המלחמה כבר החלה

לאור התהיות והאיומים בדבר אפשרות של מלחמת אחים, ברצוני בשורות הבאות להעמיד דברים על דיוקם ולהזכיר לכולם שאנחנו כבר מזמן בעיצומה של מלחמת אחים שותתת דם. כדוגמא קטנה הממחישה זאת אחוד כמה חידות.

צחי פנטון , י"ד בשבט תשס"ו

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
לאור התהיות והאיומים בדבר אפשרות של מלחמת אחים, ברצוני בשורות הבאות להעמיד דברים על דיוקם ולהזכיר לכולם שאנחנו כבר מזמן בעיצומה של מלחמת אחים שותתת דם. כדוגמא קטנה הממחישה זאת אחוד כמה חידות:

באיזו מדינה בעולם שוטר היה אומר לנערה יהודיה: "שתקי כלבה יהודיה" ונשאר בתפקידו? נכון, בישראל 2006.

באיזו מדינה בעולם, שוטרים שהיו מפצחים גולגולות של ילדים יהודים לא מוגנים, היו נשארים בתפקידם ולא נכנסים לכלא? נכון, בישראל 2006.

באיזו מדינה עשרות פצועים שוכבים מדממים עם גולגולת מרוטשת וחיילי הצבא והשוטרים העומדים לידם מפגינים אדישות ולא מפנים אותם מייד, שלא לומר ממשיכים להטיח את ראשם ברצפה? נכון, בישראל 2006.

באיזו מדינה בעולם פרש משטרתי שהיה רומס חבר פרלמנט או ילדה ופוצע אותם, לא היה עומד מיד לדין? נכון, בישראל 2006.

באיזו מדינה בעולם שוטרים גברים היו מחללים את כבודן של קטינות ולא נעצרים מיד? נכון, בישראל 2006.

מול המצלמות, ללא בושה, ועוד זוכים לגיבוי של אישי ציבור, בכירי מערכת הביטחון ופוליטיקאים מתחסדים. אלו אשר גורל חתולי גוש קטיף יקר להם מגורלם של בני אדם שגורשו מבתיהם המוגנים בניסנית אל מלכודות המוות של טווח הקסאמים בכרמיה.

אז, אל תהלכו עלינו אימים בדיבורים על חשש ממלחמת אחים. המלחמה כבר החלה. היא נמצאת בעיצומה והיא גם גובה קורבנות, שלושה כתוצאה מגירוש גוש קטיף ומספר שלא פורסם של חיילים שהתאבדו. היא מקיפה את כל האוכלוסייה והיא רק מחמירה והולכת.

אחת התוצאות של המלחמה הזו היא העובדה המצערת שחשתי שמחה כאשר שמעתי על פציעתו הקשה של מפקד יחידת הפרשים האכזרית של משטרת ישראל, אשר ריטשה את בנינו ובנותינו. לא יאומן, חשתי שמחה. אני מזועזע מכך ומאשים בראש ובראשונה את קברניטיה של המדינה, אשר עשו הכל לקרוע את העם ולהתיר את דמי, להציג אותי כתת-אדם ולחנך דורות של ילדים ובוגרים בשנאה עיוורת אלי, לילדי ולערכי ישראל.

רוצים דוגמא פשוטה? צפו בקלטת הילדים התמימה "הכינה נחמה" וראו כיצד מתאר מאיר שלו "כינה שחזרה בתשובה". האם רואים כינה שמתפללת? כינה שמדליקה נרות שבת או נותנת מרק חם לאיש נזקק? לא ולא. רואים בסרט כינה עם מטפחת שיורה באוויר בעוזי.

כן רבותי, אינכם מאמינים? צפו בקלטת, שאותה רואים עשרות אלפי ילדים כבר דור שלם. במילים אחרות כבר שנים רבות עובר הישראלי הממוצע שטיפת מוח ומחונך לשנאת דתיים ומתנחלים, לשנאת התורה ומקיימי מצוותיה ולשנאת נאמני ארץ ישראל, ומאידך גדל בבורות מדהימה אודות תולדות עם ישראל וערכי היהדות. אגב, זוכרים את המשאל בשנה שעברה שהציג את מרבית חברי הכנסת וחלק מהמורים כבורים גמורים במה שקשור לציונות ויהדות? זה נובע מאותן סיבות.

אין זה פלא אם כן ש 48% מבני הנוער אינם חשים שהם חלק מהמדינה ובעיותיה (על פי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם לפני כשנה). לאחרונה גם דווח כי אחת הבעיות הגדולות של צה"ל כיום הינה הכמות הגדלה והולכת של בני נוער שאינם מוכנים להתגייס, עד כדי כך שצה"ל נאלץ לערוך שינוי מבני בסדר כוח ולצמצם את יחידותיו. בין היתר דבר זה הינו תוצאת ההשקעה של 20 מיליון דולר בשנה של "הקרן החדשה לישראל" ותמיכתה בתנועות אנטי ישראליות, אנטי ציוניות ואנטי יהודיות. כמו שאומר הפתגם: תאכלו בעצמכם את הדייסה שבשלתם.

