"לקח ששת הימים"

רבים בשמאל סוברים שבני הקיבוצים שסבורים שארץ ישראל שייכת לעם ישראל נתבלעה דעתם וסטו מהדרך והצטרפו למשיחיים, ההוזים, המסוכנים ועוד שמות שמדביק השמאל לאלו שסבורים בפשטות שארץ ישראל שייכת פשוט לעם ישראל!

צפריר רונן , כ"ט בטבת תשס"ו

רבים בשמאל סוברים שבני הקיבוצים שסבורים שארץ ישראל שייכת לעם ישראל נתבלעה דעתם וסטו מהדרך והצטרפו למשיחיים, ההוזים, המסוכנים ועוד שמות שמדביק השמאל לאלו שסבורים בפשטות שארץ ישראל שייכת פשוט לעם ישראל!

לאחרונה עיינתי שוב בספרו של יצחק טבנקין "לקח ששת הימים". יצחק טבנקין היה מנהיג הקיבוץ המאוחד שהיה התנועה הקיבוצית ההתיישבותית המשמעותית ביותר בתולדות הציונות. ללא טבנקין לא היה נולד הפלמ"ח, הוא היה אבי הרעיון. חוץ מטבנקין, יצאו מעין חרוד אהרון ציזלינג חותם מגילת העצמאות, זרובבל גלעד איש מטה הפלמ"ח וכותב המנון הפלמ"ח, סגנו של רבין ומפקד הגדוד הרביעי בקרבות ירושלים יוספל'ה טבנקין, ועוד ענקי רוח ומעש רבים. בעין חרוד נולדו "פלוגות הלילה של וינגייט ושם היה בסיסם. עין חרוד הייתה ירושלים של ההתיישבות בארץ, ויצחק טבנקין מנהיג מוסרי וציוני בלתי מעורער.

וכך לאחרונה עיינתי בספרו של יצחק טבנקין " לקח ששת הימים", כריכה כתומה וכותרת משנה שאומרת הכל "יישובה של ארץ בלתי מחולקת". לקרוא בספר זה כמו לחזור במכונת הזמן הציונית לצדקת הדרך של כל המפעל. בכריכת הספר כתבה לי סבתי, ליליה בסביץ, עורכת הספר "נשים בקיבוץ" ואשת רוח ומצפון שהייתה בחבורה האידיאולוגית של הקיבוץ המאוחד, הקדשה צנועה שאומרת את הכל. וכך היא כתבה לפני 35 שנה: "נזכור אותו, את תורת חייו ונהיה נאמנים לדרכו-דרכנו". סבתי ביטאה במילים ספורות אלו את רוח התקופה והקיבוץ המאוחד כולו: "נהיה נאמנים לדרכו דרכינו".

ומהי דרכו של טבנקין? ישובה של ארץ בלתי מחולקת! ארץ ישראל השלמה. להבנת הרוח ששרתה אז מרתק לקרוא את הספדו של יצחק בן אהרון על ארונו של טבנקין בחצר הוועד הפועל של ההסתדרות: "לפועלי ישראל ולאנשי ההגשמה החלוצית היה טבנקין בחייו ועתה במותו לעמוד האש. הוא לא ישכח מליבנו מפני שעתיד החברה הישראלית עתיד המין האנושי, קשורים ושזורים בהגשמת תורתו, משנתו ובהמשך דרך הגשמתו"...

אני משפשף את עיניי. האם זה אותו בן אהרון שבירך את מצנע בעל תכניות העקירה של יישובי גוש קטיף? האם זה אותו בן אהרון שנהפך לגורו הישיש של השמאל האנטי- ציוני? ואני שואל קבל עם ועולם מי בגד ב"תורתו, משנתו ובהמשך דרך הגשמתו" של טבנקין -- בן אהרון, או אנו, נאמני ארץ ישראל מתנועת העבודה ההיסטורית? השאלה מיותרת, והמציאות ברורה, חדה וכואבת. תנועת העבודה החלוצית, הציונית ההיסטורית הייתה במקום שעומדים היום חלוצי חברון ומתיישבי יהודה ושומרון כולם. במקום שעומדים חלוצי חברון היה הקיבוץ המאוחד ומפלגתו אחדות העבודה כולה, וגם יציר כפיו - הפלמ"ח, אך רובם נטשו ובגדו בדרכו של מנהיגם יצחק טבנקין ואינם ראויים עוד לתורתו ולהיקרא ממשיכי דרכו, אנשי ההתיישבות העובדת, שנשארו נאמנים לדרכו של יצחק טבנקין והקיבוץ המאוחד, הם היורשים האמיתיים של דרכו.

