"קווים אדומים"

כוח ההרתעה הוא מרכיב חשוב ביותר במערכת ההגנה של מדינה, כוח זה מושתת בדרך כלל על יכולת צבאית ועל קביעת "קוים אדומים" ברורים.

אל"מ (מיל.) משה לשם , ט' באדר תשס"ו

משה לשם
משה לשם
צילום: עצמי
כוח ההרתעה הוא מרכיב חשוב ביותר במערכת ההגנה של מדינה, כוח זה מושתת בדרך כלל על יכולת צבאית ועל קביעת "קוים אדומים" ברורים. "קוים אדומים" אינם נשמרים בסוד, אלא להיפך. כל מדינה מבהירה לאויביה מהם ה"קוים האדומים" מבחינת הביטחון הלאומי שלה, כך ברור שחציית קווים אלה עלולה לגרום למהלך צבאי בהיקף רחב או למלחמה.

להזכיר, שלפני מלחמת "ששת הימים" היה ברור למצרים שחסימת מיצרי טיראן, נתיב המים לאילת, עלולה להוביל למלחמה. המצרים התגרו בישראל וזו יצאה למלחמה.

מצדדי העקירה מחבל עזה וצפון השומרון, הסבירו את המהלך בין היתר כמהלך ביטחוני חשוב אשר מטרתו עם כל הכאב של עקירת יהודים, "התנתקות" במכבסת המילים, ליצור מצב חדש. תוקפנות ערבית, הוסבר לציבור, תתקל ביד קשה ובמענה שלא נראה קודם לכן. אלה היו הצהרות ראש הממשלה, אריאל שרון ומי שעמד מאחריו היה שר הביטחון, שאול מופז.

עברו 6 חודשים מאז העקירה מחבל עזה וצפון השומרון, קרוב ל-500 רקיטות קאסם נורו משטחי רצועת עזה ואתרי שיגור לא מעטים מסתתרים בין הריסות ישובי חבל קטיף וצפון הרצועה. ממשלת ישראל מגיבה בכל ענות חלושה, הרמטכ"ל מתרץ את ההבלגה בבעיה ערכית, שר הביטחון ממשיך למלמל וכוח ההרתעה של מדינת ישראל נשחק.

רקטות קאסם נוחתות ומתפוצצות בישובים יהודיים. בחלק מהם יש נטישה של תושבים ואחרים חיים בחרדה מתמדת.

רקטות קאסם נוחתות באזורי תעשייה רגישים בדרום אשקלון, ואין תגובה. רקטת קאסם פגעה בתחנת הכוח של אשקלון ועיתונאי בכיר בעיתון "ידיעות אחרונות" כתב: ש"רקטת קאסם אחת אינה מחשיכה מדינה". בהמשך הכתבה נאמר שרקטת קאסם שמכילה 10 ק"ג חומר נפץ לא תקני אינה מהווה סיכון, ולכן יש להמנע מתגובה מסיבית.

בשתי נקודות לפחות שגה העיתונאי. הראשונה שהרקטה טעונה ב-10 ק"ג חומר נפץ לא תקני. זוהי קביעה חסרת בסיס שבאה לשרת את כתבתו. ראש השב"כ ציין שמאז נטישת ציר פילדלפי עברו לעזה טונות של חומר נפץ תקני וסביר להניח שזה משמש למילוי ראשי הנפץ של הרקטות. אולם חמור מזה הוא שהעיתונאי ממעיט מעוצמת נפץ של 10 ק"ג ומה"קו האדום" שנחצה, התקפת מתקן אסטרטגי ישראלי ללא מענה. מדינת ישראל לא הכריזה על "קווים אדומים" מזה זמן רב. וזאת אולי כדי לא לחייב את עצמה לתגובה נאותה. אבל האם יתכן שפגיעה בתחנת כוח מהגדולות בארץ לא תהיה חציית "קו אדום"?!

להזכיר, בשנת 1969 ירו מחבלים משטחה של ירדן מספר פצצות מרגמה על מפעלי האשלג שבדרום ים המלח. משקל חומר הנפץ בפצצת מרגמה הוא פחות בהרבה מאשר ברקטת קאסם, אבל מדינת ישראל הגיבה בעוצמה על חציית "קו אדום" של פגיעה במפעל אסטרטגי. כוח צנחנים פשט על 2 גשרים: גשר כביש וגשר רכבת, ופוצץ אותם. גשרים אלה שימשו להובלת אשלג מהמפעלים הירדניים. המסר היה ברור לממלכת ירדן, שאם יפגעו מפעלים ישראלים תפגע גם ירדן. אחרי מבצע זה לא היה שום אירוע טרור שכיוון למפעלי ים המלח. המסר היה ברור וחד משמעי.

ב"מלחמת ההתשה" (1968-1970 ), ספג צה"ל אבידות כבדות על גדת תעלת סואץ, הייתה בכך חציית "קו אדום" של המצרים. כוח פשיטה של צה"ל פוצץ תחנת טרנספורמציה בעמק הנילוס, של קו המתח הגבוה מסכר אסואן לקהיר והחשיך כרבע משטח מצרים. אגב, לידיעת העיתונאי המלומד, כמות חומר הנפץ הייתה קטנה יחסית -81 ק"ג (אני הייתי אחראי על החבלה). מלחמת ההתשה על גדת התעלה פסקה כמעט כליל.

כאשר הותקפו מטוסי אל-על על ידי ארגוני טרור, פשט צה"ל על שדה התעופה בביירות והשמיד על הקרקע 13 מטוסי נוסעים מסוגים שונים. היה ברור שמדינת ישראל לא תסבול פגיעה במטוסי החברה הלאומית, כי זו חציית "קו אדום" ופגיעה אסטרטגית במדינת ישראל . המסר היה: אם יפגעו מטוסי אל- על, יפגעו גם מטוסי נוסעים של מדינות ערב. המסר היה ברור, ומטוסי אל- על לא נפגעו מאז.

אלה היו דוגמאות לתגובה על חציית "קוים אדומים". לא על ידי התגוננות שומרים על כוח ההרתעה של מדינת ישראל. לא על ידי מיגון תחנת הכוח באשקלון נמנע את ירי הקאסם לעבר אשקלון וישובי הנגב המערבי. אם התגובה תהיה מיגון מתקנים, יהיה צורך גם להתחיל במיגון תחנת הכוח בחדרה, שנמצאת אף היא בטווח רקטות קאסם, ואת כל הערים והישובים למרגלות הרי יהודה והשומרון.

על חציית "קוים אדומים " יש להגיב בעוצמה בלתי מתפשרת. עוצמה שתחזיר את כוח ההרתעה של מדינת ישראל כמעצמה במזרח התיכון. לא רק כלפי ארגוני הטרור, אלא גם כלפי ארצות ערב ואיראן.