גזענות על כוס קפה

אין לכך כל קשר לגזענות. יש לכך קשר לחדשות האחרונות

שמעון כהן , כ"ו בסיון תשס"ו

שמעון כהן
שמעון כהן
צילום: עצמי

באחד מבתי הקפה הנחשבים, לא ניאותו בעלי המקום לקבל לעבודה ערבי. זה קרה זמן קצר לפני שקיבלו ממש לאותה משרה נחשקת, מלצר יהודי. ותהום הארץ, ותגעש שלי יחימוביץ'.

הפרשה הוגדרה כחשיפה מזעזעת של כתב נמרץ מבית "גלי צה"ל". בהיותה כזו הורחבה ונופחה עד לכדי מימדים מבהילים המציבים בספק את עתידה של רשת בתי הקפה כולה. ההנהלה נדרשה להתנצלות ולהבהרות שהגיעו במהרה. "מדובר בעובד חדש", הסבירו לנו בקול ענות חלושה ובראש מורכן. ואם לא די בכך דיווחו לנו ראשי החברה במהירות יחצ"נית ראויה לציון, שמיד עם היוודע דבר הפרשה הובררה לעובדי הרשת כולה חומרת המעשה ובאצבע מורה נו-נו-נו הזהירו את מנהלי המשמרות כולם לבל יהינו לחזור על החטא החמור, שכן על חטא הגזענות לא ניתן לעבור לסדר היום.


אינני יודע אם אכן את תוצאות קריאתה המזועזעת של הגברת יחימוביץ' כבר ניתן לזהות בקופות, ובכל זאת אני מבקש לצנן במעט את הלהט הקדוש בו יצאו החבר'ה מגל"צ למלחמה בגזענות
כשהביטו ראשי רשת בתי הקפה כה וכה לבחון אם עלה בידיהם למזער נזקים המשיכו לשמוע מכל עבר קולות זעזוע שפומפמו היטב, איפה אם לא בגלי צה"ל. שם גם דורבנה חברת הכנסת הטריה והנמרצת שלי יחימוביץ', (אגב, גם היא במידה מסוימת בוגרת גלי צה"ל) לקרוא למרד צרכנים נגד הרשת הסוררת. "כשאנשים שותים שם קפה עליהם לדעת שהמקום נגוע בגזענות", אמרה וח"כ אחר החרה החזיק אחריה: "כף רגלי לא תדרוך במקום שכזה".

אינני יודע אם אכן את תוצאות קריאתה המזועזעת של הגברת יחימוביץ' כבר ניתן לזהות בקופות, ובכל זאת אני מבקש לצנן במעט את הלהט הקדוש בו יצאו החבר'ה מגל"צ למלחמה בגזענות.

זה בסדר להיאבק בגזענות. זה אפילו ראוי ומכובד במקומות מסוימים. כולנו הרי מכירים את הסיסמה הידועה: "אנחנו כבני העם שסבל כל כך הרבה מגזענות צריכים להיות רגישים פי כמה". העניין הוא שלא צריך להמציא גזענות כדי שיהיה במה להילחם. סריקה לא מי יודע מה מעמיקה של עיתוני התקופה האחרונה מעניקים להחלטת מנהל המשמרת ההיא באותו בית קפה חותמת של מעשה הגיוני וסביר אם כי לא פוליטקלי-קורקט.

רגע לפני שאתם מסתערים עלי בחרפות ובגידופים על דברי הגזעניים ומבקשים להטביע אותי בחבית קפוצ'ינו, הרשו לי לנצל את זכות השימוע המוקנית בימים אלה לכל עמרי שרון ורוחמה אברהם:

מה שעומד מאחורי החלטה, גלויה או סמויה, להימנע מהעסקת ערבים דבר אין לה לא עם גזענות ולא עם חלוקת העולם לנעלים ולפחותים. מאחורי החלטה שכזו מסתתרת בסך הכל הכרה במצב בו ציבור שלם, יהודי במקרה, חש במידה רבה של צדק מאוים בכל דקה מדקות היממה.

