כלבי השמירה אינם נובחים

"ההסבר" המושמע ביותר להסברת "פשעי המתנחלים" הוא העלמת העין של רשויות שלטון החוק, הממשלה, מערכת המשפט, המשטרה והצבא מפשעי המתנחלים.

ד"ר אריה בכרך , כ"ב בשבט תשס"ו

ד"ר אריה בכרך
ד"ר אריה בכרך
באדיבות המשפחה
"ההסבר" המושמע ביותר להסברת "פשעי המתנחלים" הוא העלמת העין של רשויות שלטון החוק, הממשלה, מערכת המשפט, המשטרה והצבא מפשעי המתנחלים. דו"ח טליה ששון וספרו של עקיבא אלדר "אדוני הארץ" ששמו מעיד על כוונותיו הן רק שתי דוגמאות המאפיינות את הגישה הרווחת. יש בהעלמת עין זו, כך לטענתם, משום עידוד להמשך הפרת החוק.

מעניין לראות את השתיקה המתמשכת לתהליך דומה המעודד אלימות שוטרים בכלל וטיפול במתנחלים בפרט, אלימות המזכירה התנהגות של כלבי רוטווילרים מורעבים.

עוד בתקופת ממשלת יצחק רבין המנוח בעת ההפגנות נגד הסכמי אוסלו קראו שרי ממשלה לשוטרים "לשבור להם את הידיים והרגליים". קריאה זו לאלימות נגד מפגיני הימין לא זכתה לשום גינוי.

באותה העת עצרו שוטרים אוטובוסים של מפגינים בדרכם לירושלים במרחק מאות קילומטרים מיעדם תוך רמיסת הזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות של אזרחים ישרי דרך, כמובן ללא תגובה. יש בהתעלמות מעבירות אלו יותר מאשר קריצת עין שבהסכמה. גם בעת ההתארגנות להפגנות נגד הטרנספר בגוש קטיף נשנו תופעות עברייניות אלו, וגם הפעם ללא תגובה של רשויות אכיפת החוק, קרי מערכת המשפט והממשל. כנראה במקרה זה אין בכך סכנה לדמוקרטיה ופגיעה בחופש הפרט.

בעת פינוי "חוות גלעד", ע"ש גלעד זר הי"ד, שבשומרון (אגב, שטח פרטי של משה זר, אביו של גלעד) הורה מי שהיה מפקד משטרת יו"ש שחר איילון לשוטרים להסיר את תגי הזיהוי שלהם. עצם הסרת התגים הינה עבירה, ההוראה לעשות כך ע"י קצין משטרה בכיר הינה קריאה מפורשת לאלימות. אי השעייתו של שחר איילון לאלתר הייתה יותר מאשר קריאה לשוטרים: "האלימות נגד המתנחלים מותרת – דמם הפקר".

בעת ההערכות לגירוש מגוש קטיף קרא אחד מבכירי המפקדים באזור, ניסו שחם, לסרס את המתנחלים. כן, לא פחות. הפושע ניסו לא פוטר מהמשטרה ואפילו לא הושעה. האם בחוסר תגובה קשה נגד קריאות אלו אין משום "העלמת עין מכוונת"? באותו אירוע מזעזע של גירוש יהודי גוש קטיף צולמו ותועדו שוטרים המכים בנחישות וברשעות אנשים מסכנים הנמצאים על סף חורבן ביתם ושברון חלומם. בעקבות ההתנהגות האכזרית הזו הוגשו תלונות למח"ש ואף נפתחו תיקים נגד שוטרים עבריינים אלו.

בהחלטה חסרת תקדים במוזריותה של היועמ"ש מני מזוז נסגרו כל התיקים בתואנה של "חוסר עניין לציבור". המשתמע מכך הוא שלציבור אין כל עניין באלימות המשטרה, האומנם?! מעשה זה של היועמ"ש הינו הרבה מעבר לעידוד אלימות. זו למעשה קריאה לאלימות נגד המתנחלים. מני מזוז ללא ספק אחד האחראים באופן אישי להתפרצות האלימות שליוותה את הריסת עמונה, הן מצד המשטרה והן מצד המתנחלים. ידיו רוחצות בדם הפצועים.

ולבסוף, ההתנגדות העזה להקמת ועדת חקירה לאירועי עמונה גם היא כמתן אור ירוק לאלימות. כמוה כקריאה "שוטרים אל תהססו. הכו במתנחלים! אנחנו נחפה עליכם". במהלך הפינוי הוכה נער כמעט למוות, האם אין זו עילה להקמת ועדת חקירה?

כך, פתאום כל "כלבי השמירה" של הדמוקרטיה, העיתונאים ומערכת המשפט מילאו פיהם מים וחדלו לנבוח. אולי גם הם אכלו מהשקיות הכחולות והירוקות של "נוטרה נגטס".

מעניינת תופעה נוספת שאפיינה את הפוגרום בעמונה. שוטרים פונו במסוקים לבתי חולים. זה הזכיר לנו את תמונות מהאינתיפאדה בהם נלקחו ערבים "פצועים, כמעט מתים" באלונקה לאמבולנס ומיד כשסברו שהמצלמה חדלה מלצלם נעמדו על רגליהם כאילו לא קרה כלום. גם השוטרים בעמונה פונו במסוקים בגין פציעות שבתנאים נורמאלים לא היו מתניעים אפילו אופנוע. כל זה על מנת להעצים את הרושם של "מתנחלים פורעים".

היכן למשל השוטר ש"נפגע אנושות" בתחילת הפוגרום? מדוע לא שמענו על מצבו יותר? אולי היינו יכולים להתפלל לשלומו.

השתיקה מדברת בעד עצמה. מסע שיסוי נגד המתנחלים, וכלבי השמירה כרגיל אינם נובחים.