"פנים אל פנים" האמיתי

שוחחתי לא מזמן עם קבוצת בנות, ניסיתי להסביר להן שמול ערכי השמאל המוצגים באופן בהיר ונחוש, גם עלינו, המחנה האמוני, לדבר על ערכים. לדבר על הבטחה אלוקית וזכות אבות, ולא רק על ביטחון.

תגיות: גוש קטיף
אורח באתר , י"ג באייר תשס"ו

שוחחתי לא מזמן עם קבוצת בנות, ניסיתי להסביר להן שמול ערכי השמאל המוצגים באופן בהיר ונחוש, גם עלינו, המחנה האמוני, לדבר על ערכים. לדבר על הבטחה אלוקית וזכות אבות, ולא רק על ביטחון. הבנות צחקו עלי ואמרו שאני לא ריאלית. חשבתי אחר כך שאכן כשמדובר במבצעי "פנים אל פנים" אינסטנט הן צודקות, ואם בכך נעסוק אנו נידונים לנהל כל הזמן קרב מאסף ולנסות לכבות שריפות (ללא הצלחה).

לעומת זאת יש כיוון אמיתי יותר, עמוק יותר ולטווח ארוך יותר. זהו הכיוון של הגרעינים התורניים בערי הפיתוח, החותרים באמת לפעילות "פנים אל פנים" שבועית ויומיומית, ליצירת קשר בלתי עקיף עם הסביבה, ולהתחבר באופן אמיתי עם העם ועם כל רובדי החברה.

בערד קיים גרעין תורני במשך קרוב ל-7 שנים. בתקופה זו ניסינו להתוות דרך שונה, שדורשת הרבה מסירות נפש, השקעה והתמדה, אבל רק בה אנו מאמינים שנצליח בע"ה לנצח (וכידוע "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה").

ניתן דוגמאות לתוצאה של פעילות זו, כשיש לזכור שמדובר במספר מצומצם של משפחות שבאו לגור בערד:

לאבי, תושב ערד ויליד ערד, (כל השמות בדויים, כל הסיפורים אמיתיים) היה צפוי עתיד מזהיר בעולם התחתון, עולם הפשע. מדובר באדם כישרוני ביותר שהיה מקורב לאחד מברוני הפשע בארץ, והיה יכול להתקדם יפה ב"עסקים", אך הוא החליט לעשות שינוי מהותי בחייו. כיום הוא יושב בישיבת "חן במדבר" בערד, לומד תורה ומשתמש בכוחותיו הגדולים להפצת תורה, לחיזוק אחיזתנו בארץ ולסיוע לחבריו מהעבר.

פגשתי אחד מחבריו, שמו משה, כשהצטרף אלינו לניסיון להיכנס לגוש קטיף הנצור (מדובר באדם שחודשים ספורים קודם לכן לא היה חושב אפילו לקשור סרט כתום). אני שמעתי בקול המדריך שהציע להביא מים במקום שק"שים, ומשה תרם את הסדין שלו לילדי, וישן בעצמו על החול והקוצים. כשמשה הגיע לישיבה חסר כל רקע לימודי, הוא היה בגיל 33 ולא הכיר צורת אות, לאחר סיוע מתלמידי ואברכי הישיבה, הוא התקדם יפה, והיום ב"ה הוא כבר קורא וכותב.

דן, בא ללמוד זמן קצר בישיבה, מאד נהנה, וחיפש מסגרת גדולה יותר עבור בעלי תשובה. הוא עבר, בהמלצת אנשי הגרעין, ללמוד בישיבת "מכון מאיר" בירושלים, וכולו שמח ומרוצה להיות בעיר הקודש, ולשמוע עשרות שיעורי תורה ואמונה.

מיכאל, היה בתהליך של תשובה והתחזקות. הוא חיפש מסגרת ללמוד בה תורה ולא מצא, עד שדרך חבר שמע על הישיבה. הוא הגיע, למד עם אברך מהישיבה, והתקשר מאוד לתורה. היום החלום שלו לגדול בתורה ולהפיצה אצל אותם אנשים שעדיין לא זכו לאורה. אשתו, שאף היא חזרה בתשובה בעקבותיו, אומרת כי הישיבה שינתה את חייו. הוא נעשה עדין יותר ומתחשב יותר, והלימוד מאוד השפיע על אישיותו.

ערן, בוגר יחידה צבאית מובחרת, חיפש את עצמו זמן רב, טייל בעולם, הלך למסע בהודו, עד שבאיזה שלב החליט שהוא מעוניין לחזור ליהדות. ערן חיפש את עצמו במסגרות חרדיות ובישיבות שונות, אך לא מצא את עצמו. באותו זמן דרך התנדבות של אחד מתלמידי הישיבה במועדונית לילדים, שמעה אימו, כי קיימת ישיבה בערד ממש באזור ביתו. היא אמרה לו: "תנסה את המקום הקרוב אליך, אולי הוא ימצא חן בעיניך". ערן שמע לאימו והגיע לישיבה, ומיד התאהב במקום. הוא הרגיש כי התכנים של תורת הרב קוק ותורת ארץ ישראל המושמעים בשיעורי האמונה מדברים אליו, הוא מיד התחיל לשבת וללמוד, ותוך זמן קצר הפך להיות חלק מהחבורה לכל דבר, למד גמרא בעיון, והרואים מן הצד חשבו שהוא אחד מן התלמידים הותיקים. לשמחתו, גם חברתו מהעבר שאותה הכיר בהודו החליטה לחזור בתשובה, ולאחר החתונה הם עברו להתגורר ביישוב תורני בבנימין, כשהוא ממשיך ללמוד בישיבה שבמקום מגוריו.

