הבלגה זו לא גבורה

כן, מתברר שכולנו חטאנו בחטא שתיקת הכבשים.

נדיה מטר , כ"ד בסיון תשס"ו

נדיה מטר ויהודית קצובר
נדיה מטר ויהודית קצובר
חזקי ברוך

במאמר "יללת שדרות מול גבורת גוש קטיף" (הצופה, כ"ד סיוון) מצטרף חגי הוברמן לשורה של חברים יקרים מגורשי גוש קטיף איתם דברתי, וכולם מתבטאים פחות או יותר באותה צורה: "תושבי שדרות בכיינים. תראו איך הם משתוללים בתגובה לקסאמים. אנחנו בגוש קטיף המשכנו בשגרה ולא ייללנו על נפילת הקסאמים".

אני קוראת ושומעת את הדברים ופשוט לא מאמינה. האם אתם רוצים להגיד לנו שאתם מתפארים בכך שהמשכתם ב"שיגרה" הקדושה ולא זעקתם גוועלט? האם אינכם חושבים שתגובת תושבי שדרות היא היא התגובה הנורמאלית לאור המצב הלא נורמאלי של נפילה יום-יומית של פצמ"רים וקסאמים על אוכלוסיה אזרחית?

הרי דווקא תגובת תושבי שדרות היא הנכונה. המסר שלהם ברור: לא יתכן להמשיך בחיי היום-יום במדינה כשאויב רצחני מתקיף אזרחים בעיר ואם בישראל. אנחנו לא נוריד את הנושא מסדר היום הלאומי עד שהממשלה תעשה משהו בנידון. אם זה הפסקת הזרמת החשמל לעזה או החרבת בית חנון. לא חשוב מה, אבל אנחנו לא נשתוק עד שתטפלו באויב הערבי המתקיף אותנו. זוהי חובתה של ממשלה- להגן על אזרחיה.

אלו המסרים המשודרים משדרות. ולא נכנס כאן לוויכוח על סוג המחאה (אני אישית מתנגדת לשביתות רעב ולהשבתת העיר המותקפת במקום להשבית את שדרות. יש, לעניות דעתי, להשבית את רמת אביב ואזור הכנסת בירושלים). אבל השורה התחתונה היא: תושבי שדרות יצאו למאבק רעשני.


העובדה שהתקשורת מבליטה כמה בודדים המוכנים לעזוב את העיר אינה רלוונטית. אנחנו יודעים שרוב תושבי שדרות נשארים במקומם בדיוק כפי שעשו אחינו מגוש קטיף
העובדה שהתקשורת מבליטה כמה בודדים המוכנים לעזוב את העיר אינה רלוונטית. אנחנו יודעים שרוב תושבי שדרות נשארים במקומם בדיוק כפי שעשו אחינו מגוש קטיף. הרי התקשורת גם תמיד מצאה בגוש קטיף את אותו אחד שהודיע שהוא אורז ועוזב. אז מה?

כשהנהגת גוש קטיף ורבניה השתיקו והרדימו את אחינו בגוש ולא אפשרה מחאה קולנית ורעשנית כפי שחלק ניכר מהם דרשו, הם עשו עוול לא רק למוסר היהודי (הרי איך אפשר לשתוק כשיהודים מותקפים), אלא עשו עוול גדול למאבק להצלת גוש קטיף בפרט ולכל מפעל ההתיישבות בכלל. כשהקורבן שותק, אל לנו לצפות שיבואו לעזרתו. אף אחד לא פירש את שתיקתם והבלגתם של הנהגת גוש קטיף כגבורה, אלא להיפך. מי ששותק כשתוקפים אותו, משדר מסר שלא מגיעה לו הגנה, הוא משדר מסר שהוא מודה בכך שהוא אזרח סוג ב' והוא משדר מסר שהדם שלו ושל ילדיו פחות אדום מהדם של תושבי תל-אביב. אני כמובן יודעת שזו לא הייתה כוונתם של מנהיגי גוש קטיף, אך מתברר שהדרך לגירוש רצופה כוונות טובות.

