"עם לבדד ישכון"

מדינת ישראל פתחה במו"מ עם אש"ף ב-1993 במטרה לחסל את ארגוני הטרור, ולהשתלב כחברה שווה בקהילה הבינלאומית.

ד"ר עתליה בן-מאיר , י"ז בשבט תשס"ו

לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
מדינת ישראל פתחה במו"מ עם אש"ף ב-1993 במטרה לחסל את ארגוני הטרור, ולהשתלב כחברה שווה בקהילה הבינלאומית. הספר "אוסלו: כשלון או איוולת" מתעד את תהליך המו"מ בין ישראל לרשות הפלשתינית, תוך חשיפת קריסת עמדותיה של מדינת ישראל מול הקשחה הולכת וגוברת בעמדות הפלשתיניות.

במהלך שלש עשרה השנים שחלפו, מדינת ישראל נטשה כמעט את כל הקווים האדומים שלה. יתר על כן, רוב תושביה אימצו לעצמם את העמדות הפלשתיניות בסוגיות שנידונו בשיחות אוסלו, כגון: הקמת מדינה פלשתינית, גבולות, דיכוי הטרור וחלוקת ירושלים.

בינואר 2006, בבחירות ברשות הפלשתינית, ניצח החמאס, ארגון שחרת על דגלו את השמדת מדינת ישראל. וכך, במקום לחסל את ארגוני הטרור, תהליך אוסלו הביא להשתלטותם של ארגוני הטרור על רוב המערכות ברשות הפלשתינית.

ומה לגבי השתלבותה של ישראל בקהילה הבינלאומית?

אוסלו חולל תהליך הידרדרות במעמדה הבינלאומי של המדינה, שסופו מי ישורנו. מדינת ישראל ותומכיה שרויים במלחמת הישרדות בכל במה בינלאומית, ובמיוחד באירופה וארה"ב. זכור לנו החלטת הגינוי בבית הדין הבינלאומי בהאג, באשמת בניית גדר שמטרתה להגן על אזרחי ישראל נגד פעולות טרור רצחניות. החלטה זו שיקפה הצלחתם של הפלשתינים להפוך את קורבנות הטרור הישראלים לפושעים.

אנחנו כבר רגילים שכל הצעת החלטה אנטי-ישראלית באו"ם זוכה לתמיכה נרחבת. אלא מאי, לפני שבועיים היחס לישראל הגיע לשפל חדש כאשר בכנס מטעם האו"ם, בו השתתף המזכיר הכללי, קופי אנאן, הוצגה מפת האזור שמחקה את מדינת ישראל, כשמדינת "פלשתין" משתרעת מהים התיכון עד לירדן.

ארגוני זכויות האדם מנהלים מלחמת חורמה נגד ישראל, והמאמצים להטיל סוגי חרם על ישראל, ולמשוך השקעות מהמדינה זוכים להצלחה. רק מדינת ישראל "זוכה" ליחס כל כך בוטה.
היחס לחמאס, אחרי נצחונו, מלמד את עומק הקרע בין מדינת ישראל לקהילה הבינלאומית.
ממשלת ישראל האמינה שהמדינות הנלחמות בטרור ישתפו פעולה במאמציה לבודד את החמאס. מהר מאוד התחוור שזו היתה אשליה. הנשיא פוטין פתח בהידברות בהזמינו מנהיגי המחאס למוסקבה, תוך זלזול בגינויה של ממשלת ישראל. ללא ספק, המדינות המוסלמיות "ידברו" עם החמאס. אירופה לא תנהג בקשיחות כלפי החמאס, ותסתפק בקריאה שיכיר במדינת ישראל. סביר שמדינות אמריקה הלטינית תלכנה בעקבות ונוצאלה שכבר נתנה לארגון לגיטמציה.

האם הממשל האמריקאי יתמיד במדיניות בידוד החמאס בניגוד לרוחות הנושבות בקהילה הבינלאומית? מסופקני.

יתר על כן, לא החמאס זוכה כרגע לביקורת מצד ארה"ב והאיחוד האירופי אלא מדינת ישראל. על מה? הצהרותיו של אולמרט לגבי עיצוב חד-צדדי של גבולות מדינת ישראל, תוך שמירה על גושי ההתיישבות הגדולים. ביקורת זו צריכה לעורר דאגה רבה בקרב אזרחי ישראל.

חרף התקוות לאורך תקופת אוסלו, אנו בהחלט "עם לבדד ישכון".