איך הגענו לגרעין התורני בערד

הגענו לערד במטרה לעשות "פנים אל פנים" אמיתי- מפגש יומיומי עם עם ישראל. ב"ה עם הרבה סיעתא דשמיא וניסים גלויים וגם מאמצים של כל אנשי הגרעין ומסירות נפש, הצלחנו לארגן שיעורים קבועים בהם ניתן ללבן נושאים לעומק, להשפיע על החינוך הממ"ד בעיר, להעביר שיעורי תורה במסגרות שונות ולגילאים שונים, להקים מדרשה שפעילה מאוד בבתי הספר הממלכתיים ועוד, אך גולת הכותרת הייתה ללא ספק ישיבת "חן במדבר"- אוסף של בחורים נפלאים המבלים את זמנם בלימוד רציני ומעמיק ומצליחים להקרין מאורם על כל העיר.

אל הישיבה מגיעים החוזרים בתשובה, ללמוד באופן קבוע או חלקי. הבחורים מהווים מופת לילדים שחלקם לומדים איתם בחברותא, ואחרים פוגשים בהם בהזדמנויות שונות. הם מחיים את בית הכנסת בו שוכן בית המדרש ואירועים תורניים בעיר, מלמדים קבוצה של פנסיונרים, מחזיקים את הדוכן של מעייני הישועה להנחת תפילין בימי שישי, מלמדים ילדים לבר מצווה, מתנדבים עם אנשים שונים ועוד ועוד.

בשנתיים האחרונות לא היה בישיבה שיעור א', הגיעו בחורים לבדוק, נהנו מהשבת, התלהבו מהחברה, אבל הכמות הקטנה של התלמידים הפחידה אותם. בגלל שהישיבה קטנה, לא הגיעו בחורים חדשים. ומכיוון שלא הגיעו(וב"ה חלק מהחברה התחתנו או התגייסו) הישיבה הלכה וקטנה.

את השנה התחלנו עם שמונה בחורים, בזמן חורף כבר היו שבעה בחורים. לאחרונה התגייסו שניים מהם, ונותרו חמישה. שני בחורים נוספים עזבו לישיבות אחרות. נשארו שלושה שראו בישיבה בערד את ביתם, אך לא היה סביר להשאיר ישיבה לשלושה תלמידים, ובזמן קיץ חשבו כולם שהישיבה בערד תיסגר.

בסופו של דבר התקיימה פגישה בסוף חודש אדר בין קבוצת תלמידים ובעלי התשובה מערד עם ראש ישיבת בית אל הרב זלמן מלמד. במהלך הפגישה הבהיר הרב שנושא "קירוב רחוקים" קרוב מאוד לליבו, ובעקבות הפגישה החליטה ישיבת בית אל לשלוח חמישה בחורים כתגבורת לחיזוק ישיבת ערד לזמן קיץ. עוד בחור נוסף הגיע מישיבת קדומים, וברוך ה' הישיבה קיבלה אורכה של חצי שנה עד סוף זמן קיץ.

ועכשיו גורל ישיבת "חן במדבר" בערד עומד על כפות המאזניים. יתכן שמרחוק זה לא נשמע כל כך נורא, אבל לחלק מהאנשים כאן זה ממש פיקוח נפש. היה צריך לראות את האור בעיניים אצל האנשים הקשורים לקהילה, כשהם שמעו שהישיבה תמשיך לפעול ולהתקיים בזמן קיץ הקרוב.

לפני מספר ימים דיברתי עם אשתו של אחד מהחוזרים בתשובה. "אני בטוחה", היא אמרה לי בתמימות, "שאם אנשים היו יודעים שרק בזכות אנשים מישיבת "חן במדבר", בעלי לומד כל היום תורה ומתנהג כמו שהוא מתנהג, הם בטוח היו מגיעים לישיבה לחזק". אז החלטתי לנסות לחפש עשרה צדיקים שיסכימו לבוא ולהציל את הישיבה.

בידיכם הדבר

דע לך שאתה (כן, כן, אל תסתכל לצדדים, כולם בונים עליך), יכול לתרום תרומה משמעותית לעם ישראל אפילו אם תבוא רק לזמן אחד ללמוד בערד ולחזק את המקום (וכל שכן אם מדובר במשפחה שתבוא ותיתן חיזוק משמעותי לגרעין התורני במקום). בחודש אדר האחרון הושקעו כוחות רבים בפעילות "פנים אל פנים" קצרת טווח כדי להכניס עוד מספר נציגים לכנסת. כשכולנו יודעים שמטרת פעילות זו בעיקרה הינה למזער נזקים. הפעם יש לנו הזדמנות אמיתית לעסוק בשורש הבעיה, לסייע ל"פנים אל פנים" האמיתי לטווח ארוך. לעשות פעולה אדירה לחיזוק רוחני של עיר ואם בישראל. לחזק את ערד עיר המדבר, לסייע בהפיכתה למקום תורה חי ופורח.

כידוע, מי שנותן מתברך. ובטוח שמתוך התרומה שלך ומסירות הנפש שלך להחזקת המקום, ממילא גם אישיותך תיבנה מבחינה רוחנית, ותוכל לצמוח להיות תלמיד חכם אמיתי שיתרום לעם ישראל ולכל סביבתו.

אם גם לכם חשובים ערכים אלו, בחורים או משפחות, ואתם לא רוצים לעמוד מנגד, ומוכנים לתת את הסיוע בזמן אמיתי, ולהשתתף בבניין התורה בעיר ערד. צרו קשר עם הגרעין התורני:

חגי 6651655 (052) או אייל 4003053 (050).



כותבת המאמר היא מורה באולפנת ערד, וחברת הגרעין התורני.