טעות בזיהוי

אחד בא לרופא עם כאבי תופת בכל הגוף. בודק אותו הרופא, מתייעץ עם חבר, בודק בכל מיני ספרים חדשים גם ישנים ולבסוף אומר לו: "תשמע ידידי, תעשה מקלחת חמה בלילה קר בלי להתנגב, צא מיד החוצה ורוץ נגד הרוח כדי להתייבש".

גלעד קדומים , י"א בשבט תשס"ו

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
אחד בא לרופא עם כאבי תופת בכל הגוף. בודק אותו הרופא, מתייעץ עם חבר, בודק בכל מיני ספרים חדשים גם ישנים ולבסוף אומר לו: "תשמע ידידי, תעשה מקלחת חמה בלילה קר בלי להתנגב, צא מיד החוצה ורוץ נגד הרוח כדי להתייבש". "וזה מה שיעזור לי?" שואל האיש. "לא", עונה הרופא, "אבל אז תהיה לך דלקת ריאות ובזה אנחנו יודעים לטפל".

דומה שבציבור הדתי-לאומי על רבניו, מנהיגיו ה"רשמיים", פעיליו ודובריו, למעט בודדים, עדיין מחפשים את הדלקת ריאות... ניתנה לנו הצצה נדירה לסף התהום ואנחנו מתכחשים למציאותה.

הדם עוד לא יבש מהפוגרום בעמונה, עדויות הזוועה עדיין ממשיכות לזרום ולהדהים והציבור על כל שלוחיו ממהרים לשכוח וגם לסלוח. זה לא שהם אומרים "נשכח" או "נסלח". פשוט מסרבים בתוקף לשים את האצבע על הנקודה ולומר בקול רם וצלול: "זהו! זה זה!".

מחפשים אשמים, גובים עדויות, דורשים חקירה ממלכתית, מגישים תלונות ומוחים על העוול. ולמי מגישים את התלונות? ממי דורשים לחקור? הצבא, המשטרה, מח"ש, בתי המשפט, המערכת הפוליטית... שולחי המבצעים ומעודדיהם, המגבים אותם גיבוי מלא. זה בערך כמו להתלונן בפני סטאלין על היחס הנורא שאסירי ציון קיבלו מאנשי הק.ג.ב. אפילו מחפשים תירוצים לעצמם כמו: רוב אלה שהשתוללו לא היו יהודים... כבר שמעתי מישהו שנרגע מזה. כי זה לא היה לו "הגיוני". הרי "לא יתכן שיהודי יהיה כה אכזר...".

שום דבר כאן "לא הגיוני".
"לא הגיוני" שיהודי יגרש יהודים.
"לא הגיוני" שיהודי לא יסכים לפשרות עם יהודים.
"לא הגיוני" שיהודי ירצח יהודים.
"לא הגיוני" שיהודי יאנוס יהודיות.
"לא הגיוני" שיהודי יתעלל ביהודיות.

מי שישמע עדויות של מה שהיה בסזון ובמסכת ההתעללויות שחוו אנשי האצ"ל שנחשפה בפני בית המשפט בשנות החמישים.
מי שישאל את חגי סגל מה עשו לדוד שלו ידידיה הי"ד.
מי שיבדוק מה שקרה באלטלנה.
מי שיבוא היום למשטרת אריאל או למשטרת חברון כדי להכיר מקרוב את השוטרים ה"יהודים" שם.
כל אלה יאלצו, כפי הנראה, לפרק את כל המטען ה"הגיוני" שלהם ולהרכיב אחד אחר במקומו... לא צריך להיות חרדי או "אנטי ציוני" כדי להתנגד לרשעות בצורה מוחלטת. מספיק להסתכל ישר ולזהות אותה. היא מאוד בולטת בשטח.

הסימפטומים של הייאוש בציונות הדתית גלויים לעין. כל הצעדים הם צעדים של ייאוש ו"מזעור נזקים". הכל נעשה בצל החורבן ואנשים מתנהגים כאילו נגזרה עליהם גזירה משמים לחורבן ומנסים "לכל הפחות לצמצם" אותו.

בגלל זה עטים על כל ידיעה של איזה צורר בעל "רקע בטחוני" האומר שכשיש שמש צריך ללכת עם כובע, כשקר צריך מעיל וכשבורחים מעזה יש קסאמים...
בגלל זה גם דורשים חקירה "חיצונית" או "פנימית" (מצא את ההבדלים) לחקור את הפוגרום בעמונה.
בגלל זה גם ממשיכים "להפגין באופן דמוקרטי" נגד הממשלה ו"להפנות אצבע מאשימה" לאולמרט...

אין פה כל צעד מערכתי שיביא לזיהוי הרשעה, הכרתה והכרתתה. כל צורות המאבק וההפגנות - אקטיביות כפסיביות - נעשות כמלחמה תחת המערכת הרשעה. מפחדים ללכת על כל הקופה.

"בלי הידברות תצמח רק שנאה" אומר ראש מועצה אחד במין התעלמות מוזרה מכך שכבר יש יער מלבלב מלא בשנאה מצד שמאל כשהמתנחלים עדיין בונים על "אהבת ישראל" ולא מסוגלים על ידי כך, לזהות את השנאה הניצבת מולם איתנה כתמיד.