יודע אותו מנהל משמרת בבית קפה שלקוחותיו יהיו הרבה יותר רגועים ושקטים אם המלצר שלהם יהיה יהודי. ושוב, אין לכך כל קשר לגזענות. יש לכך קשר לחדשות האחרונות:

שליח ערבי בחנות ירקות, אחד עם תעודת זהות כחולה למהדרין, היה חלק ממזימה לבצע פיגוע בביתו של הרב עובדיה יוסף. החוליה שבה הוא היה חבר ביקשה לנצל את הנגישות שלו לבית הרב על מנת לבצע את הפיגוע.

שני מלצרים ערבים, גם הם נושאי תעודת זהות כחולה למופת, תכננו להרעיל את המזון בבית הקפה היוקרתי בו הועסקו במרכז ירושלים.

עובד ערבי, תעודתו גם היא כחולה ב-כ' רבתי, נכנס למשרדו של הבוס היהודי שלו מזה למעלה מעשור שנים ובפרץ טירוף בלתי מוסבר דקר אותו למוות.

נהג משלוחי ירקות, ערבי גם הוא, וגם הוא כקודמיו נושא תעודת זהות מאותו הסוג ממש, התגלה כחוליה מרכזית בשרשרת להעברת שק עם רובים מעזה למחבלים בירושלים.

האירועים הללו הם רק דוגמיות למה שמתחולל בארצנו בחודשים האחרונים. כולנו מכירים הרי היטב את איומי ההתלהמויות בכנסי התנועה האסלאמית. כולנו רואים את הקשר החי והנושם בין אנשי ציבור ערבים, ח"כים, עורכי דין ועוד, עם מחבלי הרשות הפלשתינית ומנהיגיה. אין צורך להאריך בדברים, הדברים מוכרים.


ערביי תעודת הזהות הכחולה חייבים להפנים שכל האירועים הללו אומנם כואבים ביותר ופוגעים קשות בשגרת חייהם של יהודי הארץ הזו, אבל מנגד האירועים הללו גובים גם מחיר מהציבור הערבי
ערביי תעודת הזהות הכחולה חייבים להפנים שכל האירועים הללו אומנם כואבים ביותר ופוגעים קשות בשגרת חייהם של יהודי הארץ הזו, אבל מנגד האירועים הללו גובים גם מחיר מהציבור הערבי. כשיהודי, איש שמאל או ימין זה ממש לא משנה, מתיישב על שולחן במסעדה הוא חש פחות בנוח כשהוא שומע את המלצר מציע לו "עוף עם תבוחי אדמה" או "בילבל ממולא". אין מה לעשות, כולם יודעים, גם אם לא אומרים את זה בקול רם שהוא יחוש בטוח יותר במסעדה שמלצריה יהודים. כך גם כשהוא נכנס למוסך, הוא יעדיף שליד האבו נאצר התורן יסתובב לפחות איזה משה או מאיר אחד. הוא פשוט מעדיף שהפלפל הממולא יהיה ממולא באורז ולא בדברים אחרים. הוא מעדיף שאף אחד לא ישתול לו איזה מנגנון השהייה ליד הקרבוראטור, וחמש דקות אחרי שישלם לבעל המוסך הוא יגלה שהרכב מוביל אותו לעולם הבא. כל זה ממש לא נובע מגזענות. הוא פשוט קורא עיתונים ורוצה לחזור הביתה בשלום.

אז לידיעת הקוראים הערבים. האירוע באותו בית קפה וניפוחו בגלי צה"ל אמנם גררו התנצלות והבהרות, אבל זה לא יימשך לעוד זמן רב. בקצב הזה הסירוב לקבל אתכם לעבודה יהפוך פומבי והמוני יותר ויותר. אל תתפתו לקולות שעולים סביבכם כאילו היהודים, אדוני הארץ, נגועים בגזענות. אם אכן היינו כאלה לא היינו מעסיקים עובדים זרים מהמזרח הרחוק. בעמל רב אתם רוכשים את מעמדכם כאיום על חיי היהודים בארץ הזו והאירוע בבית הקפה הוא דוגמית של תווית המחיר שהמעמד הזה גובה ועוד עשוי לגבות מכם בעתיד.