אשליית הסיוע האמריקאי

הסיכוי לקבל סיוע אמריקני לגירוש הבא -- אפסי

יורם אטינגר , ח' בסיון תשס"ו

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
לפני שהממשלה והכנסת מחלקים את מיליארדי הדולרים של הסיוע האמריקאי למימון "ההתכנסות", יש לקבל את הסיוע. אך הסיכוי לקבלו זהה לסיכוי שהיה לקבל מארה"ב סיוע למימון הנסיגות מדרום לבנון, עזה וצפון השומרון- אפס.

הציפייה שארה"ב תממן את הנסיגה מיו"ש ואת עקירת היישובים היהודים, מתעלמת מתקדימי העבר הקרוב, מפגינה חוסר רגישות למצוקת התקציב בארה"ב, משקפת אי- הבנה של מבנה השלטון האמריקאי ושל האינטרסים האמריקאים במזרח התיכון, ופוגעת בתדמית האסטרטגית של ישראל בארה"ב.

בשנת 2000 טען ראש הממשלה ברק שהנשיא קלינטון התחייב להעניק 800 מליון דולרים למימון הנסיגה מדרום לבנון. ב-2004/5 טענו ראש הממשלה אריאל שרון וממלא מקומו אולמרט שהנשיא בוש הבטיח להשתתף במימון "ההתנתקות". אף סנט לא הוענק! בניגוד להצהרות ברק, שרון ואולמרט, נשיאי ארה"ב לא התחייבו להעניק לישראל סיוע כספי, כשם שלא התחייבו להכיר בריבונות ישראל מעבר לקווי 1949. הקונגרס, ולא הממשל, הוא בעל המאה בוושינגטון, והענקת סיוע כספי מחייבת הליך תחיקתי מורכב בקונגרס, ולא הצהרות נשיאותיות שהן בלתי-מחייבות מבחינה קונסטיטוציונית.

לקחי הנסיגה מדרום לבנון וה"התנתקות" מעזה ומצפון השומרון שכנעו חברי קונגרס בכירים שהנסיגה מטרור פלסטיני פוגעת באינטרסים אמריקאים

הקונגרס האמריקאי דן בקיצוץ תקציבי כואב בהשראת מחיר הדמים של המלחמות באפגניסטן ובעיראק, למעלה מאלפיים הרוגים וארבעה מיליארד דולרים לחודש, העלייה במחירי הנפט ונזקי הסופה "קתרינה". הקיצוץ מאיים על תקציבי הביטחון וסיוע החוץ כדי לממן תקציבי פנים. הסנטור קוקראן, יו"ר וועדת ההקצבות, נלחם על 900 מליון דולרים לשיקום מסילת ברזל ומספנות במיסיסיפי. הסנטורית לנדרו נאבקת על 12 מיליארד הדולרים לשיקום נזקי "קתרינה", כולל החזרת מחצית תושבי ניו אורלינס לבתיהם שננטשו. הסנאט נדרש לקצץ 14 מיליארד דולרים, ותומכי הנשיא זונחים אותו עקב הגרעון התקציבי התופח בניגוד להתחייבות לבוחרים.

לקחי הנסיגה מדרום לבנון וה"התנתקות" מעזה ומצפון השומרון שכנעו חברי קונגרס בכירים שהנסיגה מטרור פלסטיני פוגעת באינטרסים אמריקאים. ארה"ב מובילה את המאבק בטרור האיסלמי, משמידה משטרי טרור באפגניסטן ובעיראק, פועלת לנטרול איום הטרור הגרעיני האיראני, מאיימת על משטר אסד, תומכת במשטר ההאשמי ובמשטרים פרו-אמריקאים במפרץ הפרסי, ומנסה לבלום את המעורבות הרוסית, הסינית והצפון קוריאנית במזרח התיכון. אך, הנסיגה מדרום לבנון שידרגה את החיזבאללה לציר מרכזי בטרור האנטי-אמריקאי.

ה"התנתקות" החריפה את האיום על המשטרים הפרו-אמריקאים בירדן, סעודיה ונסיכויות המפרץ, האיצה את חדירת רוסיה, סין וצפון קוריאה למזרח התיכון, כרסמה בתדמית ההרתעה של ישראל, ולכן מלבה את מדורת המלחמה ומצננת את התקווה לשלום

ה"התנתקות" מעזה ומצפון השומרון הפכה אזורים אלו לבסיס הטרור הגדול באזור, הזרימה אדרנלין לטרור האנטי-אמריקאי (שפעילותו הסלימה מאז ה"התנתקות"), שידרגה את מעמד החמאס, הג'יהאד האיסלמי, אל-קעידה ואת השפעת איראן, סוריה ותומכי סדאם. ה"התנתקות" החריפה את האיום על המשטרים הפרו-אמריקאים בירדן, סעודיה ונסיכויות המפרץ, האיצה את חדירת רוסיה, סין וצפון קוריאה למזרח התיכון, כרסמה בתדמית ההרתעה של ישראל, ולכן מלבה את מדורת המלחמה ומצננת את התקווה לשלום.

"התנתקות" נוספת מיו"ש, בעלת המיקום האסטרטגי הייחודי, תחמיר את התופעות הנ"ל, ותקשה על קו האספקה החיוני מירדן לצבא ארה"ב בעיראק. הרחבת השליטה הפלסטינית תתעלם מהשפעת התבססות הפלסטינית בירדן (1970), לבנון (1976) וכווית (1990) על שפיכות הדמים באיזור.

רעיון ה"התכנסות" כמו ה"התנתקות" אינו אמריקאי, אלא ישראלי. ולכן ארה"ב אינה חשה מחויבות לסייע. ארה"ב מעריכה את (אם כי לא תמיד מסכימה עם) ישראל שהיא יצרנית ולא צרכנית ביטחון והרתעה, התורמת ל"יד הארוכה" האמריקאית ולא זקוקה ליד מסייעת, המדבירה טרוריסטים ולא מדברת עימם, הכותשת בסיסי טרור ולא נסוגה מהם, הנוקטת בפעולה צבאית נוסח 1948, 1956, 1967 , ו-1981 ולא בנסיגה חד צדדית.

לפני שמפנטזים על כספי הסיוע האמריקאי, מן הראוי שהציבור ישנן את הפתגם הטקסני: "עבדת עלי פעם אחת- הבושה שלך. עבדת עלי פעמיים- הבושה כולה שלי!".



כותב המאמר הוא יועץ לענייני ארה"ב, ובעבר כיהן כציר בדרגת שגריר לענייני הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון.