בולי לא יתבלבל

בימים האחרונים אנו עדים לשלהוב יצרים יהודי שלא נראה כמותו במחוזותינו, אפילו במהלך מאורעות קיץ תשס"ה, גירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון מבתיהם.

איציק וולף , י"ז בטבת תשס"ו

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
בימים האחרונים אנו עדים לשלהוב יצרים יהודי שלא נראה כמותו במחוזותינו, אפילו במהלך מאורעות קיץ תשס"ה, גירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון מבתיהם.

יהודי חברון והנלווים אליהם, כמו האבן החברונית הידועה, עשויים מחומר קשה ביותר. הם לא מסתפקים בהצהרות שהמאבק על אדמתם יהיה נחוש, אלא אף נכונים להיאבק באופן פיזי אפילו נגד כוחות הביטחון והחיילים שהיו עד לא מכבר לצידם ולחמו ואף נפלו בקרב יחד איתם.

יחד עם זאת, ובניגוד מוחלט למצויר בתקשורת הכללית, אנשי חברון אינם הזויים כלל וכלל. כל רצונם הוא לממש את קניינם החוקי ולגור בבתים הנמצאים בבעלותם. מדובר בבתי שכונת "שלהבת" בהם התגוררו יהודים עד לטבח תרפ"ט שבצעו ערביי חברון ביהודי העיר. הבעלות על הבתים שייכת לכוללות הספרדיים אשר העניקו אסמכתא לתושבי היישוב היהודי בחברון לממש את הבעלות על הבתים הללו.

מיותר לציין כי התמונה המוצגת בתקשורת הפוכה לחלוטין. שם מוצגים המתנחלים פורעי חוק אשר פלשו לבתי הערבים וגירשו אותם במטרה להתיישב בכוח בעיר האבות. תסמונת המחבל הנגזל במלוא הדרה.

אינני נביא, אך ניסיוני הקצר מלמד אותי שגם אבירי החוק, שרוממות שלטון החוק והסדר הציבורי בגרונם, לא יתייחסו לפרט הקטן והשולי הזה של הבעלות על הבתים. קחו לדוגמא את איש הרוח הסופר א. ב. יהושע. בראיון לגלי צה"ל תקף את אנשי חברון, שלטענתו מתיישבים בכוח בעיר. לדבריו, על המדינה להשליט את החוק במהירות ובתקיפות. עוד הוסיף כי אין לפשפש בעבר מכיוון שישנן דוגמאות לשפיכות דמים משני הצדדים וצקצק בלשונו על השימוש בטרמינולוגית השואה על ידי המתיישבים ביחס לכוחות הביטחון.

בולי לא יתבלבל לרגע. שום דבר לא יזיז אותו מהנרטיב השמאלני קיצוני שלו הגורס כי היהודים הם הפולשים בארץ ישראל: לא העובדה שהבעלות על הבתים שייכת ליהודים, לא העובדה שדווקא היהודים הם אלה שגורשו מבתים אלו בעבר על ידי פורעים ערבים וכעת הם שבים למקומם תוך עשיית צדק היסטורי, ואפילו לא העובדה שלפני הפרעות חיו היהודים בשלום ובשלווה בחברון יחד עם ערביי העיר. וזאת מבלי שאף צד לא הרגיש שהשני נכנס בכוח למקום לא לו. הוא פשוט לא מעוניין לפשפש בעבר כי הוא עלול חלילה לגלות שהארץ, לא עלינו, שלנו.

חבל מאוד שזיכרון העבר שמור אצל אנשים כמו א. ב. יהושע רק לזיכרון השואה ומוראותיה, דבר חשוב מאין כמוהו, אך מאבד את הפרופורציות הנכונות לעיתים קרובות מדי בתקופה האחרונה. כל זמן שלא תהיה התייחסות כוללת להיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל על השלכותיה המעשיות לימינו אנו, אני אישית ממש לא מעוניין לשמוע את כל צקצוקי הלשון הטורדניים בדבר חילול זיכרון השואה.

אותי דווקא מעניין לדעת האם ברגע ששלטון החוק, ירום הודו, יחליט משהו מנוגד לחלוטין להשקפת עולמו של א. ב. יהושע ודומיו, נניח לחייב שמירת שבת או לאכוף את ההלכה על פיה אסור למכור בארץ ישראל דירה למי שאינו יהודי, האם גם אז נשמע שצריך לאכוף את החוק במהירות ובנחישות או שנשמע קריאות בנוסח "יודונאצים"? אתמהא.

נ.ב:

אמנם הזכרתי את א. ב. יהושע שלא התייחס בראיון בגלי צה"ל לבעלות היהודים על הבתים בשוק הסיטונאי בחברון, אך חשוב לציין כי האחראי לכך הוא המראיין רזי ברקאי, אשר ידע את העובדה מראיון שקיים קודם לכן עם אורית סטרוק מהיישוב היהודי בחברון, אך לא טרח לעמת את א. ב. יהושע עם השאלה הקשה הזאת.

מה קרה רזי, את סטרוק אתה יכול לשאול שאלות קשות כמו: למה אנשי היישוב היהודי לא מקיאים את המתפרעים, ומול בולי אתה נאלם דום?