אוצרות מעשי החסידים, מספרים לנו על יהודי בשם יוסל'ה.  היה הוא יהודי פשוט וגס. לא תמיד זכה יוסל'ה להקפיד על קלה, ולפעמים, אף לא על חמורה. גם עיסוקו לא היה מן המובחרים. יוסל'ה התעסק לפרנסתו ב"משלוח יד" כפשוטו, מקפיד היה שלא להלך ד' אמות בלא "נטילת ידיים" – יוסל'ה היה גנב!

"כל גנב בא יומו", וגם יומו של יוס'לה קרב והלך. עיניו של יוסל'ה לא ידעו שובעה. פנו הם אל בית האלילים, צדו את ברק זהב פיסלי העבודה הזרה, האסורים בהנאה לרוב טומאתם. ומעבירה קלה לעברה חמורה, חמד לגונבם ולהנות את כיסו ממכירתם.

לא נאריך בסיפור השתחלותו של יוסל'ה לבית התיפלה, ובמאורעות אשר אירעו עימו שם. רק זאת נאמר, שלאחר כשבוע כבר הובל יוסל'ה לכיכר המרכזי של העיר, כאשר המון משולהב תובע את דמו. על הבימה בכיכר יורת זפת מבעבעת, ורגע קודם ייסורי השאול, פונה הכומר ליוסל'ה ומכריז בקול: "יוסל'ה! חטאת חטא איום, פגעת בקודשי הנצרות. דינך נחרץ למיתת זוועות. אבל יוסל'ה... אנו חנונים ורחומים... מלאי חמלה... וידוע לנו, שאתה אינך אדוק בדתך ככל היהודים. כבר רבות שמענו עליך ועל אשר הוכיחוך הרבנים. על כן, יוסל'ה, אם אך תסכים להמיר את דתך לדת הנוצרים, כל כבוד ומנעמי עולם מצפים לך...".

יוסל'ה אף לא הניח לכומר לסיים את מיסת שכנועיו, וקרא בקול גדול: "אמנם אני יוסל'ה הגנב, אך בדת אלקי לא אמרוד!!!". כך במשך שעה ארוכה, בינות לעשן סמיך וזפת בוערת, המשיך יוסל'ה בזעקות אדירות: "...בדת אלוקי לא אמרוד!!!!!", עד אשר קולו נדם.

"יוסל'ה גנב קדוש", כך הונצח שמו לדורות, גילה לנו מוסר נפלא.  אע"פ שלא היה יוסל'ה "אזרח ממושמע" לאלוקיו, הלך אחר עיניו וליבו עד אשר הביאו זה עצמו לעונש המיתה שהמתין לו, עם כל זה, את "אזרחותו" לא היה מוכן להחליף בשום אופן!



אע"פ שלא היה יוסל'ה "אזרח ממושמע" לאלוקיו, הלך אחר עיניו וליבו עד אשר הביאו זה עצמו לעונש המיתה שהמתין לו, עם כל זה, את "אזרחותו" לא היה מוכן להחליף בשום אופן!

אפשר להיות תייר מנומס בעבודת ה', להתארח בעולמו של הקב"ה להישמע למצוותיו, ועם כל זה לא להיות כלל אזרח באמת. ניתן לקיים מצוות כי הם נראים הגיוניים, כדי להיות אנשים טובים (1). אבל על אף כל זה, אין כאן עדיין אזרחות אמיתית. בכדי להיות אזרח נאמן, יש להכיר בריבונותו של הקב"ה, בהיותו מקור ונותן הסמכות לכל סמכות מוכרת, בהיותו המכתיב את אמות המידה המוסריות והערכיות. כאשר לא יירא האדם מלכתוב ידו לה' ולהכריז בקול גדול: "ה' הוא הריבון" – או אז זכה הוא לכלי שמחזיק את כל שאר המידות הטובות שבו – הרי הוא אזרח של ה'.

בימים אלו מופץ הסטיקר "ה' הוא הריבון" – לידע ולהודיע, שגבוה מעל גבוה מלכו של עולם. הוא הסמכות העליונה שממנה נגזרות כל הסמכויות, וכשהם כנגדו הרי הם בטלות (2).

הריבון העליון הוא רבונו של עולם!

להפצת הסטיקר: 052-5576550


עי' רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות פ"ח ה"יא:

"כל המקבל שבע מצוות ונזהר לעשותן, הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת, אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם, אלא מחכמיהם".

  עי' רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ט: "המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצות, אפילו במצוה קלה הרי זה פטור, דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה שאין שומעין לו".