הפרטה במדינת היהודים

לא קיימת בעולם דרך צודקת לקביעת משכורת, לא קיימת דרך לקביעת תשלום צודק עבור עבודה ולא קיימת דרך צודקת לקביעת מחיר של מוצר.

אלכס לכיש , ה' בטבת תשס"ו

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
לא קיימת בעולם דרך צודקת לקביעת משכורת, לא קיימת דרך לקביעת תשלום צודק עבור עבודה ולא קיימת דרך צודקת לקביעת מחיר של מוצר. המשכורת תלויה בביקוש ובהיצע, מחיר מוצר תלוי בביקוש ובהיצע. במילים פשוטות, גם המשכורת וגם המחירים תלויים בקיום שוק שיש בו תחרות חופשית. אינני מחדש כאן שום דבר שאינו ידוע, זהו הבסיס הטבעי שעליו עומדת הכלכלה הקפיטליסטית.

ההפרטה של מוסדות כלכליים ממשלתיים או חצי ממשלתיים במשטר קפיטליסטי חופשי אמורה להיות דבר טוב. העברת המוסדות לידיים פרטיות אמורה ליעל אותם ולמנוע בזבוז, לשפר ולהוזיל את השירות ולהגדיל את הרווחים. לכאורה, גן עדן עלי אדמות. אולם בואו ונבחן מה מתחולל כאשר לאותו מוסד מופרט כמעט ואין תחרות או גרוע מכך הוא מצטרף לקרטל של קומץ מוסדות דומים?

מדינת היהודים מוקפת מכל עבר בגדר או חומה, אין יוצא ואין בא. השפה המדוברת בה היא עברית שהיא שפה יחידנית ששולטים בה בעיקר היהודים. חיים בה רק מספר מיליונים של תושבים. בקיצור, מדינה שבמספר תחומים חשובים בגלל המגבלות שמניתי לא תיווצר בה תחרות חופשית. קחו למשל את חברת החשמל. תושבי מדינת ישראל אינם יכולים לבחור ספקי חשמל חלופיים. קחו למשל את חברת מקורות המספקת מים או קחו למשל את הבנקים המספקים כסף. בתחום שאין בו תחרות נקבע המחיר על פי יכולת הסחיטה של האיגודים המקצועיים או הגופים הכלכליים.

כאשר הפריטו את בנק הפועלים החלו העמלות לצמוח. ומדוע לא, הרי בפועל אין תחרות ולכן אין שום דבר שיגביל את העמלה. המדינה מצידה מעלימה עין משום שהיא רוצה להוכיח למשקיעים פוטנציאליים כי במדינת היהודים אפשר להרוויח הרבה כסף. היום הפריטו בקול ששון ובקול שמחה את בנק לאומי. עם הארץ, שאינו מבין דבר בכלכלה, השתבח בהזדמנות זאת ברברבנות בפני קהל ועדה ותלה את המצב הכלכלי, איך לא, בהנהגתו הנבונה. את מחיר ההפרטה הכבד משלמים בהכנעה, כל הפראיירים של המדינה.

אל תבינו מדברי שאני נגד ההפרטה. ההיפך הוא הנכון, אולם כאשר מפריטים מוסדות שבתחומם אין תחרות כלכלית כפי שקיימת בארצות פתוחות וגדולות חייבים להפריט עם מגבלות. את עלות העמלות יש לקבוע לפי מחיר ממוצע המקובל בארצות החופשיות וכך יש לנהוג גם בשכרם של העובדים והמנהלים. הוא הדין בעובדי חברת החשמל ובעובדי מקורות ואחרים. הצעקה הגדולה שקמה במדינה, שבחלקה היא שקרית, מגמתית ובדויה, על מצבם של העשירונים מ 6 ומטה, נגרמת בחלקה מהגזלה של אותם שודדים המכוונים אקדח טעון תוך משא ומתן על "שכרם".

שרינו החרוצים שרוצים הפרטה בכל מחיר מכרו נכסי מדינה חסרי חלופות בלי לקבוע לקונים כל מגבלות, כאילו שקיימים כאן תנאים של שוק חופשי. היום כולם נזעקים למראה התוצאות הנוראות של היוזמה חסרת האחריות.