"כשאוהבים את הרשעים מפני חולשתו של אדם", אומר הראי"ה באורות הקודש חלק ד`, מאמר "סתירות ושלום", "נמצא אוהב גם כן את הרשעה, ועל כן הכרח הוא לשנוא את הרשעים כדי לזכות לשנוא על ידי זה גם כן את הרשעה".

נראה שיש פה פספוס אדיר בכך שהציבור הדתי-לאומי מזהה את השמאל כ"מדינת ישראל". כאילו את הציונות הקימו אחד העם, יל"ג וברנר, את המדינה הקימה מפ"ם ובמגילת העצמאות כתוב "קום התנערה עם חלכה"...

הטעות הזאת לא נולדה באוויר - כל הזמן בכל מערכות החינוך ובתוכן גם במערכת החינוך הממלכתי-הדתי היתה רשימת ספרים אסורה. "אינדקס פרוהיביטום" של הכנסייה השמאלנית. כך למשל איש לא שמע על אמירתו של בן גוריון בקונגרס הציוני ש"הקמת מדינה יהודית היא מוסר הוטנטוטי [מוסר פראי ומסולף] ".

כך למשל איש אינו יודע שהקמת צבא עברי זה "היטלריזם ציוני" לדעת בן גוריון וכך גם לא יודעים שבעצם איש לא בחר את "הסוכנות היהודית" לייצג את העם היהודי היושב בציון ובגולה מלבד הבריטים... כך למשל סבורים שהעלייה השנייה היא העלייה הכי חשובה של הציונות - העלייה בה עלו 20,000 ונשארו בארץ 2000. העלייה הכי לא ציונית שהביאה איתה הרבה רוח קומוניסטית, המון שנאת יהדות וכת שלטת... "שוכחים" לספר על שריפת השדות לאנשי היישוב הישן וכינויים בדרך גנאי וזלזול "בועזים" משום שהם בעלי שדה.

מתעלמים בעקביות מאלימותם הרבה נגד כל יוזמה שלא הייתה "שלהם". מספרים בצורה נרחבת על הקמת הקיבוצים המהווים אחוזים בודדים בלבד מבניית הארץ אבל מתעלמים כמעט לחלוטין מבוני הערים הגדולות - אנשי היישוב הישן, פורצי החומות. כאילו השמאל המציא יש מאין את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל... כאילו הוא "בנה את המדינה".

ככה סיפרו לנו בילדותנו וככה נשארנו עם המידע הסלקטיבי הזה עד עצם היום הזה. ועל סמך זה גם מזהים את המושגים של השמאל כמו "עוד דונם ועוד עז" או השימוש במילה "חלוצים" לפי האינטונציה שלהם - בתור המדינה, ממשיכים "לעבוד אצלם" ובכך עוזרים להכשיר את המפלצת...

העניין הוא שלשרש את השורש פורה ראש ולענה הזה נשמע באזני רבים כ"חילול הקודש". איך אפשר להגיד ככה על המדינה? על `יסוד כסא השם בעולם`?

אבל לא לזה התכוון המשורר.

הוא דיבר על הכלי שנקרא מדינה ולא על התוכן הזר שיצקו לתוכו. "ממלכתיות" לא יכולה לבוא במקום האמת, אלא רק מתוכה ובשימושה. וכל, כל כלי שהוא, יכול להיות גם מקור להרס וחורבן כפי שראינו את הטרקטורים ה"קדושים" של צבא הגירוש עוסקים בהם במרץ רב וכפי שראינו את "התותח הקדוש" הרצחני. אבל היה לנו ללמוד זאת עוד קודם לכן.

כשכלי, קדוש ככל שיהיה, הופך לכלי רצח, כדאי וראוי להתגונן מפניו ולא לחשוב "מה יהיה על המדינה" אלא מה יהיה על העם. כי העם הוא החשוב ולא המדינה. כי גם אם המדינה היא "יסוד כסא השם בעולם" העם הוא האמור לשבת על הכסא הזה...

אז מה היה לנו כאן? התגלה לפנינו "בטעות", במין "פליטת פה" שכזאת, עומק הרשעה, קצה זנבו הדוקרני של השטן - ואני מזהיר אתכם, עוד לא ראיתם כלום. ומיד אחרי זה, שימו לב, חוסל איזה מחבל פה, הייתה פעילות מבצעית שם... כביכול הצבא המוכר והלוחמני המגן על המדינה. יופי, הבה נתגייס ל"צבא העם". שוב נראה קורס קציני חי"ר ובו שישים אחוז כיפות. ואז יהיה עוד פוגרום אחד בידי הרשעים. לא מיד. זה ייקח מן הסתם כמה חודשים, אולי שנה אולי קצת יותר...

בפוגרום ההוא הם יעיזו יותר. כי הם כבר ראו את תגובתנו. זה היה רק ניסיון. ואחרי זה שוב תקום זעקה ציבורית, שוב יהיו תחקירים, שוב הצבא יהיה לוחמני, עד הפוגרום הבא... עד שבסוף הם ישחררו את כל הרסן... אני לא מאחל לאיש להגיע לרגע הזה. הם מ-ס-ו-ג-ל-י-ם!!!

שלא תטעו. גם כשהשטן מחייך בנימוס ומנהל שיחה תרבותית הוא עדיין שטן.

ראו הוזהרתם!