ה"התנתקות" לא נכשלה

רואים את המציאות ובכל זאת ממשיכים אל התהום.

מאיר דנה-פיקאר , כ"א בתמוז תשס"ו

מאיר דנה-פיקאר
מאיר דנה-פיקאר
ערוץ 7

הציבור הנאמן לארצו עדיין ממתין לאנשי השמאל שיעשו תשובה ויאמרו: "סליחה, טעינו". אנחנו מצפים להם כבר הרבה שנים מאז נורה הכדור הראשון של מלחמת אוסלו, ואולי אפילו קודם. הציפייה הזו הולכת וגדלה עם כל קטיושה נוספת בצפון ועם כל קסאם נוסף בדרום. מרוב שאנחנו רוצים שהם יבואו ויבקשו סליחה, אנחנו לא רוצים להגיד יותר מידי "אמרנו לכם". ג'נטלמניות של מנצחים.


מה, הם לא רואים את הקטיושות, את הקסאמים ואת החטיפות?! הם לא מבינים שהם נכשלו? מה לא ברור פה? רבותי, צריך לומר את האמת: ה"התנתקות" לא נכשלה, כמו שהנסיגה מלבנון לא נכשלה
אבל הם לא באים. הם לא באים כי הם לא חושבים שהם טעו. הם לא חושבים שהם טעו כי הם ידעו בדיוק מהם הסיכונים שעלולים להיווצר כתוצאה מאותם מהלכים. ואתם יודעים מה? זה כנראה לא ממש עניין אותם. צריך להיות טיפש מוחלט כדי לחשוב שייבוא מנהיגי טרור ("לשעבר") מתוניס, הקמת ארגון טרור + הקצאות מסיביות של נשק ("כוחות ביטחון") והעלמת עין מהברחות נשק, יביא שלום ומציאות חדשה למזרח התיכון. צריך להיות אידיוט גמור כדי לחשוב שעקירת אלפי יהודים מבתיהם, מסירת השטח לערבים והשארת גבול פרוץ עם מצרים, תוביל לשקט אזורי. צריך להיות מטומטם כדי לחשוב שנסיגה בבושת פנים מדרום לבנון ומסירת מוצבי צה"ל לאורך הגבול לארגון הטרור הכי מסודר בעולם, תביא שקט לצפון הארץ. אפשר להגיד על אותם פוליטיקאים הרבה דברים, אבל מטומטמים הם לא. הם רואים את המציאות בעיניים פקוחות ובכל זאת ממשיכים אל עבר התהום.

ואנחנו לא מבינים: מה, הם לא רואים את הקטיושות, את הקסאמים ואת החטיפות?! הם לא מבינים שהם נכשלו? מה לא ברור פה? רבותי, צריך לומר את האמת: ה"התנתקות" לא נכשלה, כמו שהנסיגה מלבנון לא נכשלה. היא השיגה בדיוק את מטרתה. השאלה היא, מה הייתה מטרתה?

יש תפיסה מיושנת כזו שלפיה כל מה שעושה המנהיג לטוב הוא עושה. כלומר, אנחנו לא מסכימים איתו, אנחנו חושבים שהוא מוביל לאסון חמור, אבל גם הוא רוצה את טובת העם והארץ. אז זהו שלא. הדוגמא הטרייה והמוחשית ביותר לכך היא אריאל שרון שהוביל את מהלך ה"התנתקות" מסיבות אישיות בלבד, מהלך שנבנה ע"י מומחי דעת קהל תוך התנגדות ראשי הצבא והמודיעין. יהיו קסאמים? בטח יהיו, אבל עד אז תהיה פופולארי בחדרי החקירות ובאמצעי התקשורת. על היציאה מלבנון התקוטטו ברק ונתניהו לפני הבחירות. הם התקוטטו מי יוציא את הכוחות מהר יותר, כי ברדיו אמרו שזה מה שצריך לעשות. במדינת ישראל המנהיגים בדרך כלל אינם משלמים מחיר אישי על טעויות. אף אחד בתקשורת לא ידרוש חשבון נפש אמיתי בנושא ה"התנתקות" כשהוא יודע שזה עלול לסכן את ביצוע ה"התכנסות", ולכן אפשר להוביל מהלכים בעייתיים ומסוכנים מבלי לתת דין וחשבון לאחר כישלונם. 


עוד נקודה שקשורה פחות ללבנון ויותר לאוסלו ול"התנתקות" היא השנאה העיוורת, אצל חלק מהפוליטיקאים, למתנחלים. שנאה זו גורמת לעיוורון מוחלט לגבי התוצאות של עקירת יהודים מבתיהם
עוד נקודה שקשורה פחות ללבנון ויותר לאוסלו ול"התנתקות" היא השנאה העיוורת, אצל חלק מהפוליטיקאים, למתנחלים. שנאה זו גורמת לעיוורון מוחלט לגבי התוצאות של עקירת יהודים מבתיהם. גירוש יהודים הפך מאמצעי למטרה כשכל שאר השיקולים מונחים בבוידעם. לכן, גם אם היה ברור שה"התנתקות" תוביל להתחזקות הטרור היה המהלך שווה את המחיר, כדי שההתנחלויות השנואות יעקרו ממקומן. את התוצאות סופגים שוב, לא אותם פוליטיקאים שברובם גרים הרחק מרצועת עזה, אלא תושבי הנגב המערבי החשופים לירי בלתי פוסק.

את המאמר "הוי דן את כל האדם לכף זכות" עלינו ליישם, אך נראה שבפוליטיקה קשה יותר להאמין שהכל נעשה בתום ובישרות ללא אינטרסים אישיים. עלינו להיות פיקוחי עיניים ולא להאמין לכוונותיהם ה"טהורות" של אנשים שמונעים בעיקר מתוך דאגה לעצמם ולעתידם הפרטי.