להוסיף אמונה ואהבה

עם ישראל מאמינים בני מאמינים הם. גם כשהם שקועים במ"ט שערי טומאה, כשבאים אליהם בשם ה' מאמינים הם. עם ישראל רחמנים, גומלי חסדים ואוהבי עמם הם. גם כשלא קל, נרתמים עמך בית ישראל לטובת הנרדפים בעמם.

משה מסטבאום , כ"ז באייר תשס"ו

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
במהלך הגירוש הנורא גילינו שהעם לא איתנו.

עם ישראל מאמינים בני מאמינים הם. גם כשהם שקועים במ"ט שערי טומאה, כשבאים אליהם בשם ה' מאמינים הם. עם ישראל רחמנים, גומלי חסדים ואוהבי עמם הם. גם כשלא קל, נרתמים עמך בית ישראל לטובת הנרדפים בעמם.

ואם כן איך קרה שבאנו לעם ישראל בשם ה', ופנינו למידת הרחמנות שבהם, ולא פעמו בהם כל אלו ועוררו אותם.

התשובה לזה שהיה בתוך מחננו חסרון גדול באמונה ואהבה.

כשפונים לעם ישראל בשם ה' ופונים לעורר מידת אהבתו, כשאצל הפונה מכערות את פניו צללים של חסרון באמונה ואהבה, לא נענית פנייתו.

כשבמחנה הפונים היו קריאות להשתתף במעשה הנורא באיזה מעגל שהוא. כבר לא יתכן לעורר אמונה ואהבה אצל אחרים.

משל לזוג שבא להרצות לאחרים על אהבה, ואותו זוג עצמו אחד מכה את השני. ודאי שהדברים יעוררו רק גיחוך וחוסר אמון. ופשוט וברור שאף אם בן הזוג אינו מכה בעצמו, אלא רק מוכן להשתתף בהשפלת בן זוגו במעגל חיצוני, כבר כל דבריהם על אהבה יושמו ללעג וקלס.

אי אפשר להורות להשתתף, וכמובן גם להשתתף, בהשפלת והחרבת שותפיך לכיפה ולדרך ה', לצאת אל עם ישראל ולדבר על אהבה ואמונה.

מי שמוכן להשתתף בביזוי ובהשפלת אחיו פושה בנפשו, ויש בו חסרון באהבת ישראל. מי שיש לו מערכות שהם מעל דבר ה', לא יוכל לפנות בשם ה' לעם ישראל. ודאי שזאת אינה רק בעיה הסברתית, זוהי בעיה מהותית.

אומנם אינו דומה המגרש ברשעות וברוע לב למגרש בדמעות, אבל גם אצל המגרש בדמעות - מים רבים לא יכסו על החיסרון העמוק של אהבה ואמונה.

ואם תאמר, הלא היו רבנים ואנשי תורה שנשמעו מהם קולות אלו שאסור לסרב פקודה, ושיש להשתתף במעשה הנורא. כבר למדנו רבות בבית מדרשנו שיש "צדיקים שאינם מאמינים", ואם מקובל בתוך מחננו שבמחנה החרדי יש "צדיקים שאינם מאמינים", יתכן שיש כאלו גם בתוך מחננו.

הדברים כל כך פשוטים, שלא יתכן שבעל מכה ידרוש ברבים על אהבה, ולא יתכן שאישה המבזה את בעלה תדרוש ברבים על כבוד הבריות (וגם אם זה נעשה במעגל חמישי בגיבוי השליט התקשורת ומערכת המשפט). כך לא יתכן להשתתף בהרס החרבה ובזוי של כבוד שמים וכבוד הבריות, ולדרוש בעם על אמונה ואהבה, עד שהדבר יהיה ברור הוא שתפקידינו העיקרי הוא לחזק את האמונה והאהבה, ולהודיע לעצמנו ולכולם שלעולם לא עוד נשתתף במעשה אכזרי, שכל כולו חוסר אהבה ואמונה.



כותב המאמר הוא תושב שדרות.