שדכן כל-יכול

העילוי ובת האופה

הסופר הרב יוסף אליהו , ט"ז בסיון תשס"ו

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

שקדנותו ומידותיו של התלמיד הצעיר, יוסף-דב, לא נעלמו מעיניו החדות של ראש ישיבת ואלוז'ין, ר' איצל'ה זצ"ל. וגם 'נגיעה' היתה לו: העילוי הצעיר היה אחיינו. ור' איצל'ה, ששידוכים לעשרות עברו ונחתכו על-ידו, גמר אומר לעשות כל מאמץ, שיוסף-דב הצעיר יזכה באשה כערכו: נערה המצויינת בכל מידה טובה, בת למשפחה מיוחסת, וגם אמידה, שתאפשר לחתן להמשיך לשקוד על תורתו במנוחת-הדעת.


לא קל היה למצוא אשה, שכל המעלות שהתנה ר' איצל'ה עטורות לראשה, וגם לראש הוריה... כך חלפו חודשים רבים, ושידוך לעלם המוכשר - אין

השדכנים הרבים שידעו על קרבתו של ראש הישיבה אל העילוי, הבינו שכל הצעה חייבת לעבור דרכו, והביאו לפניו את הצעותיהם. אלא שבכל אחת היה חיסרון מסויים; לא קל היה למצוא אשה, שכל המעלות שהתנה ר' איצל'ה עטורות לראשה, וגם לראש הוריה... כך חלפו חודשים רבים, ושידוך לעלם המוכשר - אין.

עד שיום אחד, נכנס לבית-המדרש אחד מתושבי ואלוז'ין. שִׁמעו של הצעיר הכשרוני הגיע לאוזניו, אך לא קִרבתו אל ראש הישיבה... לכן ניגש ישירות אל יוסף-דֹב שעסק בלימודו, והציע לו נערה מבנות אנשי העיר; הצעה, שהיו בה רק חלק קטן מהתנאים שהציב הדוד. היתה זו נערה למשפחה יראת שמים וישרת-דרך, שהצטיינה בצניעותה ובלִבה הטוב. כעת התברר, שיוסף-דֹב עצמו לא היה בסוד התנאים שהציב דודו 'למענו'... שכן אך שמע את מעלותיה של המוצעת - הסכים-בו במקום לשידוך! 'אמנם נותרה בעיה קטנה', אמר הבחור: 'חז"ל אמרו שאסור לאדם שיקדש אשה עד שיִּראנה, ולכן אני חייב לראות את הכלה'. 'אין כל בעיה!' השיב השדכן, 'היום בחמש אחה"צ אקח אותך לראותה'.

ומי היתה הכלה? - בתו של האופה המקומי. בחורה נמוכת קומה, ואפילו כפופה במקצת... השדכן מיהר אל אבי הנערה, ושניהם תִּכננו כיצד יוכל הבחור לראותה בצניעות הראויה, וגם - מבלי שחסרונותיה יבלטו יתר על המידה...

בשעה היעודה, הביא השדכן את יוסף-דֹב לקִרבת המאפייה, ורמז לו להביט פנימה דרך החלון: ליד שולחן-הבצק עמדה נערה שפניה הטובות העידו על ביישנותה, ורידדה במרץ ובנאמנות את הבצק תוך שהיא רוכנת אל השולחן (תנוחה, שהסתירה את גווה הכפוף...). החתן הצעיר היה ממש מוקסם! 'הלא היא ממש אשת חיל!' אמר בהתרגשות לשדכן. הלה אישר בחיוך את דברי החתן, תוך שהוא מהרהר מה יחשוב החתן, ברגע שיראה את גובהה של הכלה. האם יבין העילוי המוכשר, שבעת שרידדה את הבצק, היא פשוט הועמדה על שרפרף קטן שהגביה אותה?...


כשהגיעה לר' איצל'ה הבשורה על אירוסיו של אחיינו, וכשנודע לו עם מי נשתדך העילוי המופלא - צפה ועלתה גדלות האמונה שבו, והוא קיבל את הידיעה בשוויון-נפש. הוא הרים שתי ידיו כלפי מעלה, הביט למרומים, וקרא: "ריבונו של עולם, מזל טוב! אתה ניצחת..."

כשהגיעה לר' איצל'ה הבשורה על אירוסיו של אחיינו, וכשנודע לו עם מי נשתדך העילוי המופלא - צפה ועלתה גדלות האמונה שבו, והוא קיבל את הידיעה בשוויון-נפש. הוא הרים שתי ידיו כלפי מעלה, הביט למרומים, וקרא: "ריבונו של עולם, מזל טוב! אתה ניצחת...".

כך זווגו מן השמים, את בת-האופה של ואלז'ין, עם מי שנודע לימים כרב יוסף-דב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל, בעל חידושי "בית הלוי" על הרמב"ם, ורבה הנערץ של בריסק. ביתם, היה כביתו של אברהם אבינו לכל נצרך. מעמדו הרם של הרב בין גאוני ישראל דאז, לא הניא אותו מללחום כל חייו למען 'עמך' ישראל, פשוטי העם והעניים (כמשפחת אשתו), שסבלו מעוּלם של הגבירים ובעלי הייחוס (ראה בספר המרתק: "הראשון לשושלת בריסק", הוצאת 'מכון ירושלים').

והתורה? האם הפסידה מכך שהעילוי הפלאי לא השתדך לבת-גאונים ועשירים? קשה לשער מה היה קורה אילו... אך מה שברור הוא, שיוסף-דֹב וכלתו הנמוכה, היו היסוד לשושלת גדולי-תורה הנמשכת עד היום, ובהם: בנו, ר' חיים מבריסק זצ"ל, שחידש דרך ניתוח מעמיקה בלימוד התורה, שאומצה בכל ישיבות ליטא; נכדו, ר' יצחק-זאב, "הרב מבריסק" ומחשובי רבני ירושלים; נכדו, ר' משה, "הצדיק מציריך"; ונינו ר' יוסף-דב מבוסטון, שהנהיג את היהדות הדתית בארה"ב במשך כיובל שנים.