החינוך האינטנסיבי משני עברי המתרס נותן את אותותיו וגדלים כאן שני עמים. האחד מחונך על אהבת המולדת, אהבת ארץ ישראל, חינוך לאומי ויהודי. השני מחונך על שנאה עצמית ורצון להיות "עם ככל העמים", או בנוסח העדכני - מדינת כל אזרחיה. האחד מוכן להקריב את נפשו למען עמו, ארצו ותורתו, והשני מוכן לרוצץ את ראשו של הראשון ולקרוא לעברו "כלב יהודי" או לנערות "אנחנו נאנוס אתכן", כפי שקרה בעמונה. האחד מעריץ את מחנכיו, רבניו ואת בוגריו שעוצרים מחבל בפתח-תקווה ואילו השני מריע בתוכנית אירוח למפכ"ל שמגבה ומלבה אלימות וניסיונות לרצח כנגד הימין, במקום לגנותו.

כשאני שומע רמטכ"לים בהווה או במיל. וראשי שב"כ בהווה או במיל. שאומרים בגלוי שכל מה שמתנהל פה עומד בסתירה לתפיסת הביטחון של ישראל ושהתנהלות ראשי המדינה "הינה בעייתית", אולם "הם רק מצייתים לפקודות", אני מתמלא דאגה וחרד למה שעוד עלול לקרות.

עצם העובדה, למשל, שתנ"ץ ניסו שחם לא הודח בבושת פנים ובקלון לאור הפקודה הבלתי חוקית שנתן, והתבטאותו הבהמית מוכיחה שאי אפשר לסמוך יותר על מערכת אכיפת החוק. עצם העובדה שהתקשורת לא יצאה בביקורת חריפה נגד שופט עליון שפסקיו מושפעים מגלישה באינטרנט, מעידה שאי אפשר לסמוך על כלבי השמירה הללו. להיפך, הם כעת נושכים בהנאה את העם עצמו. עובדה שהם מצניעים בכוח את העובדה שמאז גירוש וחורבן חבל קטיף לא חולף יום בלי ששניים - שלושה קסאמים משוגרים באין מפריע לרחבי הנגב המערבי. אל תקלקלו להם את החגיגה למראה מתנחלים זבי דם.

המשמעת אינה ניתנת לבחירה או לחלוקה, למדנו בבה"ד 1. לכן אל תתפלאו שאין לנו אמון יותר לא במשטרה. לא בצבא, לא בפרקליטות, לא במערכת המשפט ולא בעולם האקדמי, אשר לא הדיח את פרופ' זאב שטרנהל שקרא לעלות על עפרה עם טנקים (דבר, כ"ח בניסן תשמ"ח).

כן, חייבים להגיד את האמת, העולם "התרבותי" הישראלי מטיף כבר שנים לרצוח אותנו. "תרומתי האמיתית תהיה אם אקח תת-מקלע במקום עט ועפרון ואהרוג אותם", אמר לכבודנו חתן פרס ישראל יגאל תומרקין (חדשות, י"ז בתשרי תשמ"ט) או למשל הסופר מאיר שלו הנ"ל שקורא לקברניטים להפגיז אותי: "רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה"ל והוא התותח הקדוש שעמד על החוף וירה בספינה אלטלנה. לאנשים שהיו אז מאחוריו היה השכל להחליט" (ידיעות, י"ט בחשון תשס"ג) או סתם אמירה של ארנון יקותיאלי: "צריך להיכנס למאה שערים עם זחל"מים ומקלעים אפש-חמש ולרסס אותם" (ערב חדש, י' בטבת תשמ"ו). אז ברור מי רצה כאן מלחמת אחים.

נקנח בציטוט אוהד מתוך הביטאון "הקיבוץ": "אלה לא האחים שלי, הם, לא... ואם יום אחד תהיה מלחמה, והיא תהיה. מלחמת אחים תהיה המלחמה... אבל אם תהיה מלחמה, והיא תהיה, אני ארוץ לשם, אל מעבר לקווים ששנים ארוכות לא חציתי ואדוש בשרם במכות נאמנות להניס אותם, והארץ תשוב ותשקוט. אצא אל הקרב להילחם על ביתי, כדי להילחם פעם אחת, באמת, במלחמה צודקת. ירד הרבה דם, זו תהיה מלחמה ארוכה, אבל אחרונה. מלחמה בהם, באנשים שהחליטו להחריב את הבית שלי. קרב אחרון, כדי שהבנות שלי יוכלו לחיות בשלווה, ואני אוכל להביט בעיניהן ולומר להן שעשיתי כל מה שאפשר כדי להצדיק את אי-קדושת האדמה" (הקיבוץ, אב תשנ"ה).

לכן, אל תתפלאו שבחסות המלחמה הזו כל מושחת יכול להשתלט על השלטון, להקים משטר רודני, להעמיד לצידו שרים שנקטו צעדים פליליים ביודעין ולקבל גיבוי ממערכת המשפט והתקשורת. העיקר שהוא נותן למלחמה ביהדות ובציונות להימשך, להחמיר ולהסלים. ברור לכולם שבסופו של דבר הנורמות הללו יחזרו כבומרנג אל כוחות הביטחון, מערכת המשפט והתקשורת. אבל כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות ועימן שותקים כל אבירי חופש הביטוי וחירות האדם. המדינה הזאת מתפוררת לנו מול העיניים, ונדמה שלאף אחד לא איכפת.

אבל חברים, זה רק נדמה. כי לנו כן איכפת ואנחנו נלחם על קיומה של המדינה הזאת כארצו השלימה של העם היהודי, עד שהיא תחזור לידי אנשים ציוניים, לאומיים ויהודים. ודרך אגב, נעשה זאת בכל דרך שנוכל. כן. כל דרך. כי ככה זה במלחמה.