ותיקי תנועת העבודה עוד זוכרים את התנועה למען ארץ ישראל השלמה שהקים המשורר נתן אלתרמן, הוא אישית החתים את האנשים, בין החותמים היו: זאב וילנאי, בני מהרשק, פרופ' יוחנן אהרוני, המשורר יעקב אורלנד, אשתו של הנשיא השני יצחק בן צבי, רחל ינאית בן צבי זרובבל גלעד, יוספל'ה טבנקין, משה טבנקין, מפקד חיל האוויר האלוף דן טולקובסקי, האלוף אברהם יפה, רבקה כצנלסון, זוכה פרס נובל המשורר ש.י. עגנון, יצחק (אנטק) צוקרמן וצביה לובטקין, צבי שילוח, משה שמיר, יצחק שלו, פרופ' דב סדן ועוד רבים וטובים. והם כותבים בכתב היסוד של התנועה:

"ארץ ישראל עתה בידי העם היהודי, כשם שאין לנו רשות לוותר על מדינת ישראל, כך מצווים אנו לקיים מה שקיבלנו מידיה: את ארץ ישראל. הננו חייבים בנאמנות לשלמות ארצנו, כלפי עברו של העם וכלפי עתידותיו גם יחד, ושום ממשלה בישראל אינה זכאית לוותר על שלימות זו".

לשפשף את העיניים בתדהמה. כאילו נכתבו הדברים ע"י מזכירות גוש אמונים, דברי אלוהים חיים מפי האנשים שהיו אבן יסוד תנועת העבודה ההיסטורית. אולם אחרי שנות דור כמעט היחידים שנותרו על החומה הם הציונים דתיים, חלוצי ההתיישבות במרחבי ארץ ישראל השלימה. רוב חניכיו של יצחק טבנקין, אנשי הקיבוצים, לא רק שעזבו את עמדותיהם על החומה, ברחו ובגדו במערכה על ארץ ישראל, הם עוד זורקים בליסטראות ותוקעים סכינים בגבם של אלו שנותרו על החומה להגן על ארץ ישראל.

בספרו "לקח ששת הימים" מדהים לקרוא את מנהיג הקיבוץ המאוחד יצחק טבנקין איש עין חרוד כותב:

"כיום לאחר המלחמה אשר נכפתה עלינו באיומי השמדה ולאחר הניצחון... נמצאים בידינו שטחי ארץ נרחבים שניתן ליישב בהם יהודים רבים בלי לגרש מהם אף ערבי אחד שאינו מרים נשק נגדנו. את כל השטחים האלו יש להעמיד לרשות היוזמה והפיתוח ... ובראש ובראשונה יש להעלות על כל שטח הראוי לכך עשרות היאחזויות התיישבותיות ביטחוניות ו מי י ד! ...".

"על הממשלה לומר בבירור: העם הזה לא ישוב אל החלוקה שהוטלה עלינו בלחץ המעצמות והאו"ם עקב מלחמת הערבים נגדנו בתש"ח. נגד כפיית הגבולות הקודמים, נעמיד את כל כוחנו...".

"מה פירוש "שלום" כשחלק אחד של הארץ נמצא "מחוץ לתחום" לגבי המשך פיתוחו של המפעל הציוני? הסיסמה של החזרת שטחים תמורת שלום היא שגיאה חמורה..."

"כל ניסיון 'לגמור' קשיים על ידי חלוקת הארץ אינו גמר אלא ראשית הסתבכות מחודשת. מלחמת ששת הימים היא תוצאה של גבולות מדיניים, החוצים ארץ שאינה נתינת לחלוקה. עשרים שנה שדדו אותנו ושפכו את דמנו. עשרים שנה בנו מעבר לגבול את הכוח המכוון להשמדתנו, עד שאיימו להוציא מזימתם לפועל".

"החלוקה התנקשה בחיינו. בהגיונה הפנימי הביאה למלחמת ששת הימים. המלחמה הזאת לא הייתה רק תוצאת שגעונו של נאצר. היא נבעה מהיות הארץ מחולקת. תקוות הערבים שהוכו בתש"ח, ניזונו והתעצמו מעובדת קיומנו בארץ מחולקת במשך כעשרים שנה. החלוקה לא הביאה לידי פיוס עם שום חלק של הערבים. להפך, הגבולות המלאכותיים ובעיית הפליטים, הם שהעמיקו את האיבה וטיפחו את התקווה להשמדתנו".

חלוצי חברון יכולים בצדק להביט בגאווה על מפעלם. חידוש היישוב היהודי בחברון הוא חלק מהמשך דרכו של הקיבוץ המאוחד ותנועת העבודה ההיסטורית שנמוגה וגוועה, אך עוז רוחה ונחשוניותה נישאים בליבות הנוער הכתום, ממשיך דרכה ההיסטורית.