אנו שרויים ביום הזכרון

בינתיים אנו שרויים ביום הזכרון. לא ניתן להיכנס ליום העצמאות. איננו עצמאים. עבדי ממשלות רודפות יהודים אנו. כשנשתחרר מהם עצמאיים נהיה, עבדי ה' וחופשיים.

פרופ´ הלל ויס , ג' באייר תשס"ו

הלל וייס
הלל וייס
צילום: עצמי
בינתיים אנו שרויים ביום הזכרון. לא ניתן להיכנס ליום העצמאות. איננו עצמאים. עבדי ממשלות רודפות יהודים אנו. כשנשתחרר מהם עצמאיים נהיה, עבדי ה' וחופשיים.

ביום הזיכרון יש לציין בטקסים את כל הישובים שחרבו, מספר האוכלוסין, מספר הבתים, מוסדות התורה והחסד, בתי הכנסת שנשרפו, הענפים החקלאיים שהוכחדו, לציין ולהזכיר מי החריב ומדוע! קנאה קשה כשאול, פחד ושנאה מיהודי ההולך בדרך ה' ומצביע על העדרה כאשמה המוטלת על העם. לציין כי רבים מדי אינם יכולים להכיל את המושג ארץ ישראל המפריע לקיומם ולכן הם מנסים להכחיד אותו ולמוסרו לאויב.

להזכיר את כל הניבוזים, המגורשים, המושפלים, שעדיין לא מצאו את מקומם. פגועי הנפש, המשפחות שנהרסו. הכבוד שאבד. כפיות הטובה הלאומית. הנערים והנערות שהושלכו לבתי הכלא. המפגינים שנפצעו, המשפט שהושפל, התורה שנרמסה, ההנהגה שהכזיבה, הפרנסים בחידלונם, הנהגת התורה שעמדה על הדם. היהודים שנקנו בכסף.

לזכור כי לגויים ישנה סיבה להעליב במלאכי אלוקים ולומר 'אייה אלוקיהם המעלה אתכם אל ארץ טובה ורחבה המבלי יכולתו להנחילם את הארץ'. חילול ה' מתגלגל לעיני כל העולם כולו מסופו ועד סופו. כל עוד לא שבו הפליטים לבתיהם על ידי אחיהם אין סליחה, מחילה וכפרה. להזכיר מי לא יצא לעזרת המגורשים ומי עמד על הדם, ויחד עם זאת, לבלום את השנאה, אם יש כזו בלב ולדכאה. להתפלל לקב"ה שימול את לב האדם ולא יהיה יהודי מכה יהודי אחיו, נער וזקן ונשים וטף. ולחרוד מזעם ה' אשר בסופה יבוא לערוץ ארץ.

ולדעת גם אנו אשמנו, בגדנו, גזלנו בכל תחום ובכל עניין.

אביונים שכחנו, התעלמנו מראשי מפירי חוקי התורה ונתנו להם כוח. ינקנו שוד כספה של הממשלה למען החינוך כמובן. העלמנו עיין מגיורי זדון, מחילולי שבת, מעירעור המשפחה, מהפקרת הארץ לאויבים וממתן הנחלה לזרים. לא שתנו לבנו למתחולל בפרהסיה, בתקשורת ובשוק. השלמנו עם הזימה וקלות הדעת. פנינו לערכאות ולא דאגנו להשבת שופטינו כבראשונה. לפיכך קמו עלינו כל מי שהעלמנו עינינו ממנו והכו בנו מכה רבה ועוד ידם נטויה.

כל שבת לפני קריאת התורה יש לומר אל מלא רחמים המציין את החורבן כמו על קהילות הקודש, קהילות שו"ם. "לא שכח צעקת ענווים". אך כדי לא להרגיז את הציבור שלא מרגיש ולא לגרום למחלוקות ולמריבות, יש לעשות בצנעה ורק למעוניינים. מי שחש בדומה שיתכנס במסדרי זכרון נפרדים, במניינים נפרדים ולא יעליב את הציבור שאינו חש עדיין בעומק הצרה. גם אם יכול אדם נפשית, יבוא לכל הטקסים הרגילים ולא יחולל מהומות והפגנות ובמקומם לאחר שיסתיימו והקהל יילך יקיים הנוספים .

יום העצמאות שהוא מונח גויי לחלוטין אינו ממקומנו. מתי יבוא יום השיעבוד לה' לבדו. הוא יבוא בזמן שבו תהיה ישועה חדשה, רק אם היהודים הנפגעים באשר הם, ישכילו יחד, כל הגופים וכל האישים והאנשים הפשוטים. נערים, נשים וטף שהשתתפו במאבק או מזדהים ומתחרטים ורוצים להשתתף בעתיד: דתיים, חילוניים, מתיישבים ושאינם מתיישבים לקיים פורום קבוע, בלתי נלאה לחידוש האומה בכל התחומים הנדרשים, יש סיכוי שלא נאבד.

הקב"ה נתן לנו את הארץ הזו למורשה ומשמעות השלטון והלגיטימיות שלו בארץ ישראל בכל מרחביה אחוזים בהללו המאמינים שהקב"ה אכן נתן לנו הארץ למורשה בתנאים הכתובים באופן הברור ביותר בתורה. ולא - נושמד חס ושלום ומי שיישאר, השרידים ייגלו, אם לא נחליט להיות אומה יהודית עובדת ה'. אין לקבל את הגישה שחורבן שלישי לא יהיה. זו גישה מסוכנת מאוד שהתמצתה בביטוי 'היה לא תהיה'. להפך, יש לדעת אפשר שאנו ערב שואה ולפעול בהתאם. לא בבהלה אלא בהשקט ובבטחה. אז, אולי בשנים שאחר כך יבוא יום של הודיה לה', יום הלל ושמחה. יום שיר על הר בית ה' במקדש ה'.

התרבות ההיא הקודמת של יום העצמאות זקוקה לרחמים ולחסד של סליחה וגם זאת בלי התנשאות. היא ישנה ברקע, בזמר. יכולה להסתפק במנגל. אין להיות כפויי טובה לזמן ההוא, אבל היום אין זמן להיסח הדעת. לא נשכח, ונסלח אם יעשו תשובה ככל שיוכלו .והראשונה להשיב שבות אהלי יעקב.


_________________
יזכור אלוקים אשר נתן לעמו ברכת מתנותיו, מלוא חופניו ולא אבו שמוע. ישקיף ממעון קודשו על ארצו, ארץ ישראל וימלא כל נטישותיה בנקבציו וירחם על שארית עמו.

אל מלא רחמים, הזוכר ברית אבות ועקדת יצחק, אנא זכור עימנו כל הישובים שנהרסו בידי בני ברית
ושאינם בני ברית, רשעי אדם ומחוקי צלם. אנא הקם הישובים על מכונם והשיבנו אל החבל ואל הנחלה ואילו אנו נקים מקדשך החרב בירושלים שועלים הלכו בה. לא נמחל על כבודך ונעבדך כימי עולם וכשנים קדמוניות, ברוך אתה זוכר הברית.