המאבק על "מצפה שלהבת"

לפני כ-200 שנה הרב חיים בגא'יו, כנציג קהילת חברון, רכש שטח של כ-5 דונם צמוד לרובע היהודי, כיום, שכונת "אברהם אבינו". ע"פ שטר הקניה: "קושאן", בשפת הימים ההם, הרב בגא'יו קנה את החלקה בכספי ההקדש של הקהילה.

נועם ארנון , ג' בשבט תשס"ו

נעם ארנון ליד מערת המכפלה
נעם ארנון ליד מערת המכפלה
חזקי עזרא
המאמר נכתב ע"י נעם ארנון ודוד וילדר.

רקע:

לפני כ-200 שנה הרב חיים בגא'יו, כנציג קהילת חברון, רכש שטח של כ-5 דונם צמוד לרובע היהודי, כיום, שכונת "אברהם אבינו". ע"פ שטר הקניה: "קושאן", בשפת הימים ההם, הרב בגא'יו קנה את החלקה בכספי ההקדש של הקהילה. מאוחר יותר נבנה בשטח זה ביתו ובית הכנסת של החכם הרב אליהו מני, רבה של חברון במאה הי"ט.

קהילת חברון הושמדה בפרעות תרפ"ט. 67 יהודים נרצחו באכזריות, ושארית הקהילה גורשה.

בשנות ה-50 הרסו הכובשים הירדנים את הרובע היהודי. חלקו הפך לגלי אשפה וחרבות, חלקו למזבלה. בית הכנסת "אברהם אבינו" הפך לגל חורבות ולדיר בהמות, והחלק הדרומי הפך לשוק סיטונאי. השוק שפעל עד לשנות ה-90, ונסגר בגלל סיבות בטחוניות ע"י צה"ל ומשרד הבטחון.

לאחר רצח התינוקת שלהבת פס הי"ד בניסן תשס"א (סוף חודש מרס 2001) יהודים מחברון נכנסו לחנויות הנטושות. הם גרו בהן במסירות ובצפיפות. אט אט, ובהשקעה גדולה, החנויות הפכו לדירות מגורים, שעד השבוע שימשו בתי קבע של תשע משפחות. בנוסף הוקם כולל "רינת שלהבת" לזכרה של שלהבת פס, שגם שכן במבנה המערבי.

המאבק

לאחר מאבק משפטי ארוך שהתחיל לפני מספר שנים, הישוב קיבל אולטימאטום מנציגי משרד הביטחון וצה"ל לצאת מהמבנים עד 15.2.06 או להתפנות בכוח עד ל 15.2.06

הישוב התחיל בהכנות למאבק מול אלפי שוטרים, חיילים ואנשי ביטחון אחרים שהתכוונו לפנות את המשפחות מבתיהם בשוק. במקביל, במשך זמן ממושך, התנהלו מגעים בין נציגי הישוב ונציגי הממשלה וצה"ל. מגעים אלה הביאו להצעה, שהובא לפני ועד הישוב ביום ראשון אחר הצהרים. ההסדר שהוצע כולל מספר סעיפים, שהחשובים שבהם הם: השארת אחיזה יהודית במקום, והבטחה לזרז את תהליך ביטול השכירות הערבית, דבר שיאפשר חזרה חוקית של משפחות יהודיות למבנים בזמן סביר.

המסלול המשפטי:

מסלול חזרת היהודים למקום כולל שלשה שלבים:

1. השלב הראשון, שכבר התחיל להתבצע לפני כחודש וחצי, הוא הפסקת כל שייכות משפטית של עיריית חברון הערבית למבנים. פרקליטות המדינה, בשיתוף משרד הביטחון, כבר הודיעה לעיריית חברון על הפסקת המצב המשפטי של "דיירות מוגנת". לפי דעת מספר משפטנים (על כך קיימת מחלוקת) השכירות המוגנת טרם פגה, למרות שהעירייה לא היתה קשורה לנכס יותר מעשר שנים. כרגע הפרקליטות פועלת לבטל חוקית את הסטאטוס הנ"ל, תהליך שאמור להסתיים תוך זמן לא ארוך.

2. בהתאם ליישום סעיף מספר 1, היישוב היהודי בחברון הסכים לצאת מהבתים מרצונו החופשי, ללא צורך בכוח, אלימות, שוטרים וכו'. תהליך זה כרוך בקשיים רבים, כיוון שמדובר במשפחות מבוססות, עם ילדים רבים. למרות הקושי, השלב הראשון של היציאה מהבתים בוצע, ואף משפחה לא לנה במבני השוק. חלק מהמשפחות התיישבו בבתים חלופיים, מספר משפחות נאלצות להתגורר באופן זמני בבית הארחה בשכונה, ואחרים נמצאים אצל קרובי משפחה. השלב השני של חלק זה מההסכם יתבצע עד סוף השבוע, כאשר הבתים ירוקנו מכל חפציהם, וישארו ריקים לגמרי. בשלב זה הדלתות ינעלו. עפ"י ההסכם עם הצבא, ימסר העתק המפתח לנציג היישוב.

3. השלב השלישי והסופי יתבצע ע"י פרקליטות המדינה, בתיאום עם משרד הביטחון שבמהלכו, המבנים יוחכרו ליישוב היהודי בחברון, ומשפחות מטעם הישוב יאפשרו להתגורר בהם באופן חוקי לחלוטין.

חשוב לשים לב שפרקליטות המדינה כבר, בתשובה לבג"ץ 5097/01 כתב: "לאור פניה נוספת שהתקבלה בעניין זה לאחרונה, הוחלט כי במקביל לפינוי החנויות נשוא העתירה תבחן על-ידי הגורמים המוסמכים האפשרות לפעול לסיום הדיירות המוגנת של עיריית חברון בחנויות נשוא העתירה. ככל שתתקבל החלטה, בכפוף להליכים החוקיים הנדרשים, על סיום הדיירות המוגנת, הרי שלאחר מכן, ישקלו האפשרויות באשר לשימוש בחנויות, לרבות האפשרות להחכיר את החנויות למתיישבים יהודים, בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה, ובלבד שבכל מקרה החנויות לא יוחכרו לפולשים לחנויות".

בעקבות הצעה זו, הנהגת ועד היישוב המליצה לפני ציבור היישוב לקבל את ההסדר, ואכן היא התקבלה ומצד היישוב, בוצעה.

בסיכומו של דבר, היישוב אינו רואה בהסכם זה שום ויתור או פשרה. לו הייתה אפשרות שהמבנים יוחזרו חס וחלילה לערבים, או שלא הייתה ניתנת אפשרות לחזור אליהם, לא הייתה הסכמה ליציאה מרצון. חשוב להבהיר שבנכסים נשארת אחיזה יהודית, ובעזרת ה' הם ישארו בבעלות יהודית לנצח.

כשנשאלנו ע"י נציגי תקשורת: מי ניצח בתהליך הזה? ענינו: עם ישראל ומדינת ישראל, כולם ניצחו. ראשית, נמנע עימות חריף וקשה בין יהודים, ושנית בעזרת ה' המדינה סוף סוף תחזיר ליהודים את נכסי קדושי הקהילה היהודית בחברון. המדינה שתובעת את רכוש היהודים שנספו בשואה באירופה נהגה באופן מחפיר, והפקיעה את רכוש נספי שואת חברון בתרפ"ט.

בעזרת ה', בקרוב, סוף סוף יתוקן עוול זה, ומדינת ישראל תהפוך למדינה צודקת ומוסרית יותר.