייגלין יהיה המועמד המנצח, התגייסות של כולנו יכולה להפוך את האג'נדה הזו לאג'נדה מנצחת. אפשר שאז יוכל הליכוד, יהיה מי שיהיה העומד בראשו, לבצע מהלך פוליטי שכזה, ושלום על ישראל!