יוצאים לדרך

לפני כחודש פרסמתי מאמר שכותרתו "להקדים רפואה למכה" ובו קראתי לנאמני א"י להפיק את הלקחים מכישלון המאבק על גוש קטיף וצפון השומרון ולשנות את דרך המאבק בתוכנית ההתכווצות שתכליתה לעקור רבבות יהודים מיהודה ושומרון.

עו"ד יוסי פוקס , י"ד באייר תשס"ו

דווקא ביו"ש. עו"ד פוקס
דווקא ביו"ש. עו"ד פוקס
צילום: יח"צ
לפני כחודש פרסמתי מאמר שכותרתו "להקדים רפואה למכה" ובו קראתי לנאמני א"י להפיק את הלקחים מכישלון המאבק על גוש קטיף וצפון השומרון ולשנות את דרך המאבק בתוכנית ההתכווצות שתכליתה לעקור רבבות יהודים מיהודה ושומרון.

בעיניי, המאבק נגד עקירת יהודים מערש ההיסטוריה של העם היהודי, הוא מאבק על עצם זכותנו על ארץ ישראל בכלל.

הפלשתינים תמיד דורשים ויתורים בירושלים, בחברון ובבית אל ולא בתל-אביב, לא משום שהם אינם רוצים לעוקרנו גם משם, אלא משום שהם מבינים שאם נוותר על ערש ההיסטוריה שלנו – אין אף יהודי שיטרח אח"כ להיאבק על תל-אביב או רמלה והן יפלו ללא קרב בתוך פחות מדור אחד.

הרבה שואלים, אז מה עושים? ואני הקטן אומר, קודם כל עושים את מה שלא עשינו במאבק הקודם. בראש ובראשונה, השינוי הוא בהסברה.

לא מכוונים את המאבק נגד נסיגה מתוכננת של צה"ל או של המדינה משטחי יהודה ושומרון, שכן זהו מאבק בתוך המערכת (כנסת-ממשלה-בג"צ )והמערכת כבר נתנה את חותמתה לנסיגה, מרגע שרוה"מ אולמרט הטיל את הפצצה הקרויה בפיו "התכנסות". האם זה אומר שצריך להימנע ממאבק פוליטי, פרלמנטרי וחוקתי נגד הנסיגה. התשובה היא לא. צריך לפעול גם במישורים הללו, ואולם אין בכוחם למנוע את החורבן הבא.

צריך לנהל מאבק בדרך שהמערכת אינה מצפה לה ואינה ערוכה לה.

המאבק יתמקד בזכותם של יהודים במאה העשרים ואחת, להתגורר בכל מקום בעולם, על אחת כמה וכמה בשטחי יהודה ושומרון שהזכות להתגורר בהם הוקנתה ליהודים במשפט הבינלאומי כבר לפני 80 שנה ואין זה כלל משנה מי הריבון באותם שטחים.

אם מדינת שוודיה, למשל, הייתה מחליטה כי חבל ארץ מסוים בתחומה יהיה נקי מיהודים, מדינת ישראל הייתה זועקת "חמס" והעולם כולו היה מגנה אותה. האם זכות היהודים להתגורר בארצם פחותה מזכותם להתגורר בשוודיה?

יתרה מזאת, תוכנית ההתכווצות הינה למעשה נסיגה חד-צדדית של מדינת ישראל משטחי יהודה ושומרון ואין מדובר בהסכם בין שתי מדינות ריבוניות על חלוקת השטח. לפיכך, אם מדינת ישראל מודיע לעולם שהיא רוצה לסגת משליטתה באותם שטחים, אין בכך כדי לשנות את זכות היהודים להתגורר שם, שהיא לפחות כמו זו של הערבים (וברי שיותר).

המהלך הזה יסייע להמחיש כי אין לפלשתינים כל תביעת ריבונות על שטחים אלו, שכן טענתם (המופרכת) היא שישראל כובשת את השטח, אבל אם מדינת ישראל נסוגה מהשטח, אז כבר אין כיבוש! אז יואילו נא הפלשתינים שנותרו בשטח להוכיח בדרך כלשהי תביעת ריבונות על השטח שהיא חזקה מתביעת ריבונות של היהודים שנותרו בה.

ולא, אני לא מתכוון להקים את מדינת יהודה.

מדינת ישראל יש רק אחת, ואולם, אם חולשתה ושחיתותה של המערכת השלטונית של המדינה מביאה אותה לתוכנית של התאבדות לאומית, אנו לא חייבים לקפוץ יחד עמה.

רבבות יהודים המתגוררים ביהודה ושומרון יהיו אזרחי מדינת ישראל אך תושבי יהודה ושומרון, לפחות כמו ישראלים המתגוררים בלוס-אנגלס, בתוספת קיום מצוות ישוב הארץ, ובכלל, מה ההבדל, האם היום מחשיבים את המתנחלים כתושבי המדינה?

כדי לצאת לדרך, וכדי שיהיה לעמדת התושבים מעמד משפטי בינלאומי, עליהם לבחור נציגות של היהודים (דגש על יהודים ולא ישראלים) ביהודה ושומרון, עבדכם הנאמן הגה תוכנית פעולה שתביא בזמן קצר לבחירות דמוקרטיות (במובן האמיתי) שבהן לכל היהודים תושבי יהודה ושומרון תהא הזכות לבחור את נציגיו לוועד היהודים ביהודה ושומרון.

הועד הזה לא יהיה ת"פ של אף מפלגה או מועצה או התאגדות רשמית כלשהיא שהתאגדה במדינת ישראל וכוחו יהיה מהמשפט הבינלאומי, שמקנה הרבה יותר זכויות אדם ממה שבג"צ מקנה ליהודים.

מרגע שיוקם וועד כזה, הוא יזכה לגיבוי משפטי מהפורום המשפטי למען א"י.

הוועד הזה לא בא להחליף אף גוף קיים העוסק במאבק נגד הנסיגה, וכל הגופים העוסקים בצרכי ציבור באמונה, הקב"ה ישלם שכרם.

השלב הזה הוא הכרחי לקראת המאבק בזירה הבינלאומית: בקונגרס, בסנאט, באו"ם ובאינסטנציות משפטיות בינלאומיות, והכל מכוון למטרה אחת ויחידה: להביך את מדינת ישראל על היותה מובילה מהלך אנטישמי במהותו ולאלצה להחליט כי מדינת ישראל תיסוג מהשטח, אך לא תעשה טרנספר בכוח ליהודים המתגוררים שם כדין. אם נצליח להגיע לנקודה כזו, זה עשוי לטרוף את כל הקלפים.

סנונית ראשונה הגיעה דווקא מאנשי הדת המוסלמים שבפגישתם השבוע עם נציגים יהודים, אמרו שאין כל מניעה שיהודים יתגוררו במדינה הפלשתינית. דהיינו, אפילו אויבינו מבינים שבמאה העשרים ואחת לא מקובל לדרוש שהשטח שנסוגים ממנו יהיה נקי מיהודים. האם אנו לא מסוגלים להרים את המהלך הזה?!

מי לה' אלי!