מי יודע איפה היינו עומדים היום לו הנהגת גוש קטיף הייתה זועקת גוועלט ענק כבר בנפילת הפצמ"ר והקסאם הראשון? מי יודע אם הדברים לא היו מתחוללים אחרת לו הנהגת גוש קטיף הייתה מתנהגת כמו הנהגת שדרות ויוצאת מגדרה כדי למחות, לזעוק ובעיקר לא לשתוק. ואל לנו לומר את הדברים רק להנהגת גוש קטיף ותושביה. איפה היה כל המחנה הלאומי, איפה היינו כולנו כשנפלו קסאמים על גוש קטיף או כשהערבים רצחו בפיגועי ירי את אחינו בכבישי יש"ע? איך העזנו להמשיך בשגרת חיינו כאילו שמדובר ממכה משמים שאין מה לעשות נגדה? איך ייתכן שהנהגת המחנה הלאומי והרבנים לא דרשו מאיתנו שנפסיק לגמרי את חיי היום-יום כדי שלא נעמוד על דם רענו?

כן, מתברר שכולנו חטאנו בחטא שתיקת הכבשים. ודרך אגב, אנו ממשיכים לחטוא בחטא זה גם היום, שתיקה שרק אפשרה לממשלת החורבן והזדון לבצע את זממה של הגירוש ביתר קלות, בלי נקיפות מצפון ובלי שתושבי המדינה והעולם ירגישו שנעשה כאן פשע.



אז במקום להביע בקורת על ה"יללנות" של אחינו משדרות אני מציעה ללמוד מהם. לא רק שעלינו לחזק אותם, אלא עלינו לוודא שמעכשיו והלאה גם אנחנו, תושבי יהודה ושומרון, המועמדים לחורבן ולגירוש, לא נשתוק ולא נמשיך בשגרת החיים
אז במקום להביע בקורת על ה"יללנות" של אחינו משדרות אני מציעה ללמוד מהם. לא רק שעלינו לחזק אותם, אלא עלינו לוודא שמעכשיו והלאה גם אנחנו, תושבי יהודה ושומרון, המועמדים לחורבן ולגירוש, לא נשתוק ולא נמשיך בשגרת החיים. שלא כמו תושבי שדרות העומדים אך ורק מול מתקפה ערבית, אנחנו תושבי יו"ש חייבים להתמודד עם הכרזת מלחמה כפולה נגדנו: ממשלת ישראל חברה יחד עם שונאי ישראל מחוץ, ויחד הם פועלים לחיסול מפעל ההתיישבות בארץ ישראל, כשלב ראשון לחיסולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית והפיכתה למדינת כל אזרחיה. ולכן, הזעקה, המחאה והמאבק שלנו חייבים להיות עוד יותר תקיפים ונחושים ממאבקם של תושבי שדרות. המאבק שלנו הוא לא מאבק להצלת ישוב זה או אחר, אלא מאבק להצלת כל ארץ ישראל.

ולכן, נצא בזעקת גוועלט ובמאבק, גם נגד הטרור הערבי וגם נגד גזרות הצורר הפנימי- ממשלת ישראל. נכון, אנחנו לא נזכה באהדת התשקורת כפי שקורה עם שדרות, אך בפסיכולוגיה ידוע שמכבדים אדם המכבד את עצמו. אם נבליג ונשתוק ונתנהג כחגבים בעינינו, כך נהיה בעיניהם והם יצליחו לגרש אותנו בקלות.

אם נאבק כבר עכשיו נגד כל גזרה, נתחיל במאבק נחוש ובלתי מתפשר על כל מאחז ומאחז ונזעק על כל פיגוע, השלטונות יתחילו להתחשב בנו ככוח שלא מתכוון להגיש את הלחי השנייה, לא לערבים ולא לשמאלנים.